חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב ניצבות לצידה של אפל במאבקה נגד הממשל על אבטחת הנתונים במכשירי האייפון, בהפגנה בלתי רגילה של סולידריות ואחדות בקרב יריבות בעמק הסיליקון.
יותר מתריסר עתירות משפטיות שהוגשו ביום ה' שעבר תמכו באפל בניסיונה להתנגד לדרישה לפתח תוכנה שתסייע ל-FBI להיכנס לאייפון של אחד הטרוריסטים שפעלו בסאן ברנרדינו שבקליפורניה לפני כמה חודשים. ארגוני זכויות אזרח ואגודות של חברות טכנולוגיית מידע הצטרפו לעשרות פרופסורים למשפטים ומומחי הצפנה בתמיכתם באפל, ואפל עצמה הגישה בקשה לביטול ההוראה השיפוטית שהיא קיבלה בשבוע שעבר.
הטיעונים של תומכי אפל הם מגוונים, החל בצורך בדיון תחיקתי חדש על איך לטפל בהצפנה, דרך השאלה האם כתיבת תוכנה היא חופש ביטוי לפי החוקה האמריקאית, ועד חששות שהאקרים או משטרים רודניים ינסו לנצל לרעה את הפרצות שאפל ויצרניות אחרות ייאלצו לבצע במערכות האבטחה שלהן.
"אם הממשל ינצח, המקרה הזה יהיה אחד מרבים שיחייבו חברות להוריד את רמת האבטחה שלהן ולפגוע באמינות המוצרים שלהן, שהיא כה חיונית לפרטיות המשתמש בעידן הדיגיטלי", כתב איחוד חירויות האזרח האמריקאי בהודעה שפרסם.
ג'יימס קומי, מנהל ה-FBI, הזהיר בשימוע בקונגרס בשבוע שעבר מפני הסיכונים שביצירת "חללים חסינים בפני צווי חקירה", ואמר ש"הכלים שאנחנו משתמשים בהם כדי להבטיח את ביטחון הציבור הופכים לפחות ופחות יעילים" (ראו פרופיל על קומי בידיעה נפרדת).
קבוצת חברות טק במשקל כבד בהובלת גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון, שמונה 15 חברות בשווי שוק כולל של מעל 2 טריליון דולר, פרסמה הודעה שלפיה הצו הממשלתי נגד אפל "חורג מגבולות החוק הקיים, וביישום רחב יותר שלו, הוא יפגע בביטחונם של אמריקאים בטווח הארוך".
החברות, שכוללות גם את סיסקו, דרופבוקס, סנפצ'ט ויאהו, שלהן מיליארדי משתמשים ברחבי העולם, ציינו ש"הן מתחרות לעתים קרובות באפל, וזו עם זו, אך במקרה הזה הן מדברות בקול אחד בגלל החשיבות המיוחדת של המקרה הזה להן וללקוחותיהן". המשתמשים דורשים הגנה מוגברת מפני האקרים כאשר הם מאחסנים יותר ויותר מידע אישי על גבי מכשירים כמו טלפונים חכמים, לפי ההודעה.
קבוצת החברות מקפידה לציין שהיא "איננה מגינה על אלו שמפירים את החוק", אך היא מעוניינת להתנגד לניסיון של הממשל "לאלץ את המהנדסים של החברה עצמה לערער את מרכיבי האבטחה של המוצר שלה". אם המהנדסים של אפל ייאלצו לפתח מחדש את התוכנה שלהם, "הגרסאות החדשות הללו כבר לא יהיו אותו מוצר. תיבת דואר כבר לא תהיה תיבת דואר. ג'יימייל לא יהיה ג'ימייל, ווטסאפ לא יהיה ווטסאפ וכו'".
אפל טוענת שאם היא תיאלץ נגד רצונה לכתוב תוכנה שתמנע ממכשירי אייפון למחוק נתונים שלהם כאשר חוקרי ה-FBI יכניסו סיסמאות גישה "בכוח ברוטלי" למכשירים, זו תהיה הפרה של התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המבטיח חופש ביטוי ופרטיות.
ארגונים כמו המכון האמריקאי לחירויות אזרחיות ו"קרן החזית האלקטרונית", תמכו בטיעונים הללו בהודעות שהם פרסמו שהוגדרו "ייעוץ לבית משפט". קבוצת פרופסורים למשפטים מסרה שנתינת שליטה לממשל בתכנון טכנולוגי היא "תרופה קיצונית שמחייבת שיקול דעת זהיר מאוד".
