שר הפנים אריה דרעי יפעל לביטול פקודת העיתונות. על-פי הפקודה, שיש צורך בהעברת חוק בכדי לבטלה, המדינה לא תתערב מעתה במתן היתר להוצאת רישיון לפתיחת עיתונים - אך גם לא תוכל לסגור עיתון אם תמצא כי הוא "פוגע בשלום הציבור". הפקודה נחקקה בשנת 1933 תקופת המנדט הבריטי על-מנת למנוע ניסיונות המרדה מצד תושבי א"י היהודים והערבים.
מלשכתו של דרעי נמסר, כי הוא "יעביר לבחינת היועץ המשפטי לממשלה ולהכרעתו סוגיות הנוגעות למקרים קיצוניים כגון פגיעה בביטחון המדינה ושלום הציבור". דרעי אמר כי במקרים אלה יותיר החלטות בסוגיות אלה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
לדבריו, "פקודת העיתונות היא נצר לשלטון המנדט ועלינו, כמדינה דמוקרטית, המקדשת את חופש הביטוי, לבטלה בהקדם. המדינה לא צריכה להתערב במתן רישיונות לעיתונים. ביטול הליכי הרישוי יאפשר ליותר עיתונים להיפתח, יוסיף להליך הדמוקרטי והפלורליסטי ויביא למיגורו של הליך מיושן ואנכרוניסטי, אשר אבד עליו הכלח״.
לדברי פרופ' רפי מן מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, "ההחלטה היא טובה משום שזה היה חוק מיושן ומיותר בעידן שבו כל אחד יכול לפתוח בלוגים באינטרנט. פחות ברור כעת הוא על סמך מה יחליטו כשמישהו בממשלה יחפוץ לסגור עיתון".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, מסר כי "האגודה מברכת על החלטת שר הפנים לבטל את הדרישה לקבלת רישיון להוצאת עיתון. ההחלטה התקבלה לקראת המועד בו אמור שר הפנים להגיש את תשובתו לבג"ץ בעתירה של האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלם לביטול פקודת העיתונות משנת 1933. יחד עם זאת בעתירה דרשנו גם לבטל את הסמכות לסגירת עיתון, הקבועה בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. סמכות זו מהווה איום חמור עוד יותר על חופש העיתונות מאשר דרישת הרישיון".
במכון הישראלי לדמוקרטיה בירכו את השר דרעי. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראשת הפרויקט לרפורמות במדיה, אמרה כי "לא סביר שבשנת 2016 שבה כל אדם שמחזיק בסמארטפון הוא עיתונאי פוטנציאלי, מדינת ישראל דורשת רשיון ומציבה תנאים בלתי רלוונטים לפתיחת עיתון כמו גיל מינימאלי, תעודת בגרות והיעדר עבר פלילי. גם מתן האפשרות לשר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון לא מתאימה בלשון המעטה למשטרים דמוקרטים ודוגמא לבעייתיות בהתערבות של שלטון בעיתון, ראינו לפני שבוע בטורקיה".
אלטשולר-שוורץ הוסיפה, כי "עם זאת, בעבר כבר הגיעו יוזמות חקיקה שביקשו לתקן עיוותים באמצעות חטא על פשע והציעו הגבלות חדשות על הוצאת עיתונים. לכן, יש לפעול למזעור הרגולציה וסמכות הממסד בנושא זה למינימום הנדרש".
פרופ' אביעד הכהן, דקאן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אמר כי "זהו צעד מתבקש, ראוי ונכון. חבל שהוא מגיע באיחור כה רב, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מדובר בדבר חקיקה מיושן ואנכרוניסטי, שמתאים למשטר רודני ולא לשלטון דמוקרטי. לא במקרה אין חובת רישוי לעיתון במדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי. כפי שקבע השופט לנדוי לפני יובל שנים ויותר, "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
