תזכיר חוק: חברות אינטרנט רב-לאומיות הפועלות בישראל יחויבו במע"מ

כשנה לאחר שרשות המסים פרסמה את תוכניתה המהפכנית למיסוי חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל - מגיע תזכיר הצעת החוק שמסמן את המהפכה הבאה בתחום המיסוי, וצפוי - אם יעבור - להשפיע דרמטית על פעילותן של חברות ענק, כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, ולבסוף, ככל הנראה, לייקר עלויות של חלק מהמוצרים שיימכרו לאזרח הישראלי דרך האינטרנט.

לפי תזכיר החוק, חברות זרות המוכרות מוצרים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל, ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו.

התזכיר קובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום כעסק בישראל במרשם מיוחד שינוהל לטובת העניין, וכן יידרש להגיש דוח לרשות המסים, בצירוף תשלום המס הנובע ממנו. הדוח יכלול את סך מחיר העסקאות לתקופת הדיווח, ואת המע"מ הנובע מהן, ומנהל רשות המסים יהיה רשאי להוציא לתושב החוץ דרישות תשלום (שומה על-פי מיטב השפיטה) אם יתברר כי דוח שהוגש אינו נכון.

לפי המוצע, החברות הזרות ישלמו מס בגין אספקת שירותים אלקטרונים, שירותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל. השירותים האלקטרוניים שיחויבו במס יכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק. שירותי תקשורת יכללו, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים.

עוד מוצע בתזכיר כי אם השירות ניתן לעוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו - החייב בתשלום המס יהיה מקבל השירות, כפי שנהוג היום. כן מוצע לקבוע כי עוסק ישראלי המספק שירותים לתושב ישראל, יהיה חייב בתשלום מס מלא, גם אם השירות ניתן מחוץ לישראל.

ד"ר איל שנהב, שותף מנהל במשרד שנהב ושות' ומומחה למיסוי בינלאומי והיי-טק, מסביר כי התזכיר מהווה המשך של מגמה בשנים האחרונות. "לפי עקרונות יסוד של דיני מסים ואמנות מס, תושב חוץ חייב במס בישראל רק אם יש לו בישראל מוסד קבע. מוסד קבע דורש מקום פיזי בישראל, כמו משרד, מחסן, מפעל וכדומה, או נציג של תושב חוץ. לכן, תושב חוץ שמוכר סחורות לתושבי ישראל דרך האינטרנט או נותן שירותים דרך האינטרנט אינו חייב מס בישראל, שכן אין לו בישראל מוסד קבע.

"הדוגמאות הבולטות הן גוגל שנותנות שירותי מידע ופרסום, פייסבוק שנותנת שירותי פרסום, אתרי אינטרנט כמו אמזון שמוכר בישראל ספרים ועוד. בעקרון, כאשר אין מוסד קבע בישראל, תושב החוץ גם אינו מחויב לגבות מע"מ מתושבי ישראל. הדבר כמובן יוצר חוסר שוויון בין ספק ישראלי (שגובה מע"מ) וספק זר שלא גובה מע"מ, אבל כך עובד חוק מע"מ, והמע"מ מוטל על הספק במדינת התושבות שלו".

- איך מתבטא אותו חוסר שוויון בפועל?

ד"ר שנהב: "אתר אמזון, המוכר ספרים בישראל, לא חייב במס בישראל, כי אין לחברה מחסן של ספרים פה; או גוגל, הנותנת שירותי פרסום בישראל, לא חייבת מס בישראל; כנ"ל אתר 'בוקינג-דוט-קום' המספק שירותי מלונאות, ולא חייב במס בישראל, כי אין לחברה המפעילה אותו סוכן נסיעות בישראל".

"נישומים השווים יותר"

שאלת מיסוי חברות האינטרנט הזרות נדונה ברשות המסים מזה זמן, והיא גם עמדה בבסיסה של עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק - בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה. במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה, בשל העובדה ששר האוצר משה כחלון ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו.

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

בקבוצת אותם "שווים יותר", טען עו"ד אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לדבריו, "אותם 'שווים יותר', הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בארץ, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל".

מנגד, שר האוצר ומנהל רשות המסים טענו כי הוראות חוק מע"מ, הקובעות כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מע"מ", ממחישות כי בשונה ממקרים שבהם מוטל מע"מ על מכירת נכס או שירות בידי עוסק בישראל - הרי שככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות החוק מורכבת יותר.

