על אף התנגדות רחבה מצד קבלנים ויזמים ישראלים אושרה היום (ב') בקבינט הדיור החלטה שתאפשר הגעת חברות בנייה זרות לישראל. מדובר בהחלטה שקידם שר האוצר משה כחלון הקובעת כי מתווה הבאת החברות הזרות כמו גם דרך פעילותן בישראל יהיה במתכונת זהה של פעילות חברת יילמזלר הטורקית בישראל. המשמעות היא שלא מדובר בחברות שיגיעו לישראל לפעול בעצמן וליזום פרויקטים אלא חברות שיוכלו להביא צוותים שלמים מחו"ל שיעבדו כקבלני משנה של החברות הישראליות אך לא יוכלו להיכנס ליזמות בעצמן.
על פי ההחלטה, יוקם מאגר של שש חברות בנייה זרות שייבחרו בהליך של קול קורא, בעלות ניסיון בתחום הבנייה למגורים עם איתנות פיננסית וניסיון בפרויקטים של בנייה בתיעוש. המאגר יוקם לתקופה מוגבלת בת חמש שנים במהלכן יותר לחברות הביצוע הזרות לבנות בישראל בנייה למגורים ויתאפשר לכל חברה להביא עד 1,000 עובדים זרים לצורך העסקתם בעבודות רטובות בלבד בפרויקטים של בנייה למגורים. "חברות הבנייה יוכלו לפעול בישראל כקבלני ביצוע, אף בקבלנות משנה, וכן ליצור מיזם משותף (JV) עם גורם ישראלי", כך מודגש בהחלטה.
עוד מוצע לקבוע כי חברות הביצוע הזרות תהיינה כפופות להוראות הדין החל בישראל, ובין היתר, יחולו עליהן על הוראות משפט העבודה בישראל החלות על מעסיקי עובדים זרים, וכן הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ותקנותיו; החלת תנאים ומגבלות על פעילות החברות הביצוע הזרות בישראל, שמטרתם להבטיח את זכויות העובדים הזרים שיועסקו לצורך ביצוע העבודות ולהבטיח את איכות הבנייה שתבוצע; קביעת מודל בקרה ופיקוח על החברות הזרות, אשר מבטיח, שהחברות תעסוקנה בפועל בבנייה למגורים ולא תגבנה דמי תיווך או בטוחות שלא כדין מהעובדים.
נזכיר שבעוד הקבלנים מתנגדים להחלטה זו של משרד האוצר, דווקא בבנק ישראל שיגרו אתמול (א') הודעת תמיכה במהלך. "בנק ישראל תומך בתכנית להבאת חברות בנייה בינלאומיות לישראל, אותה הציג בקבינט הדיור בשנה שעברה, אשר תסייע לקיצור משך הבנייה", כך נמסר מבנק ישראל, "להבדיל מהבאת עובדים זרים שלא במסגרת חברות כאלו, חברות בנייה בינלאומיות יתרמו לשיפור הטכנולוגיה בענף הבנייה ולהגדלת הפריון בו, באופן שישפיע בהמשך לטובה גם על הפריון והשכר של העובדים הישראלים בענף, וללא ההשלכות החברתיות המתלוות להבאת עובדים זרים".
"מהפכה של ממש בתפיסה של ענף הבנייה בארץ"
עוד החלטה שאושרה בקבינט הדיור היא הצעתו של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, הצעה שמתייחסת בין היתר לתיעוש הבנייה, יצירת מתווה מכרזים חדש שמחבר את שלב התכנון עם שלב הביצוע, מתן מענקים לחברות שיבנו בשיטת בנייה מתועשת, הכשרת עובדים וגם הקלה בתקנים והשלמת אימוץ התקן האירופי הנוגע לבנייה.
במסגרת החלטה זו נקבע כי המדינה תעודד שימוש בטכנולוגיות בנייה חדשות בענף הבנייה ומתן תמריצים לקבלנים לרכישת ציוד לתיעוש הבנייה באמצעות מענקים והלוואות. במקביל הוחלט על הקמת מכון למקצועות הבנייה לקידום הידע המקצועי בתחום טכנולוגיות הבנייה ועידוד מודעות לתועלת הבנייה המתועשת וקידום תכנית חומש להכשרת עובדי ענף הבנייה. במסגרת זו, בשיתוף עם משרד הכלכלה, ייקבעו יעדי הכשרות לקידום תיעוש ענף הבנייה של 3,500 פועלים, 2,500 מנהלי עבודה ו-500 מפעילי עגורנים.
עוד נציין כי במסגרת הצעת ההחלטה שעלתה לאישור הקבינט נכתב עוד שתיבחן האפשרות מול משרד הביטחון להסרת החובה להתקנת מערכת סינון אוויר בממ"ד בכל דירה חדשה אך סעיף זה נמחק מההצעה ולא נכלל בהחלטה שהתקבלה. הסיבה היא התנגדות משרד הביטחון שהיה אמור לבחון את אפשרות הסרת התקן האמור והתנגד להסרתו.
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר לאחר אישור הצעת המחליטים כי: "תכנית התיעוש החדשה היא מהפכה של ממש בתפיסה של ענף הבנייה בארץ. אחרי עשרות שנים, אנחנו מובילים שינויים משמעותיים בכל תחומי הענף, החל משיטות וטכנולוגיות ועד לכוח האדם ולתקינה. במדינת ישראל נדרשות 15 שנה ממושכות כדי לבנות שכונה. השיטות החדשות יקצרו את התהליך לפחות בחצי ויביאו ליעילות רבה יותר ולחסכון עבור רוכשי הדירות".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, אשר עמד בראש צוות בינמשרדי שבחן את נושא תיעוש הבנייה אמר: "מדובר בהחלטה מקיפה הכוללת מרכיבים רבים בענף הבנייה, הצפויים ליצור שינוי משמעותי ומבורך בענף הבנייה בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.