אמריקה מבוהלת: הגולם דונלד טראמפ ועוד איך קם על יוצרו

לפני כמה שבועות כתבתי כאן במאמר דעה כי "מהלך הפתיחה האסטרטגי הגאוני ביותר של דונלד טראמפ היה לא יידוי אבנים מילוליות בזרים - זה בא בהמשך - אלא ההתקפה המתמשכת על מוסד התקינות הפוליטית. כאשר ממוטטים את הסכר הזה, מי הביוב הגזעני מתחילים להציף את שוק הדעות הלגיטימיות ואת הזירה הפוליטית. המדמנה הזו היא קרקע פורייה לדמגוג כטראמפ, שמתעל במיומנות תסכולי המונים לדיווידנדים פוליטיים... תומכיו של טראמפ דליקים. כל נואם כריזמטי יוכל להצית אותם אם רק ילחץ על הכפתורים הרגשיים המתאימים".

ובכן, בסוף השבוע האש הזו ניצתה. התומכים נדלקו. התפרצויות אלימות, מצחינות מגזענות, שכמותן לא נראו מאז הקמפיין לנשיאות של הגזען הלבן ג'ורג' וואלאס בשנות ה-60, התלקחו בעצרות של טראמפ במערב התיכון. מפגינים ושוטרים שתתו דם. אמריקאים רבים נדהמו כאשר ראו אוהד של טראמפ, לבן בן 78, מנחית סנוקרת על פרצופו של מפגין שחור שלווה ע"י שוטרים החוצה. אבל מי שעקב אחרי מסע הבחירות של 2016 לא התפלא. במשך שבועות הפיח טראמפ רוח בגחלים של שנאת האחר. בכל נאום הוא תקע עמוק יותר את הטריז "בינינו" ל"בינם". בכל עצרת המונים הוא חיפש מפגינים. הוא ייחל למפגינים. וכל אימת שמצא אותם, הוא הגדיל את מינון הרעילות של התבטאויותיו.

 מסביב לגלובוס -טראמפ מערבב את הקלפים / צילום: רויטרס

הנה כמה דוגמאות:

■ ב-22 בפברואר: "הנה בחור שמנסה להנחית אגרופים. מה זה מלוכלך האיש הזה. צורח כל הזמן כאשר אנו (כלומר "אני") מדברים... הוא יוצא מפה כשידיו מושטות בסימן hi five, מחייך. הייתי רוצה להכניס לו אגרוף בפרצוף". אחר-כך הוא הוסיף: "אתם יודעים מה אני שונא? הנה אחד, מפריע לגמרי, מנחית אגרופים. אנחנו כבר לא יכולים להכניס אגרוף בחזרה. איך שאני אוהב את הימים הטובים בעבר. אתם יודעים מה עשו לכאלה בעצרת כזו? היו מוציאים אותם על אלונקה. באמת".

■ ב-4 במארס: "תוציאו את המפגין הזה. תשתדלו לא לפגוע בו. אם כן תפגעו בו, אני אגן עליכם בבית-המשפט. שזה לא ידאיג אתכם". ב-1 בפברואר: "אם תראו שמישהו רוצה להשליך עליי עגבניה, תוציאו לו את המיץ. אני אשלם את שכר הטרחה של עורך-הדין על זה".

■ בעצרת אמש בקנזאס-סיטי, ששובשה בלי הרף ע"י מפגינים: "אנחנו ניקח את המולדת חזרה מהאנשים הרעים, רעים האלה... זבל כולם... הם מחללים אותי, אותנו". בהמשך הוא צרח לעבר מפגין: "תלך לאמא שלך...". ואחר-כך: "צריך לעצור אותם.. שיהיה להם תיק פלילי כל החיים שלהם... שלא יוכלו למצוא עבודה". וכמעט בכל עצרת בחירות הוא מכריז בצהלה גלויה: "אז מה, העצרת של טראמפ היא לא הכי כיפית? ברצינות. נכון? אני אוהב את המפגינים שלי. אנחנו אוהבים את המפגינים שלנו, נכון"?

נכון. כי הרי כל הקמפיין של טראמפ מבוסס על יניקת המרירות מהמונים מתוסכלים והפיכתה בתהליך של אלכימיה דמגוגית לשמן להבערת מדורה של אלימות עדרית עתידית. והעתיד האלים הוא עכשיו, כי עתידו הפליטי של טראמפ מונח על כף המאזניים.

הפער מתכווץ

טראמפ הוא המתמודד המוביל, בעל הסיכויים הרבים ביותר לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, אבל הניצחון אינו מונח בכיסו. הוא צבר 460 צירים לוועידת המפלגה ביולי (הצירים הם שבוחרים את המועמד). הסנטור טד קרוז, נוצרי אדוק מטקסס, ליקט 370 צירים; הסנטור מארקו רוביו, מפלורידה - 163 צירים; ומושל אוהאיו, ג'ון קייסיק - 63. מחרתיים (ג') ייערכו בחירות מקדימות בחמש מדינות, עתירות צירים, ובשתיים מהן - פלורידה (99 צירים) ואוהאיו (66 צירים) - המנצח גורף את כל הצירים (באחרות, הם מחולקים יחסית לשיעור הקולות שצברו המתמודדים).

למרות שהסקרים מנבאים לטראמפ ניצחון בכל המדינות האלו או במרביתן (תלוי בסקרים), הפער בינו לבין המתמודדים האחרים הולך ומתכווץ. אם הוא ייכשל בפלורידה ובאוהיו, יש סיכוי משמעותי שאף מתמודד לא יצליח להגיע לוועידה עם מספר הצירים המינימלי שדרוש למינוי - 1,237.

