"הדבר האופטימי שאני יכול להגיד בהקשר של משבר הנדל"ן הוא שהמשבר ייפתר. השאלה אם תוך שנה או ארבע שנים, כי יש כלים לפתור אותו". כך אמר ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת במסגרת הפאנל "דיור חברתי: בין דיור ציבורי לדיור להשכרה". כהן הדגיש כי "בית זה לא קוטג', על קוטג' אפשר לוותר, לא על קורת גג. לפני כמעט 20 שנה, ב-1997, נבנו 13 אלף דירות 3 חדרים וב-2015 נבנו 3,000 דירות של 3 חדרים, והאבסורד הוא שהדירות הקטנות נמכרו בפרויקטים יוקרתיים. כלומר, אין מדיניות ויד מכוונת, וכולנו משלמים את המחיר".
עד כמה גדול הביקוש לדיור מוזל אפשר היה להבין גם מדברי יצחק לקס, יו"ר עמידר, שסיפר ש-10,000 פניות להרשמה לזכאות התקבלו תוך פחות משבועיים בעמידר.
לדברי עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר, אמר כי "הדברים הברורים והיסודיים שצריך בדיור ציבורי הוא מתווה ההתקדמות בשכר הדירה, שקבוע לאורך שנים, וגם הסכם שכירות שידוע והוגן לשני הצדדים - ליזם ולדייר".
לדברי לוי, "פרויקט דיור להשכרה מאפשר לגור בדירה באופן ברור וידוע, ללא צורך בהשקעת הון עצמי לרכישת דירה, ומעצם היותו כזה הוא מאפשר דיור בר השגה למי שיכול לשלם שכר דירה בצורה מפוקחת". כהן הדגיש, כי "גם כאן הממשלה לא עשתה מספיק. אם בשלוש שנים קידמנו שלושה פרויקטים, זו תעודת עניות. צריך לקדם לפחות פרויקט בחודש".
גיא בלושינסקי, בעלים ומנכ"ל קבוצת G Group, אמר כי "ההגדרה של מי זכאי לדיור בר השגה היא בדיחה. כל אזרח זכאי לדיור במדינת ישראל, ועצם המושג דיור בר השגה נובע מכך שאף אחד לא יכול להשיג דירה. כשמסתכלים על מדינות אחרות באירופה אפשר לראות שרשויות מקומיות שלא עומדות במכסות של דיור בר השגה מקבלות קנסות, ובמקומות מסוימים רשות מקומית משלמת כופר שעובר לרשויות שמקיימות את הרעיון של דיור בר השגה.
" במקום דיור בר השגה, המוצר שמקבלים בסוף זה דירות מוזלות ברמת השרון במחירים של 4,500-5,000 שקל. מעמד ביניים מסבסד ילדי עשירים במקום שזה יהיה הפוך".
עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, ציין כי "הפרמטר המרכזי בדיור בר השגה הוא שיהיה בר השגה, בהתאם להכנסה. אבל הממשלה מתייחסת לדיור בר השגה כקופון, ונותנים הנחה ממחיר השוק".
מיכאל וולה, מנהל תחום צעירים בעיריית ת"א-יפו, אמר כי "עיריית ת"א הייתה ראשונה לקדם פרויקטים לדיור בר השגה, מתוך הבנה שיש פה צורך חברתי. כדאי שהממשלה תגדיר את הקריטריונים, אבל במצב אידאלי נכון לאפשר גם לערים שונות לייצר הגדרות".
איתן נייזברג, סמנכ"ל פיתוח עסקי בעמידר, הוסיף כי "לא בכדי המושג הזה צריך לקבל הגדרה רשמית. כמו שרואים במדינות אירופה, כל מדינה לקחה את המושג הזה לכיוון אחר, למרות שתמיד מדובר על קהל יעד מסוים ועל מחיר. אסור לנו להיתפס למונח אחד של דיור בר השגה. בכל עיר דיור בר השגה צריך להתאפיין בקריטריונים ספציפיים וגמישים, ולא יכול להיות אותו דבר בתל אביב ובאשדוד. חשוב שגם היזמים יתנו את האספקטים שלהם. בשורה תחתונה, עמידר פועלת בעשירונים 1-2 ועשירונים 3-6 הם קהל היעד לדיור בר השגה, שיכול להתאים לקריטריונים".
