סגן החשכ"לית: מאחורי הקלעים של גיוס מיליארד הדולר

גיוס האג"ח שביצעה החשבת הכללית עבור ממשלת ישראל בסוף השבוע שעבר רשם נקודת ציון היסטורית קטנה: הממשלה גייסה מיליארד דולר בהנפקת סדרת אג"ח לעשר שנים ומשלמת למשקיעים מרווח של אחוז אחד בלבד (105 נקודות בסיס) מעל למה שמשלמת ממשלת ארה"ב על אג"ח ל-10 שנים (תשואה שנתית של 2.942%).

בגיוס המקביל בהיקף 500 מיליון דולר, שנעשה באמצעות הרחבת הסדרה הקיימת ל-30 שנה נרשם מרווח של 1.5% (150 נקודות בסיס) מעל אג"ח מקביל של ממשלת ארה"ב (תשואה שנתית של 4.181%).

מעבר לכך היו בהנפקה האחרונה שני חידושים: העובדה שנוהלה מישראל ושנעשתה בדרך של הרחבת סדרות אג"ח קיימות במקום הנפקת סדרה חדשה כבעבר. ביקושי היתר להנפקה, שהסתכמו ב-8.3 מיליארד דולר, אפשרו למדינה להוזיל ברגע האחרון את עלות הגיוס, כפי שמגלה רו"ח יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון והאשראי.

"אני יכול לספר שיצאנו באינדיקציה של מרווח של 120 נקודות בסיס (מעל אג"ח מקביל של ממשלת ארה"ב) בהרחבת אג"ח ל-10 שנים ו-165 נקודות בסיס בהרחבה של הסדרה ל-30 שנה ואז בשני מהלכים צמצמנו את המרווחים - מהלך אחד כשעברנו מאירופה לארה"ב ומהלך שני בעת הסגירה של ההנפקה. הליך הצמצום של המרווח הוא הליך מורכב במובן הזה שקודם לו דיון שבו חושבים מה זה יעשה לביקושים ובסופו של דבר סגרנו במרווח של 105 נקודות בסיס בעשר שנים ו-150 נקודות בסיס ב-30 שנה.

"שיא של חודשים רבים"

"ההנפקה היא שיא של חודשים רבים של עבודה. זה מתחיל בהליך משפטי מפורט ומורכב של עריכת תשקיף לממשלה. אנחנו מחזיקים שניים כאלה - אחד באירופה ואחד בארה"ב - וכל הזמן צריך להנגיש אותו ולעדכן אותו. במקביל ביצענו הליך אינטנסיבי ונרחב של רוד שואו ופגישות עם משקיעים. עשינו שלושה מפגשים מורכבים, אחד בלונדון בנובמבר עם החשבת הכללית ומיד לאחר מכן בהונג קונג. בינואר עשינו מאמץ בארה"ב באמצעות שלושה צוותים, שניים לחוף המזרחי ואחד למערבי".

- מה למעשה עשיתם ברוד שואו?

"הרוד שואו הוא סדרה ארוכה של פגישות עם משקיעים מוסדיים, בנקים ובתי השקעות, שבה עוברים ממשקיע למשקיע, נפגשים עם האנליסטים באותם גופים ומציגים להם את כלכלת ישראל. היום יש דרישה של המשקיעים להבין לעומק את הקרדיט, את הסיכונים השונים וגם להכיר באופן יותר אינטימי את הגורמים שמנפיקים".

- מה השאלות שחוזרות על עצמן הכי הרבה בפגישות האלה?

"הם שואלים הרבה לגבי הנושא של גירעון, מבנה החוב ונושאים מקרו-כלכליים. אנחנו נחשבים לכלכלה עמידה, מגוונת, עם מוסדות חזקים יחסית עם הרבה גמישות מימונית וחשבונות חיצוניים חזקים. בעולם של היום אנחנו מפרידים בין תהליך הרוד שואו לבין הליך ההנפקה. יש לנו ביחידת החוב עומק וניסיון ניהולי שמאפשר לנו לעשות הליכי רוד שואו כל הזמן".

- מה אתם יודעים על המשקיעים באג"ח?

"אחד הדברים היפים זה הצלחת הרוד שואו במזרח. אנחנו רואים שיעורים גבוהים מאוד שהגיעו מאסיה, משהו כמו 30% באג"ח ל-10 שנים ו-21% בהרחבת הסדרה ל-30 שנה. המשקיעים מאירופה שמרו על היחס שלהם. שיעור המשקיעים מהמזרח גדל בצורה מאד משמעותית. אנחנו רואים התעניינות גוברת במיוחד בחלק הארוך של האג"ח שלנו".

- אתה יכול לפרט?

