קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) שבשליטת שרי אריסון מוכרת את החזקותיה בחברה המפעילה את מתקן ההתפלה הנמצא בחדרה לשותפתה במתקן, חברת איי.די.אי (IDE) תמורת 80 מיליון שקל, סכום אשר את כולו מעריכה שו"ב כי תרשום כרווח לפני מס בדוחותיה הכספיים. מניית שו"ב התחזקה היום בבורסה. איי.די.אי מחזיקה ביתרת מניות מפעילת המתקן, חברת אומיס מים.
עוד נקבע במסגרת ההסכם בין הצדדים, כי הרכישה תכלול "תמורה מותנית שנתית בסכום לא מהותי, התלויה בהיקפי התפלה בשנים שנותרו בתקופת הזיכיון".
השלמת העסקה כפופה לכמה אישורים, והיא לא כוללת את זכויותיה של שו"ב בחברה הזכיינית במתקן (H2ID), העומדות על 50%. איי.די.אי היא גם שותפתה של שו"ב בחברה הזכיינית.
בשו"ב מציינים כי מתקן ההתפלה בחדרה הוקם בשנת 2010 ותקופת הזיכיון שלו צפויה להסתיים בשנת 2032, והוא הוקם כחלק ממדיניות של גיוון מקורות המים של ישראל. התמורה בגין המים המותפלים מהמתקן מחולקת לשניים - רכיב קבוע ורכיב משתנה בהתאם לכמויות המים שהוא מספק למדינה.
עלות הקמת המתקן הוערכה על ידי שו"ב בדוחותיה ל-2014 בכ-1.5 מיליארד שקל, ויתרת ההשקעה בו בסוף אותה שנה עמדה על 34 מיליון שקל בהון עצמי ו-165 מיליון שקל נוספים כהלוואות בעלים. בסך הכול, למימון הקמת המתקן והרחבתו התקשרה החברה הזכיינית בשורת הסכמי מימון בהיקף של 389 מיליון אירו, מחצית הסכום מ-EIB) European Investment Bank) והיתרה מכמה גופים זרים וישראלים. לקבלת המימון העמידו שתי השותפות הון עצמי בהיקף של 63 מיליון אירו, ושועבדו זכויות החברה הזכיינית במתקן. בסוף 2014 יתרת ההלוואות לפרויקט הסתכמה ב-1.1 מיליארד שקל.
בשבועות האחרונים עלתה שו"ב לכותרות בעקבות המשבר הכלכלי בניגריה, שם היא מעורבת בכמה פרויקטים. למשבר הובילה צניחת מחירי הנפט בעולם, והוא עורר חשש מפגיעה אפשרית בפרויקטים של שו"ב במדינה. חששות אלה גררו צניחה של קרוב ל-20% במניית שו"ב תוך ימים ספורים בתחילת חודש פברואר, אולם זו תוקנה בהמשך כמעט במלואה. למרות זאת, בסיכום שנתי מניית שו"ב מציגה שחיקה של כ-25%, ומשקפת כיום לחברה שווי של 2.5 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