קבוצה אחרת של חברות אינטרנט שכוללת את אייר בי אנד בי, טוויטר, לינקדאין, רדיט ואי-ביי הגישה ערר משפטי נפרד שמאשים את הממשל ב"עקיפת ההליכים שאימץ הקונגרס" כדי "לגייס את בית המשפט לכתיבה מחדש של חוקים ללא ניהול דיון ציבורי חיוני עליהם".
"למאמץ החריג וחסר התקדים הזה לאלץ חברה פרטית להפוך לזרוע חוקרת של הממשל אין בסיס חוקי על פי כל חוק שהוא, והוא מאיים על עקרונות הליבה של פרטיות, אבטחה ושקיפות שעומדים בבסיס האינטרנט", כתבה קבוצה זו.
היא הוסיפה ש"לבסיס דרישת הממשל כאן אין כל מגבלות חוקיות. היא תקבע תקדים מסוכן, שבו הממשל יכול לעקוף הליכים חוקיים מוסדרים שגובשו באופן יסודי כדי להשיג נתונים של משתמשים בדרכים שלא עלו על דעתם של מחוקקים".
2.03 מטרים של כריזמה עומדים בלב ה"סוגיה הטכנולוגית החשובה של העשור"
מבין כל הכישורים שנחוצים לעורך דין מפורסם, לג'יימס קומי יש הכישרון החמקמק ביותר: היכולת הבלתי מצויה של להיות במוקד המחלוקות המשפטיות הגדולות ביותר.
קומי עמד במרכזם של מאבקים משפטיים שליוו את פקיעת בועת הטק, וכסגן התובע הכללי בארה"ב הוא היה מעורב במחלוקת הסוערת עם ממשל ג'ורג' בוש על הביון האלקטרוני, שקדמה לגילויו שלאדוארד סנואודן, קבלן סוכנות הביטחון הלאומית שהפך למלשין גולה.
קומי מכהן כמנהל ה-FBI מ-2013 וכעת הוא מעורב בעוד מאבק משפטי מכונן - על טכנולוגיות האבטחה של הסמארטפונים, שמתואר כ"סוגיה הטכנולוגית החשובה ביותר בעשור הנוכחי". קומי נוקט צעדים משפטיים נגד אפל כדי שזו תסייע ל-FBI לפצח את סיסמת הכניסה לאייפון של אחד הטרוריסטים מסאן ברנרדינו. אפל טוענת שהפתרון הטכני שמציעה הבולשת הפדרלית הוא מדרון חלקלק שיחליש את האבטחה של כל הטלפונים החכמים.
קומי מתנשא לגובה של 2.03 מטרים, ומצטיין ברהיטות דיבור שהופכת אותו לדמות פופולרית מאוד בקונגרס האמריקאי, שיתכן שהוא יהיה זה שיכריע בשאלת האייפון באמצעות כתיבת חוק חדש. הסנאט אישר את מינויו לראש ה-FBI ברוב של 93 מול מתנגד אחד.
כאשר מאבקו מול מכונת השיווק החזקה ביותר בעולם עבר לקפיטול היל בשבוע שעבר, קומי הזהיר את ועדת המשפטים של בית הנבחרים שטכנולוגיות קידוד חדשות בטלפונים חכמים סוגרות בפני ה-FBI חקירות טרור ופלילים לגיטימיות רבות.
"ב-200 השנים האחרונות, ביטחון הציבור במדינה הזו היה תלוי ביכולת זרועות אכיפת החוק לצאת לבתי המשפט ולהשיג צווים לבדיקת אזורי אחסון או דירות", הוא אמר בשימוע על התיק של אפל. "הרציונל של קידוד יביא אותנו למקום שבו כל השיחות וכל הניירות שלנו הם לגמרי פרטיים".
קומי נולד ביונקרס שמצפון לניו יורק סיטי ב-1960, וגדל על סיפורי פשע של סבו השוטר. כסטודנט במכללת וויליאם ומרי בווירג'יניה הוא למד כימיה, אך עבר ללימודי דת וכתב תזה על ריינהולד ניבוהר, התיאולוג החביב על הנשיא ברק אובמה.
חבריו אומרים שהקריירה שלו משלבת חשיבה עצמאית מאוד עם נטייה מוסרית. בתיק מוקדם מפורסם שהיה לו, הוא הביא לדין את איש המאפיה ג'ון גמבינו. כעוזר התובע במדינת וירג'יניה, הוא הופקד על חקירת הפיגוע שהיה במגדלי חובאר בסעודיה ב-1996.