במקרה כזה, אלוהים גדול, אך ייתכן שמנהלי הוועידה יאיינו את תוצאות הבחירות המקדימות וישיקו תהליך מסובך לשכנע את הצירים להצביע בעד מועמד "מוסכם". טראמפ לא יהיה המועמד הזה. הממסד הרפובליקאי, בעל הבית בוועידה, ידאג לכך. מהלך כזה עלול לחולל שפיכות דמים, עם דם אמיתי - מה שכנראה לא ידיר שינה מעיני טראמפ. הוא רק יודע שאסור לו להיקלע למצב שבו הממסד הרפובליקאי ימוטט את חלומו.

 דונלד טראמפ וחברתו מלאניה קנוס / צלם רויטרס

לכן, מבחינתו של טראמפ, הבחירות מחרתיים הרות גורל. האגו האדיר שלו מצווה עליו לנצח לפחות בפלורידה ובשתי מדינות נוספות, ונראה שהחישוב הקר של טראמפ הוא שליבוי מהומות - שיזכו כמובן בסיקור אינטנסיבי - יגדיל את התמיכה של לבנים בני המעמד הנמוך, חלקם אולי דמוקרטים, במועמדות שלו. הוא נאלץ לבטל עצרת גדולה בשיקאגו, בליל שבת, מפני שהתסיסה שם בישרה רעות, אבל אתמול הוא קיים שלוש עצרות במערב התיכון, כל אחת בנוכחות רבבות, בגיבוי של סוכני השירות החשאי (שחייבים לסוכך על כל מתמודד בשלבים האחרונים של המירוץ לנשיאות), משטרות מקומיות ושומרים פרטיים, ובכולן הוא חרחר מלחמת חורמה במפגינים, ב"אחרים". הוא האשים מפגין שניסה לעלות על הבימה באחת מהעצרות שהוא "כנראה" תומך של דאעש. התסס עכשיו - תנצח מחר. בכל העצרות היו התנגשויות עם מפגינים.

אלה היו מחזות מכוערים, בעלי קונוטציות גזעניות. טראמפ כנראה אינו מסוגל להפנים שהפגנות פוליטיות ואחרות מוגנות ע"י החוק, כל עוד אינן גולשות לאלימות, ושהן מסורת פוליטית רבת שנים בארה"ב, מסורת שאינה פוסחת אפילו על שימועים בקונגרס או נאומים נשיאותיים. אתה קם, צועק, מניף שלט וממתין שאנשי ביטחון ילוו אותך החוצה.

בעיני טראמפ, הפגנות נגדו הן חילול כבודו. הוא זועק חמס. זבל מי שמעז להפגין נגדו. הוא אינו משיג שכך אינו מדבר אדם שמייחל להיות נשיא המעצמה הגדולה בעולם. התבטאויותיו הן, בראש ובראשונה, זילות מוסד הנשיאות. הילארי קלינטון, המתמודדת המובילה במירוץ הדמוקרטי, האשימה את טראמפ ב"הצתה פוליטית". מתחריו הרפובליקאים החלו לסגת מההתחייבות לתמוך בטראמפ אם הוא יהיה המועמד.[

"הנראטיב הזה נכתב במשך שנים"

"סיסמת הבחירות של טראמפ היא 'נשיב את אמריקה לגדולתה', אך הקמפיין שלו מוסיף לעורר כוחות אפלים שמוסיפים לקטב את ארה"ב", כותב הפרשן הפוליטי הוותיק דן בולז ב"וושינגטון פוסט". "הרטוריקה הרעילה שלו חוללה תנועה רגוזה, וזו מצידה יצרה תנועת נגד רגוזה לא פחות. מסע הבחירות של 2016 נמצא בסחרור מסוכן כלפי מטה... נראה שטראמפ אינו מוכן להחזיר את השד לבקבוק, וגם אם היה רוצה, ספק אם הדבר היה עולה בידו. זעם הוא הדלק שמזין את הקמפיין שלו".

ורייצ'ל מדו, הפרשנית הליברלית של הערוץ הליברלי MSNBC אמרה: "הלילה (של ביטול עצרת טראמפ בשיקאגו) עלול להיכנס להיסטוריה כאחד מהרגעים האפלים ביותר של ההיסטוריה הפוליטית של ארה"ב". לדבריה, אין זה מקרה שטראמפ בחר לקיים את העצרות החדשות שלו בסיינט-לואיס, שיקאגו וקליוולנד, ערים שטרם התאוששו מהטראומה של הרג שחורים בלתי חמושים בידי שוטרים, רובם לבנים.

"כל מי שאומר שאין קשר בין התנהגות האספסוף באירועים האלה לבין התנהגותו של האדם על הבימה שהנחה את האספסוף, לא הקשיב למה שאמר הנואם", אמר מדו.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, גינה אמש את "אלה שמפיחים חשדות במהגרים ובמוסלמים ובעניים, באנשים שאינם 'כמונו', ושטוענים שאמריקה נמצאת בירידה בגלל האנשים 'האלה'". לדבריו, התפרצויות האלימות לא פרצו סתם כך בסוף השבוע. "הנראטיב הזה נכתב במשך שנים ע"י המפלגה הרפובליקאית".

הכל נכון, כמובן, והחרדה גדולה. מערכת דמוקרטית אינה חמושה דיה לקראת התקפה של "מנהיגים" שרוכבים על אספסוף. וכבר היו דברים מעולם.