טרכטנברג: "היתרון של ישראל נמצא בראש ולא עמוק באדמה"

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג השתתף היום (ג') בוועידת ת"א להשקעה מוסדית של DC Finance והתייחס למגוון נושאים כלכליים, החל ממתווה הגז וכלה בדיונים סביב התקציב הדו-שנתי ותרבות האקזיטים.

טרכטנברג הזהיר מפני האפשרות שמדינת ישראל "תתמכר" למשאב הגז הטבעי: "אוי למדינת ישראל אם נפתח תלות כלכלית עמוקה עם משאב טבע כלשהו, לרבות הגז וזה לא קשור למחלוקת סביב מתווה הגז. זה נוגד את היתרון היחסי של ישראל הנמצא בשכל ובראש ולא עמוק באדמה", אמר.

טרכטנברג ציין עוד כי מדינות בעולם שהצליחו לצמוח לאורך זמן הן לא אלו שהסתמכו על משאבי טבע. כאלה נשארו מאחור גם אם בתקופה מסוימת נהנו מבוננזה.

טרכטנברג התייחס כאמור גם לשאלת תקציב המדינה. "אין איוולת גדולה יותר מאשר תקציב דו שנתי. קצת צניעות. מתוך קרוב למאתיים מדינות בעולם רק למדינת ישראל ולבחריין יש תקציב דו שנתי". לדבריו, "אולי מתבלבלים בין תכנון רב שנתי ובין תקציב. צריך תכנון רב שנתי אבל לא תקציב דו שנתי. אין לכך שום קשר. המציאות הכלכלית משתנה בכל זמן והרצון לתקציב דו שנתי הוא נוחות פוליטית בלבד".

לגבי הבחירות בארה"ב ניתן להתייחס לכך כאל סימפטום המקרין גם על הכלכלה. מדובר באי וודאות כלכלית שניזונה מכל אותם מגמות ואין דבר שפוגע יותר בהשקעות מאשר אי וודאות ושלא רואים מאיפה תבוא הישועה: לא המצב באירופה, לא הקונפליקט עם הרוסים ולא אחרים. כיום הסוגיות המרכזיות בעולם לא ברור מה היציאה מהם ולאיזה עולם צועדים קדימה. בהתייחס לריביות האפסיות, פרופ' טרכטנברג אמר כי אין תקדים לתקופה כ"כ ארוכה של ריביות אפסיות. זו תופעה שלא יודעים לעכל אותה והיא לא יכולה להימשך זמן רב. "במצב הנוכחי העתיד שווה כמו ההווה. זה לא עושה שכל".

טרכטנברג יצא נגד תרבות האקזיטים ואמר כי "אנחנו מוכרים בנזיד עדשים את המשאב החשוב ביותר: החדשנות והיזמות של הצעירים, מבלי שהדבר יתרום למשק הישראלי, למעט מעט מסים. זה לא מנוע צמיחה של המשק".

בדברו בפני מאות מנהלי השקעות של המוסדיים הגדולים אמר טרכטנברג כי בנוגע לגופים המוסדיים, "זה לא סוד שסקטור הפיננסים לא זוכה לאהדה בציבור ובכנסת. כאשר הסנטימנט הוא נגד המוסדיים, מוטלת עליהם אחריות יתרה בעניין הזה. לא יכול להיות שייווצר לאורך זמן סדק גדול בין המערכת הפיננסית ובין הציבור. המערכת הפיננסית היא הדף והציבור הוא הגוף. זה לא עניין של צדיקים ורשעים. תחשבו על הציבור, מה מפריע לו, איך אפשר לנהוג אחרת. המנדט של השוק הפיננסי הוא למקסם רווחים אבל זה לא צריך להיות בסתירה לרגישות חברתית. להיפך. אם המעמד של סקטור הפיננסים יעלה בעיני הציבור זה יסייע לו ולפועלים במסגרתו. תתנו את הדעת על זה לא כמשהו טורדני שצריך לטפל בו באמצעות יח"צ או לובינג. לא יעזור. הסנטימנט כיום הוא אמיתי ולכן על העוסקים בתחום הפיננסי לנהוג אחרת.