קומי, נשוי ואב לחמישה ילדים, זכה בכהונת התובע הפדרלי במחוז הדרומי בניו יורק ב-2002, כאשר בועת הטק התרוקנה מאוויר. הוא הוביל את התביעות נגד בנקאי הטכנולוגיה פרנק קואטרונה ונגד מנהלי חברת הטלקום וורלדקום. הוא גם היה מי שתבע את כוהנת סגנון החיים מרתה סטיוארט על ששיקרה ל-FBI. "חשבתי על ההיסוס שלי במקרה הזה מפני שמרתה הייתה עשירה ומפורסמת", הוא סיפר לאחר מכן על ההחלטה להגיש נגדה כתב אישום. "אילו היא הייתה אלמונית, היו מעמידים אותה לדין".
הרגע המפורסם ביותר שלו היה בלילה של 10 במארס 2004. הוא והבוס שלו, התובע הכללי ג'ון אשקרופט, קיבלו את ההחלטה שמערכת הביון האלקטרוני ללא צווי בית משפט של ממשל בוש הייתה לא חוקית, כאשר אשקרופט חלה אנושות. כתובע כללי בפועל, קומי היה בדרכו הביתה במכוניתו כאשר נמסר לו ששני בכירים מהבית הלבן נמצאים בדרך לבית החולים כדי לנסות להשפיע על אשקרופט לשנות את דעתו.
שנים אחר כך סיפר קומי איך הוא הגיע למיטת בית החולים של אשקרופט כמה דקות לפני שני הבכירים. אשקרופט הזדקף בעצמו במיטתו ואמר לשניהם: "אני לא התובע הכללי, זה התובע הכללי", והצביע עליו. השניים יצאו מן החדר בלי לומר מילה.
האירוע הזה הפך את קומי לגיבור בעיני השמאל, שהעז להתייצב מול הבית הלבן, וביצר את תדמית היושרה שלו. "במקרים רבים, כשאנשים מגיעים לרמה הזו, הם מוצאים את עצמם מתפשרים", אומר ריצ'ארד הרטלינג, חבר מלימודי המשפטים באוניברסיטת שיקאגו. "כדאי מאוד לקבל מישהו עם עמדה מוסרית כה תקיפה בתיקים כמו אפל".
לזמן מה, רק פקידים בממשל בוש רטנו על הנטייה שלו לעמידה על שלו. כעת מתחילים גם בחוגים פרטיים להתווכח עם קומי על הביקורת שלו נגד טכנולוגיות הקידוד.
אפל טוענת שאם היא תאולץ לכתוב תוכנה שתסייע ל-FBI לפרוץ לאייפון מסאן ברנרדינו, היא תיצור למעשה "דלת אחורית" שתוכל לשמש גם במכשירים נוספים. "התיק של ה-FBI מתבסס על טיעון חד-צדדי שהוא לעתים קרוב לחוסר דיוק", אומר עמי סטפנוביץ' מארגון Access Now הפרטי. "קומי רהוט מאוד, מציג את עצמו היטב ויודע מתי לומר שיש משהו שהוא לא יודע, וזה קורה לו די הרבה".
גם אם המחלוקת סביב אפל תיפתר במהירות, קומי לא יתחמק מאור הזרקורים. עם הבחירות המתקרבות הוא גילה בשבוע שעבר שהוא מפקח "אישית" על חקירת תיבת הדואר האלקטרוני הפרטית של הילארי קלינטון בהיותה שרת החוץ. אם ה-FBI יחליט להגיש כתב אישום נגדה, הפעם הרפובליקאים יחגגו אולי את עצמאותו של קומי.
שאלות | ותשובות - מה הורה בית המשפט לאפל לעשות?
בית המשפט הפדרלי הורה לאפל לכתוב חלק מתוכנה שמנמיכה את ההגנה על אייפון, כדי שה-FBI יוכל לפרוץ בכוח גישה למכשיר של הטרוריסט מסאן ברנרדינו על ידי הפצצת המכשיר בסיסמאות אפשריות רבות עד שתתקבל הסיסמה הנכונה. הכלי החדש הזה יכול לבצע שלושה דברים:
- לבטל את פונקציית המחיקה האוטומטית שמוחקת את כל הנתונים שעל אייפון כאשר סיסמא לא נכונה הוקשה עשר פעמים
- להתגבר על מנגנון עיכוב אוטומטי שמגביל את מהירות הניסוי של סיסמאות חדשות
- ליצור דרכים חדשות ל-FBI להכנסת סיסמאות פוטנציאליות כדי להאיץ את מהירות חיפוש הסיסמה.
