משתלם כלכלית לשמור על הסביבה - זו לפחות המסקנה שאליה הגיע בית ההשקעות מיטב דש. בדוח שערך הברוקראז' של בית ההשקעות ושנשלח לגופים המוסדיים, מפורטים הסיכונים שאליהם חשופים המשקיעים בחברות ציבוריות שלא עומדות במדדים הסביבתיים שהציב להם המשרד להגנת הסביבה. הדוח שם דגש מיוחד על חברות ציבוריות בצפון, וטוען כי הן חשופות לתביעות, עלויות המימון שלהן עשויות לעלות, יכולת הרחבת הייצור בארץ עשויה להיפגע והן מסתכנות בהורדת דירוג מצד לקוחות בינלאומיים.
נושא הגנת הסביבה נמצא בשנים האחרונות בכותרות הרבה יותר מבעבר. זאת בעיקר בעקבות המחקרים הרבים שמתפרסמים על הנזקים הבריאותיים שאליהם חשופים תושבי הצפון עקב ריבוי המפעלים באזור. רק בשבוע שעבר חשף המשרד להגנת הסביבה ממצאים שערך בבית הזיקוק בחיפה, לפיהם נמצאו 200 אלף דליפות של חומרים רעילים ומסרטנים מהמפעל. אנו נוהגים לחשוב שפגיעה בסביבה פוגעת רק בה ובתושבים שחשופים לפגיעה, אלא, שלטענת בית ההשקעות, מפעלים מזהמים שלא עומדים בתקנים, פוגעים קודם כול במשקיעים שלהם.
"בעוד שבעולם התחום מפותח וניתן למדידה, בישראל תחום הדיווח הסביבתי חלש יחסית. לכן גם למשקיעים קשה לזהות סיכונים פיננסיים עתידיים", אומר אמיר אדר, מנהל מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז'. "למשקיעים חשוב לדעת שהחברה שהם משקיעים בה יכולה לצמוח ולהרחיב את כושר הייצור שלה, הם שואלים את עצמם האם החברה חשופה לתביעות משפטיות והאם היא תצטרך להשקיע עוד כסף בנושאים שקשורים להגנת הסביבה, שזה לפעמים לא מעט כסף. ככל שהחברה חשופה לסיכונים סביבתיים כך גם עלויות המימון שלה גבוהות יותר, ואם יש לה לקוחות בינלאומיים - היא מסתכנת גם בהורדת דירוג".
מניית בזן ירדה ב-6%
ואכן, אחרי שהמשרד להגנת הסביבה הזמין את בזן לשימוע בגלל דליפות של חומרים מסרטנים, צנחה מניית החברה במעל ל-6%; בשנה שעברה היא נקנסה ב-750 אלף שקל בגין זיהום נחל הקישון; חברת נייר חדרה נקנסה ב-200 אלף שקל בגין זיהום נחל חדרה; חברת דור כימיקלים נקנסה ב-1.8 מיליון שקל בשל דליפת חומרים רעילים; וחברת פרוטרום תעשיות, שהייתה אמורה להקים מפעל נוסף בגלבוע בעלות 130 מיליון שקל, לא קיבלה את האישורים הנדרשים לה עקב התנגדות התושבים.
על מנת להעריך את רמת הסיכון שאליה חשופים המשקיעים בכל חברה, בחן בית ההשקעות את רמת העמידה בתקנים שמציב המשרד להגנת הסביבה לכל חברה. לשם כך השתמש במדד ההשפעה הסביבתי השני שפרסם המשרד לפני מספר חודשים. המדד של המשרד ניסה למעשה לכמת את ההשפעה הסביבתית של התאגיד שמכילה נתונים אובייקטיבים על המפעלים שבבעלותו, כמו למשל פליטות מזהמים, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל ועוד. בכך הצליח בית ההשקעות לנתח כמה משפיעה אי-העמידה בתקנים על הפגיעה הכוללת של החברה בסביבה. ככל שהציון של החברה גבוה יותר (באחוזים), כך גם ההשפעה גבוהה יותר. כלומר, החברה פחות מצייתת להוראות המשרד להגנת הסביבה והמשקיעים בה חשופים יותר לסיכונים שהוזכרו קודם.
"ברור שלבית זיקוק או למפעל כימיקלים תהיה השפעה שונה על הסביבה מחברת מזון או מפעל אריזה. לכן, בחרנו לנתח את מדיניות הציות של החברות", מסביר אדר. "אני כמשקיע מודע אולי לפעילות הסביבתית של החברה, אבל לא בהכרח לסיכונים שטמונים בכך שהחברה לא עומדת בתקנים שהוצבו לה".
בית ההשקעות בחן גם את הפער בין דירוג החברה השנה לדירוגה בשנה שעברה. זאת, על מנת לראות האם חל שיפור (והציון ירד), או שדווקא נרשמה הרעה בהתנהלות המפעל (והציון על חוסר ציות עלה). "עלייה בניקוד אמורה להדליק אצל המשקיעים נורה אדומה, וירידה בציון פירושה שהסיכון למשקיעים פוחת" סיכם אדר. כך למשל, בתי הזיקוק קיבלו ציון גבוה של 57%, אך לעומת שנה שעברה מדובר בשיפור של 18%; הציון של חברת פרוטרום תעשיות הוא אמנם נמוך מזה של בזן (41%), כלומר החברה מצייתת יותר לנהלים, אך מדובר בעלייה חדה משנה שעברה - עלייה של 31%; הציון של מפעל כיל בחיפה הוא מינוס 25%, כלומר הציות שלה היה ברמה כזו גבוהה עד שהוא הצליח להוריד את ציון ההשפעה הכולל של המפעל על הסביבה. בין המפעלים הנוספים בהם חלה הרעה בתחום הציות ניתן למנות את מרכז המחזור אלקון המוחזק בחלקו על ידי שיכון ובינוי הנמצא בקרית אתא, חד אסף וצינורות המזרח התיכון בעכו, גדות תעשיות ביוכימייה ושמן תעשייות בחיפה.
"הגיע הזמן שמשקיעים ישימו לב גם לסיכונים הסביבתיים של החברה שבה הם משקיעים" מסכם אדר, "סיכון סביבתי יכול להיות גבוה ויקר באותה מידה כמו סיכון אחר, וגם הכי פחות צפוי".
מפעלים מזהמים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.