פינלנד רוצה בשיפור התחרות - ומסכנת את יחסי העבודה במדינה

מאז מלחמת החורף עם ברית-המועצות בשנת 1940, כלכלת פינלנד בנויה על שיתוף-פעולה בין העסקים לעובדים שלהם, מה שהפינים מכנים "סיסו". אבל היום, אחרי עשור של מיתון או צמיחה נמוכה, מסורת הקונצנזוס הזו עומדת בסכנה.

האיגודים המקצועיים החזקים במדינה חתמו אתמול (ב') על עסקה שתפחית את שכר העובדים ותגדיל את מספר שעות העבודה. העסקה הזו נועדה לשפר את כושר התחרות הפיני, שנפגע בין היתר בגלל החברות בגוש האירו.

מועצת המנהלים של האיגוד הגדול ביותר, SAK, הייתה האחרונה שאימצה את העסקה עם המעסיקים אתמול, וברוב קטן יחסית של 14 חברים או 60%, אחרי ישיבה בהלסינקי.

ההסכמה של SAK אמורה להבטיח את השלמת הרפורמה שהשיק ראש הממשלה ג'והא סיפילה, שנכנס לתפקידו במאי 2015, עד יוני השנה. אבל סירובם של חברים מיליטנטיים יותר באיגוד הזה לעסקה אינו מבשר טובות לתוצאות של דיונים עתידיים בין המעסיקים לעובדים, לפי הקונפדרציה של התעשייה הפינית, הנציגה של המעסיקים.

"האמנה הזו לא תפתור את בעיית כושר התחרות הפיני, אבל היא צעד בכיוון הנכון", אמר לאורי קיאנוג'ה, כלכלן בבנק המרכזי.

מנהיג SAK, לאורי לילי, אמר שההסכמה אתמול הייתה רק על העקרונות, וכי השלמת ההסכם לא תהיה קלה. כעת יתנהלו דיונים על אופן יישום הרפורמות בחוזי העבודה. "ביוני נבצע את ההערכה הסופית שלנו, ואז נדע אם תהיה אמנת עבודה חדשה", אמר לילי.

ההסכם החדש מחייב את הפינים לעבוד עוד 24 שעות בשנה ללא תוספת שכר, מפחית הטבות חופשה לעובדי המגזר הציבורי ומעביר כמה מסי עבודה מהמעסיקים לעובדים. יחד עם התחייבות האיגודים להקפאת שכר עבודה בשנה הבאה, עלויות העבודה בפינלנד אמורות לרדת בכ-4% בשנת 2019, קצת מתחת ל-5% שדרש סיפילה. בשנת 2020 אמורים להיווצר במשק 35,000 מקומות עבודה.

"במשך עשרות שנים קיצרנו את משך הזמן שבו אנחנו עובדים", אמר ירי הקמיס, מנהיג קונפדרציית התעשייה. "כעת אנחנו משנים את הכיוון הזה".

פינלנד נפגעה מן השפל בתעשיות הנייר שלה, משקיעת עסקי הטלפונים הניידים של נוקיה ומהירידה במסחר עם שכנתה רוסיה. פער התחרות מול גרמניה התרחב ל-15% לפחות, ושר האוצר הפיני אלכסנדר סטאב מתייחס כעת למדינתו כ"האדם החולה של אירופה".

שבדיה השכנה, שלא אימצה את האירו, נהנית משיעור הצמיחה הגבוה ביותר בחמש שנים, לאחר שהבנק המרכזי שלה הצליח להחליש את הקרונה השבדית באמצעות ריבית שלילית עמוקה יחסית.

כמה מהחברים המשפיעים ביותר באיגוד SAK, כמו חברי איגוד עובדי התחבורה, אמרו "לא" לעסקה, למרות שראש הממשלה העלה אותה על נס. סטורה פיידר, מנהיג האיגוד השני בגודלו במדינה, אקאבה, הסכים לעסקה, אך לדבריו העובדים חייבים כעת לקבל פיצוי על אובדן כוח קנייה. אקאבה קורא לקיצוצי מס בהיקף של מיליארד אירו. גם SAK דורש קיצוצי מס.

אבל שר הכלכלה אולי רהן אומר שזה בלתי אפשרי לפי שעה. הממשלה רוצה להגביל את הגירעון שלה, שנאמד על ידי הנציבות האירופית ב-2.8% מהתמ"ג השנה וב-2.5% בשנה הבאה.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו הקלות מס מאסיביות בגלל מצב כספי הציבור", אמר רהן בראיון ביום ו' האחרון. הממשלה תבחן קיצוצי מס רק אם המדינה תתקדם לכיוון של ביטול חוזי עבודה קיבוציים ומעבר לחוזים במקום העבודה, ולהתמקדות גדולה יותר במגזר היצוא, שיהווה בסיס לחוזים קיבוציים, הוא הוסיף.

"הכדור נמצא כעת במגרש של האיגודים המקצועיים והתעשיינים", אמר שר האוצר סטאב בבריסל אחרי ההצבעה במועצת המנהלים של איגוד SAK.