לדברי שר האוצר והרשות, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר, המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, שבמסגרת מתן המענה להן, יש להביא בחשבון לא רק את התשובות לפי דין המס הישראלי, אלא גם לפי דיני המס של מדינות אחרות.

בסוגיות אלה דנה ועדה מיוחדת ברשות המסים. הוועדה גיבשה את טיוטת החוזר בנושא, שפורסם באפריל אשתקד, ושהיווה את הבסיס להצעת החוק.

הצעת הרשות זכתה לביקורת עזה בשוק, בין היתר בטענה כי ההמלצות מרחיקות לכת ויבריחו את החברות העולמיות שעוד נמצאות כאן, וכי באף מדינה בעולם לא מיישמים הוראות כאלה. בינתיים, בעולם, דווקא פעלו לגיבוש הנחיות חדשות.

"בינואר 2016 היה שינוי גורף באירופה, ובעיקר בבריטניה, שהטילה מע"מ על שירותים דיגטליים. האנגלים אומרים שאם יש מכירות דיגיטליות בתוך אנגליה, אז הם יגבו מע"מ באנגליה", מסביר ד"ר שנהב. "לפי פרסומים, למשל, פייסבוק תתחיל לשלם מע"מ בסכומי ניכרים בבריטניה. כעת מנסה החוק הישראלי ללכת בעקבות החקיקה החדשה באירופה. המשמעות תהיה כנראה שיוטל מע"מ על עסקאות של תושבי ישראל עם חברות זרות שמתבצעות באינטרנט".

במשרד האוצר וברשות המסים סבורים כי צפויה תוספת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים לשנה להכנסות המדינה. "הכלכלה הדיגיטלית ואספקת שירותים אלקטרוניים הם שירותים שצמיחתם מהירה ונפח פעילותם עולה משנה לשנה, כך שתוספת ההכנסות עשויה לגדול באופן ניכר ברגע ששינוי החוק יוטמע באופן מלא", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

ד"ר שנהב מסביר כיצד ייגבה המס בגין פעילות החברות הרב-לאומיות בארץ, אם יעבור החוק המוצע. לדבריו, "השיטה המוצעת בתזכיר החוק יוצרת מנגנון, לפיו האדם הפרטי לא יצטרך לשלם מע"מ אלא החברה הזרה. אמזון, למשל, תצטרך להירשם בישראל ולשלם מע"מ. וגם, ייפתח מרשם ייעודי נפרד לצורך רישום החברות הזרות הללו, שעדיין לא ברור איך הוא יתנהל. זה משהו חדש".

- טכנית, החברה הזרה נושאת בעליות, אבל בפועל ניתן להניח שהעלויות יגולגלו לצרכן הישראלי.

ד"ר שנהב: "מן הסתם זה יוסיף עלות לתושבי ישראל בגין שירותים וסחורות שהם קונים בחו"ל - יגלגלו את העלות אל הצרכן. כמובן שזה ייקר לנו שירותים ומוצרים. אם מדברים על יוקר מחיה, אז אחת הדרכים להוריד את יוקר המחיה זה לאפשר לאנשים לייבא מחו"ל בלי מכס ובלי מע"מ, אז עכשיו בדלת האחורית זה כמובן ישפיע על העלויות. יכול להיות גם שחלק מתושבי החוץ יגידו שהשוק הישראלי הוא שוק מאוד קטן, וזה לא שווה להם להתעסק עם כל הפרוצדורה של רישום ודיווח בשביל שוק כזה, ויפסיקו למכור לנו".

לדברי שנהב, התזכיר מעלה הרבה שאלות שאין להן מענה בתוכו. "למשל, מה זה פעילות דיגיטלית. למשל, אם אתה מדבר עם סוכן נסיעות בחו"ל, והוא שולח לך באמצעות אי-מייל את פרטי ההזמנה שלך, או אם אתה מזמין ישירות באתר בלי לדבר עם סוכן, אלה רק דרך אתר אינטרנט - לכאורה זה אותו דבר, אבל יש הבדל. דבר נוסף שצריך לדעת זה שבאירופה, אם אתה משלם מע"מ בבריטניה, אז אתה יכול להזדכות עליו במדינה אחרת בתוך אירופה - יש הליך של התקזזות פנימית של מע"מ. ואולם אנחנו מחוץ לאיחוד האירופי, אז יש פה עלות אמיתית שמייקרת את השירות.

"שאלה נוספת המתעוררת היא כיצד אוכפים את החוק - איך רשות מסים ישראלית אוכפת את החוק על חברה שאין לה פעילות בישראל? אתה חוסם לה את אתר האינטרנט? יש עוד הרבה מה לחשוב על החוק הזה".