לפני העברת התוכנה ל-FBI, אפל תכניס קוד של 12 ספרות שיאפשר את השימוש בה רק בטלפון של הטרוריסט מסאן ברנרדינו.
זה נשמע כמו הוראה מוגבלת מאוד לאייפון יחיד, שנעשית בנסיבות חריגות מאוד. למה אפל חושבת שזו הוראה לא סבירה?
כאשר התוכנה תיכתב, היא עלולה לשמש לפתיחה של כל אייפון, אם הקוד בן 12 הספרות יפוצח. למרות שמבחינה טכנית זו לא "דלת אחורית" - כלומר סידור שיותקן בכל מכשיר אייפון - יש כאן מפתח פותח-כול לאייפון.
סוכנויות אכיפת חוק אחרות בארה"ב יוכלו לפנות לבתי משפט כדי להשתמש בתוכנה, גם במקרים רחוקים מאוד מטרור. וזה לא יקרה רק בארה"ב: מדינות אחרות שבהן נמכרים אייפונים, כולל מדינות לא דמוקרטיות, יוכלו לקבל גישה למכשירים.
אבל אם אפל תהיה זו שתחזיק בסופו של דבר במפתח הזה, זה לא מספיק?
אם אפל תנסה להתגונן מפני צווים חוקיים במדינות כמו סין, ההשלכות המסחריות יהיו קשות. אפל עלולה למצוא את עצמה במצב שבו הייתה גוגל, שנטשה את סין ב-2010 במקום לציית להוראות הצנזור הסיני.
בנוסף, אפילו אפל לא יכולה לערוב לכך שהיא תשלוט במפתח המאסטר הזה. ערך קוד התוכנה יהיה כה גבוה - הוא יציע אפשרות לפרוץ לכל אייפון בעולם - שהוא ימשוך האקרים עבריינים ושירותי ביון זרים. עובד ממורמר יחיד של אפל עלול להדליף את הקוד.
הצעה קודמת של הממשל האמריקאי לבנות "דלת אחורית" למכשירים דיגיטליים, שנודעה כ"שבב קליפר", ננטשה בעקבות מסע של תעשיית הטק נגד מה שהיא כינתה "סיכונים בלתי ניתנים לשליטה".
זה לא יחול רק על אייפונים ישנים? לאייפון 6 שלי יש קורא טביעת אצבע, ואני מרגיש בטוח.
לפחות בתיאוריה, הכלי החדש יוכל לפרוץ לכל אייפון. בסופו של דבר, האבטחה של טלפון היא תוצר של כללים שקובעים איך הוא צריך להגיב לדרישות שונות, שהכללים הללו הופכים לתוכנה שלו. אפל יכולה לכתוב תוכנה שמבטלת את מערכת ההפעלה שלה, iSO, ולכן היא יכולה ליצור מפתחות מאסטר לכל מכשיריה.
מה יקרה כעת?
אפל תגיע לוושינגטון מחר (ג') כדי להעיד בקונגרס על המחלוקת שלה עם ה-FBI, ותטען שהיא קיבלה הוראה לפתח דלת אחורית לאייפון שלא קיימת כעת.
אפל חייבת להדגים שפיתוח התוכנה יהיה "מסובך במידה לא סבירה", אבל החברה מערערת גם על הנימוקים למתן הצו נגדה, כפי שהיא עשתה בעתירתה לבית המשפט ביום ה' שעבר.
הסמכות הבסיסית לצו היא ב"חוק כל הצווים", שנחתם על ידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון ב-1789. חוק זה מעניק לבתי המשפט בארה"ב סמכות רחבה במצבים משפטיים בלתי רגילים לפרסם כל צו שהוא "חיוני או מתאים לעזרה לאזורי השיפוט של בתי המשפט, ומתאים לשימושים ולעקרונות של חוקי ארה"ב".
טים קוק, מנכ"ל אפל, כינה את יישום החוק הזה "מהלך חסר תקדים" והציע שהצו לבקשת הממשל יידון בקונגרס במקום שיוצא על ידי בתי משפט.
השימוע הבא בבית משפט בקליפורניה ייערך ב-22 במארס.
ג’יימס קומי. חשיבה עצמאית מאוד עם נטייה מוסרית / צילום: רויטרס