דפני ליף, שלקחה גם היא חלק בדיון, אמרה כי "אני חושבת שעד שדיור בר השגה לא יהיה קשור לחיים ברי השגה נחטיא את המטרה. כשמדברים על משבר דיור ועל מחירים הולכים ועולים, זה קשור למשכורות, לפיתוח, לתעסוקה. אם נחשוב רק על מה אפשר לתת כרגע לאנשים, זה יהיה מנותק מתרבות ומתעסוקה, ומרכז הארץ ימשיך לייצר לחץ והמחירים ימשיכו לעלות".
לוי: "כרגע במוסדות התכנון מופקדות 32 אלף יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך שתמומשנה על פני שנים. בשנה הקרובה כוונתנו להוציא למכרז 3,000 דירות נוספות. דיור להשכרה לטווח ארוך מייצר תשואה בסיסית של 3.5%, זו לא תשואה עסקית. המטרה היא שברגע שבשוק הזה יהיו מספיק דירות, לאורך שנים מה שיקרה יכנסו קרנות ריט למשחק הזה. משקיע מוסדי לא מחפש את תשואת היזם. הוא ישאף להחזיק בנכס עם סיכון נמוך ותשואה שנתית של 5%".
בעניין קרנות הריט אמר כהן כי "כדי לעודד שכירות ארוכת טווח ולעודד את המוסדיים להיכנס לשוק הזה ניתן הקלות מס. נפחית את מס הרכישה, את מס השבח, ונכניס מספר הקלות כדי לראות את המוסדיים בשוק זה. חייבים לעודד את המוסדיים לקחת חלק בקרנות הריט".
וולה: "רבע מתושבי ישראל גרים בשכירות, והמספרים שאנחנו שומעים לא מתקרבים ולא ידגדגו את 600 אלף הדירות לשכירות בשוק הפרטי".
עו"ד גיל גן-מור: "לממשלה הזו יש שני תנאים בכל דבר שהיא עושה - שלא היא תעשה את זה, ושיהיה כדאי למישהו לעשות את זה. הממשלה צריכה להיות במקומות של התחדשות עירונית, ובשביל זה צריך לתקן את חוק התכנון והבנייה".
ליף: "יש נטייה לדבר על המשכנתא ועל שכר הדירה הריאלי שאנחנו יכולים לשלם, אבל השיחה נשארת בגבולות שלא מביאים בחשבון את האתגרים של העולם המשתנה. אנחנו נמצאים בתקופה לא יציבה, מחליפים עבודות, צוברים פחות פנסיה. שוק העבודה ברוטלי. פוליטיקאים עם ראש קטן שחושבים על הקדנציה הבאה שלהם ולא 20-30 שנה קדימה. האוכלוסייה האזרחית והיוזמת תצטרך למצוא שפה משותפת מעל לראש הרגולטור".
לוי: "כדי לאפשר לפרויקט להיות טוב ובמצב שמציע שכר דירה קבוע למשך 10 שנים ו-25% מהדירות בהנחה, צריך לחשוב איך הוא לא יהיה מוזנח ונראה כמו סלאמס. אנחנו רוצים פרויקטים טובים. אנחנו מתכוונים לצאת במכרז משותף משולב של דירות בפריפריה ובמרכז ומשווק ביחד, והכוונה היא לאפשר תשואה שתאפשר את הפרויקט".
מה בדבר האפשרות לנצל קרקעות חומות לדיור בר השגה?
וולה: "בת"א שליש מהתושבים הם צעירים עד גיל 35. בשנים האחרונות יש עלייה עצומה במספר המשפחות הצעירות שנשארות בת"א, ונבנים גני ילדים ובתי ספר על קרקעות חומות. ת"א חייבת לשמור על גמישות לכן אני לא חושב שזה נכון להשתמש בקרקעות חומות לדיור".
לוי: "עברנו בין עשרות ראשי רשויות בישראל בניסיון לאתר קרקע חומה. אבל המוטיבציה של ראשי הערים לשחרר קרקע חומה לטובת פרויקטים היא נמוכה. מניח שבהמשך כן נראה פרויקטים על קרקעות חומות שכן הצלחנו לאתר".
בלושינסקי: "הפתרון היחידי הוא בנייה לגובה. אם היו מחייבים את היזמים ש-30% מכל פרויקט היה הולך לדיור להשכרה, כל הקרקעות החומות היו יכולות להישאר בשקט, ובמקום לבנות 10 קומות, היו בונים 20 קומות".
נייברג: "היום עמידר בוחנת שני פרויקטים על קרקעות חומות, אבל זה לא מסה קריטית. האפשרות היחידה היא להשתמש בשיטות בנייה זולות יותר, או להשתמש בשטח בצורה נכונה יותר, שתאפשר תוספת בנייה בהתאם לצורך".
משתתפי הפאנל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
