גופי השידור המסחריים - ערוץ 10 וזכייניות ערוץ 2 קשת ורשת - דורשים להעביר מידי הרשות השנייה לידיהם את ניהול מערך העידן פלוס, שירות הטלוויזיה החינמי, ה-DTT.
הבוקר (ה') הופיעו שלושת מנכ"לי הטלוויזיה המסחרית, אבי ניר, אבי צבי ויוסי ורשבסקי, בשימוע בפני ועדת פילבר והביעו את התנגדותם למסקנות הביניים שהוועדה הוציאה.
הטענה העיקרית של שלושת הגופים היא כי התוכן אותו הם משדרים על גבי הערוצים שלהם הוא בבעלותם המלאה, ועל כן נתונה להם הזכות לסחור בו, ולא להעניק אותו בחינם לגופים בטלוויזיה הרב-ערוצית - כמו הוט, yes ומיזמים כמו זה של סלקום או פרטנר. על-פי המלצות הביניים של הוועדה, על-מנת לקדם את התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית, אמורים השחקנים בתחם לקבל בחינם את שידורי הערוצים המסחריים.
על-פי גופי השידור, "במשך 8 השנים מאז הקמתו של עידן פלוס, הוא לא הצליח להוות אלטרנטיבה אמתית לצופה. גופי השידור המסחריים מאמינים כי ניהול המערך באופן ישיר על-ידם יגדיל בצורה משמעותית את שיעורי החדירה של עידן פלוס, הממומן גם היום על-ידי גופי השידור וממילא מהווה פלטפורמה לתוכניהם".
לדבריהם, "השידור המסחרי מהווה את עוגן הצפייה המרכזי של שידורי הטלוויזיה בישראל. בשנת 2015, 52.8% מהצפייה בפריים-טיים הייתה בטלוויזיה המסחרית, קרי בערוצים 2 ו-10".
הגופים הציגו סקר של חברת סאפיו מחקר ופיתוח, לפיו 70% מלקוחות הכבלים והלוויין לא מוכנים לוותר על הערוצים המסחריים, שמהווים מבחינתם את עיקר הצפייה.
הגופים טענו גם כי אל מול הגידול ברווחיות של חברות הכבלים והלוויין, "מצבה של הטלוויזיה המסחרית בכי רע, זאת למרות ההצלחות בעולמות התוכן והרייטינג". בעשור האחרון הרווח התפעולי של הוט ו-yes (כלל הפעילות) עמד על 5.6 מיליארד שקל - לעומתם הפסידו גופי הטלוויזיה המסחרית יחדיו 2 מיליארד שקל".
לדבריהם, הם אינם יכולים עוד להסתמך עוד אך ורק על שוק הפרסום, בשל הזליגה המוגברת של תקציבי פרסום לפלטפורמות הדיגיטל השונות שאין עליהן כל חובת פיקוח. "הפער בין גודל השוק בפועל לבין התחזיות עליהן התבססו המודלים הכלכליים של הערוצים המסחריים עומד על יותר מ-600 מיליון שקל", נמסר.
החברות גם התייצבו בדיון לצד חברות רכש המדיה ודרשו שלא להטיל עליהן פיקוח. הן ביקשו מפילבר "להימנע מכל התערבות בחופש ההתקשרויות של הערוצים המסחריים עם המפרסמים באופן לא שוויוני ביחס לשחקנים האחרים בשוק הפרסום. במקרה שיש התערבות, היא חייבת לחול על כל גופי המדיה בישראל לרבות על האינטרנט", נאמר.
עוד בשימוע, הגופים הודיעו כי הם מוותרים על הקלות התוכן שהוצעו על-ידי הוועדה, שביקשו להגביל את הדרישות מהם לסוגה עילית בלבד. "ב-10 השנים האחרונות השקיעו הערוצים המסחריים כ-6 מיליארד שקל ביצירה ישראלית מקורית והביאו למהפך באופי התוכן שצורך הציבור הישראלי", נמסר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