"לא יכול מאוד לפרט אבל ראינו התעניינות מאד גבוהה של חברות ביטוחי חיים מטייוואן".

- איך נראתה ההנפקה בפועל?

"קבענו חלון זמן שנראה לנו בסדר, וראינו שהשווקים בסדר ושרמות המרווחים התכנסו לרמות שנראו לנו הגיוניות וסבירות ביחס למקומות אחרים. ביום ההנפקה עצמו בבוקר התקיימה שיחת Go-No-Go שבה החשבת החליטה על ביצוע ההנפקה על פי המלצות החתמים והיחידה שלי. באותו רגע הוצאנו הודעה לשווקים ובהליך עצמו של ההנפקה זה יום מאוד-מאוד ארוך שבו צמצמנו בכמה מהלכים את המרווח. העובדה שההנפקה נוהלה מישראל מצביעה על גמישות בתפיסת ההפעלה ועל הנגישות הגבוהה של ישראל לשווקים שבה אנחנו יכולים לפתוח את הספר ולקבל את אמון המשקיעים באופן מידי. כמובן גם הרחבת הסדרה ל-30 שנה זה דבר שעדיין לא עשינו".

- האם העובדה שחלק גדול כל כך מהחוב של ממשלות בעולם נסחר היום בריביות שליליות עוזרת לכם או פוגעת בכם?

"זה מייצר יותר מורכבויות למשקיעים. היום, עם התנודתיות הרבה בשווקים, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לתזמן נכון את השוק. עיתוי ההנפקה הוא תוצר של הסתכלות מתמדת על השווקים, מה המרווחים מה נסחר ואיך בעולם לכל אורך העקום גם במניות וגם ב-Fixed income גם במזרח.

"לדוגמה, לו היינו מנפיקים בינואר שבו הגענו בעבר הרבה פעמים לשווקים, היינו משלמים בין 30 ל-40 נקודות בסיס יותר מהיום. על מיליארד דולר זו ריבית של בערך 40 מיליון דולר שבעצם חסכנו למשלם המיסים. היכולת להיכנס לשוק באופן שבו הוודאות היא מקסימלית מראה על מקצועיות של יחידת החוב".

- מה קרה מאז חודש ינואר? שנאת הסיכון בשווקים ירדה?

"נכון, מאז ינואר יש נסיגה מסוימת של התנודתיות אחרי שבינואר ראינו תנודתיות הרבה יותר גבוהה. ההפרדה בין הליך הרוד שואו להנפקה אפשרה לנו תזמון אידיאלי.

"בגלל שישראל כלכלה קטנה ורק 14% מהחוב שלנו הוא חוב חיצוני אנחנו נהנים מיתרון שנקרא Scarcity או נדירות, אבל מצד שני לא חייבים להשקיע בנו כי אין איזה מדד שמשקיע בנו אוטומטית. לכן אנחנו צריכים לדבר עם המשקיעים והדיבור הזה עם המשקיעים חושף אותם גם לכלכלה הישראלית ומקל עליהם לקבל החלטות השקעה כאן. זו הטבה לכלכלה הישראלית בכללותה. כשמשקיעים גדולים כל כך מחזיקים נייר של הממשלה, זה בהחלט בנצ'מרק שמקל על חברות ישראליות לקבל חשיפה למשקיעים בינלאומיים וזה נותן הרבה קומפורט למשקיע הבינ"ל לבוא ולהרחיב את החשיפה שלו לחברות ישראליות".

- זאת בעצם הסיבה כך שאתם מגייסים חוב בחו"ל למרות שגיוסים מקומיים יותר זולים?

"זה לא נועד רק לתת בנצ'מרק למשקיעים. קודם כל, הפערים במחירי הגיוס בשוק המקומי ובחו"ל כבר לא כל כך גדולים. זה גם מאפשר לנו להאריך את החוב הממשלתי, שעומד היום על 7.3 שנים. בניהול חוב של מדינה אחד הדברים המרכזיים זה שמירה על ערוצי מימון. גם בשיעור חוב חיצוני נמוך כל כך, שהוא אחד העוצמות שלנו, אנחנו צריכים לשמור על הנגישות שלנו לשווקים, בזה שאתה מנפיק קבוע באופן יחסי לאורך העקום, המשקיעים יכולים לבוא לפתוח את מערכות המסחר".

- הסחירות של האג"ח הישראליות לא גבוהה.

"זה רק מחזק את מה שאמרתי. קודם כל הסחירות גבוהה יותר מבעבר ואחת הסיבות להרחבת הסדרה הקיימת ל-30 שנה היתה להגביר את הסחירות שלה".

 גיוסי חוב של ממשלת ישראל