עמלת הפצה בקרנות נאמנות – מה זה ? ואיך היא מייקרת את דמי הניהול שלכם ?

עמלת ההפצה אמנם משולמת על ידי מנהל קרן הנאמנות לגוף המפיץ את יחידות הקרן שלו - לרוב הבנקים שמשווקים את הקרנות, אם כי, גם חברי הבורסה בעצמם יכולים להיות משווקי קרנות נאמנות.

בשנת 2006 כחלק מיישום וועדת בכר, נקבע כי הקרנות ישלמו למשווקים עמלת הפצה - הוועדה ניסתה לאזן בין הבנקים שלכאורה נפגעו (בעיקר מכך שנאלצו למכור את פעילות קרנות הנאמנות) וכך נוצר הפיצוי הזה. אבל בפועל, הבנקים מכרו במחירים גבוהים מאוד את פעילות הקרנות (מחירים שלא חזרו לתעשייה הזו בהמשך), ויתרה מכך גם נהנים שנים מעמלות הפצה שמנות. וזה מקומם - כי התפקיד של יועץ ההשקעות בבנק זה לייעץ ולבצע פקודות בניירות ערך, ואם הוא מייעץ לקנות קרן, אז האם הוא מעבר לעמלה השוטפת שהבנק מקבל אמור להיות זכאי לתגמול נוסף ? זה הרי התפקיד שלו - לייעץ, אז על מה בעצם הקרנות משלמות לו סכום נוסף ?

זה מקומם, כי זה מתגלגל אלינו, ושלא יספרו לכם אחרת - כאשר הקרנות משלמות לבנקים, הם לא סופגות את זה כמובן, הם מגלגלות את זה לרוכשי הקרנות - אלינו.

עמלת הפצה - כמה זה ?

עמלת ההפצה תלויה בסוג הקרן ובתחילת הדרך עמלת הפצה עבור קרנות שקליות עמדה על 0.25%, עמלת הפצה עבור קרנות אג"חיות עמדה על 0.4% ועמלת הפצה עבור קרנות מנייתיות הסתכמה ב-0.8%. לפחות העמלות המטורפות האלו (במיוחד ביחס לתשואה ולריבית הנמוכים) ירדו מאז ל0.1% בקרן כספית, 0.2% בקרן שקלית ללא מניות, 0.35% בקרנות אג"ח וקרנות מניות; ועדיין מדובר בהוצאה גדולה - הרי מה זה אומר 0.2% בקרן שקלית - פשוט: אי אפשר להרוויח. אפיקים שקליים קצרים מניבים כיום 0.1%, ארוכים יותר קצת יותר, אז לקחת 0.2% בעולם ריביות כזה? אבסורד, וזה עוד בלי דמי הניהול של מנהלי הקרנות שצריכים להרוויח. פשוט לא ייאמן, איך בשרשרת הזאת כולם גוזרים קופון על המשקיע בקרנות והוא אפילו מפסיד.

עמלות ההפצה מייקרות את דמי הניהול על קרנות נאמנות, והופכות בעקיפין את האלטרנטיבות להיות אטרקטיביות יותר. האלטרנטיבה הדומיננטית ביותר היא השקעה בתעודות סל. תעודות הסל לא דורשות ניהול אקטיבי שוטף, מדובר במוצר פסיבי שעוקב אחרי המדדים ולכן דמי הניהול שלו נמוכים במיוחד. על רקע דמי הניהול האלו ובמיוחד מאחר שציבור המשקיעים הולך ומשתכנע שמנהל השקעות מתקשה לאורך זמן להשיג תשואות עודפות מתשואת המדד/ האינדקס, התעודות והמכשירים הפסיביים בכלל (לרבות הקרנות המחקות), מתחזקים על חשבון תעשיית קרנות הנאמנות.

דמי הניהול הגבוהים כתוצאה מעמלת ההפצה, גם פוגעים בתחרותיות של הקרנות מול פוליסות החיסכון וקופת הגמל החדשה שמתחרות בעצם באותו המגרש - על כספי המשקיעים לטווח קצר ובינוני.

לצד דמי הניהול, ישנן קרנות שגובות שיעור הוספה - עלות נוספת למשקיע שמבטאת את הפער בין המחיר ההוגן למחיר הקנייה - לשם המחשה - הערך ההוגן של הקרן - 101, אבל מנהל הקרן החליט להטיל שיעור הוספה כך שמחיר הקנייה הוא 101.3 - המשמעות היא שאתם משלמים "קנס" של כמעט 0.3% על רכישת הקרן הזו, אתם מיד מפסידים את השיעור הזה, כי אם תרצו למכור זה יהיה במחיר ההוגן. שיעור ההוספה זו עלות שכמעט ונכחדה (למרות שבתשקיפי הקרנות יש תמיד אופציה למנהל הקרן לדרוש אותה), אך לאחרונה יותר מנהלי קרנות מאמצים אותה כשבמקביל הם מאפשרים למשקיעים שרוכשים מעל היקף מסוים לקבל בחזרה את שיעור ההוספה.

למדריכים נוספים:

למדריך קרנות נאמנות

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת ?

מדריך לניהול השקעות עצמי

* המאמר נכתב על ידי הון, מדריכים פיננסים, המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.