"תוך שבוע עד שבועיים תיגמר הפרשה עם בנצי ליברמן והוא עשוי להתפטר מהתפקיד הפורמלי של מנהל רשות מקרקעי ישראל שבו הוא מחזיק", כך אומר ל"גלובס" גורם ממשלתי בכיר. ההתפתחות מיוחסת לעדויות שהושמעו נגד ליברמן לאחרונה בתובענה המתנהלת נגדו זה חודשים אחדים בבית הדין לעובדי המדינה שבנציבות שירות המדינה (נש"מ), באשמת פעילות בניגוד עניינים. התיק נגד ליברמן, נציין, הועבר לנש"מ במקום כתב אישום פלילי.
מצד משרד האוצר וצוות השר משה כחלון, וכן מצד פרקליטות המדינה, קיימת נכונות לבוא לקראת ליברמן אם יחליט להתפטר, וכפי שהוצע, למשל, להכיר לו בתקופה שמתחילת 2015 ככזו הנחשבת לתקופת צינון במסגרת חובות הצינון שיחולו עליו. במקביל, אם יתפטר ליברמן, הועלתה אפשרות שיזכה לשכר בתקופת הסתגלות, אם כי שליש מהכסף יוקפא כערובה לתשלום קנסות או הוצאות שיושתו עליו על-ידי אב בית הדין המשמעתי אורי כהן. התפטרות של ליברמן תביא גם לגישה מקלה יותר של התביעה כלפיו בהליך המשפטי.
בתחילת 2015 נפתחה נגד ליברמן חקירה פלילית, במסגרתה נבדק גם החשד למרמה ולהפרת אמונים בהקשר ליחסיו עם חברו ושותפו העסקי בעבר, ח"כ לשעבר נחום לנגנטל - פרשיות שחלקן נחשפו ב"גלובס" - העיקרית שבהן קשורה לפרויקט "אלישיב" בלוד של חברת קרדן נדל"ן, חברה שליברמן היה יועץ שלה כעורך דין פרטי, ולנגנטל היה בעל עניין בפרויקט זה.
על-פי חוזה החכירה בפרויקט, קרדן הייתה זקוקה לאישור רמ"י כדי למכור קרקעות באותו פרויקט. לנגנטל פנה לליברמן כדי שיגרום לכך שרמ"י תאשר את בקשת קרדן, וליברמן פעל על-מנת להיענות לבקשה, למרות שהיה מנוע מלעסוק בעניינים הקשורים לקרדן ובעניינים הקשורים ללנגנטל.
ניצל ימי מחלה וחופשה
למרות החקירה הפלילית שנוהלה נגד ליברמן, נמנע אורי אריאל, השר שהיה הממונה על רמ"י כשפרצה הפרשה, מלפטר או להשעות אותו, והוא המשיך להחזיק בתפקיד כשנה עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה. המצב יצר בעיות במינויים הקבועים בשדרת הניהול של רמ"י. ליברמן סירב להתפטר ו"איים" בכך שהוא יזוכה בהליך המשפטי נגדו ואז יחזור לתפקיד מנכ"ל רמ"י.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד דן אלדר והממונה על התיק יוחאי בן שמואל, הסכימו להעביר את התיק להליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנציבות שירות המדינה, אולם באופן חריג המחלקה הפלילית היא שמייצגת את המדינה, ולא אנשי נש"מ. לאחרונה, בעקבות עדויותיהם של מנהל רמ"י בפועל, עדיאל שמרון, ושל היועץ המשפטי של רמ"י, יעקב קוינט, התחדשו המגעים על הסדר לסיום הפרשה, כפי שדווח כאן.
"אין סיכום"
שמרון, שהיה מנהל מחוז מרכז, העיד באמצע פברואר בבית הדין למשמעת כי ליברמן פנה אליו ולחץ לזרז את הטיפול ולאשר את העברת הזכויות לחברת קרדן. שמרון, שלא היה מודע לקשרים המיוחדים סביב עסקה זו, דיווח למחלקת עסקאות במחוז על הבקשה של ליברמן. בעדותו נחשף מסמך של של מנהלת במחלקת עסקאות, מיטרה יעקב, ובו נכתס כי מתבקש בתיק זה "טיפול בהול".
קוינט העיד ביום ראשון האחרון בבית הדין המשמעתי, ועיקרי עדותו פורסמו ביום שלישי ב"גלובס". לדבריו, אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד מנהל רמ"י, לנגנטל הפך לסוג של מאכער בכיר במספר פרשיות, כולל בריכות המלח של אריסון-דנקנר. לדברי קוינט, ליברמן הפר באופן בוטה את הסדר ניגוד העניינים עליו חתם טרם כניסתו לתפקיד, בכך שלחץ על קיום ישיבות מיוחדות עם קרדן נדל"ן והמליץ להיענות לבקשה לאפשר לה מכירת זכויות בקרקעות פרויקט אלישיב, שבה היה ללנגנטל אינטרס אישי כספי.
מבנצי ליברמן נמסר בתגובה כי "אין שום סיכום. בימים אלה כל האפשרויות נבחנות על-ידי, כולל חזרתי לעבודה כמנהל הרשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.