סיפק את הסחורה

כרגיל, הוא סיפק את הסחורה. הפעם, גם במהות וגם בצורה.

מריו דרגי, ראש הבנק המרכזי האירופי, הנחשב היום לכוכב מבין הבנקאים המרכזיים, הצליח הפעם להפתיע בשלוש חזיתות:

- העמקת השלילה של הריבית על הפיקדונות לתוכן מפקידים הבנקים כספים בבנק המרכזי,
- הורדה בריבית האפקטיבית מ-0.05% לאפס המוחלט,
- ואחרונה חביבה: שינוי בכמות הרכישות החודשיות בכ-20 מיליארד אירו בחודש.

דבר אחרון זה מביא את הסכום לכדי 80 מיליארד אירו בחודש (!!) של הרחבה כמותית כאשר, כזכור, שיאה של ההרחבה האמריקאית עמדה על כ-80 מיליארד גם כן. דולרים, לא אירו... אין ספק שהכותרות בדבר מימוש "הבזוקה" היו מוצדקים.

ומה קרה בשוק? אחרי יום וחצי של תנועה אלימה, שום דבר משמעותי.

שער המטבע האירופי חזר לאזור שבו הוא אוהב לשהות בו בחודשים האחרונים, דהיינו סביב ה-1.10. הבה נחשוב לרגע: אותה "בזוקה" שהופעלה, מדוע היא הופעלה, ולמה עכשיו?

מקרה טריוויאלי ראשון הוא לחשוב על האצת תהליך מצליח:

כאשר קובעי מדיניות מצליחים להשיג את מטרתם הם נוטים לדחוף עוד יותר לכיוון על ידי האצת התהליך המצליח בכמות, ובתדירות, גבוהים יותר. האם זה המקרה? לא ממש. ההרחבה הכמותית האירופית לא הניבה דבר ראוי לציון. לא בחזית הצמיחה (כרגע 1.5% כלל יבשתית), ולא בחזית צמצום האבטלה (עדיין סביב ה-10%).

כמו כן, ניתן בהחלט לומר שבחזית הייצוא, פירות פיחות המטבע נמוגו בסביבת הצמיחה הגלובלית הממותנת. סין, והבעיות הפיננסיות-גיאו-פוליטיות שגרמה לקריסת מחירי הסחורות גרמו גם הן להאטה ביכולת אותו ייצוא, כפי שהנתונים התעשייתיים של גרמניה יכולים להעיד.

אם לא הצלחה, אז אולי משבר? האם ה"בזוקה" נועדה להתנגד לאפשרות של בעיה סיסטמית? גם כאן, התשובה שלילית. בימים אלו יש תחושה של רגיעה מהולה במעין Deja Vu קולקטיבי. הכול בזכות החזרה מעלה של שוקי המניות אחרי הירידה המהירה, והחדה של תחילת השנה. כמן כן, הסחורות, ובמיוחד הנפט, דווקא מציגות תיקונים טכניים, ושיפורים מפתיעים (ראו את הנחושת) כאשר גם בסחורות החקלאיות יש סימני ביקוש יותר טובים מן הרגיל.

אז מה קורה פה? "בזוקה" למה?

לדעתי, הרמז נמצא בתמהיל הדברים של מריו דרגי, וזאת באירוע החשוב תמיד בכל אירועי החלטות הריבית, דהיינו מסיבת העיתונאים. ה"בזוקה" אמנם בוצעה, אבל בצירוף הבנה שזהו זה. הגענו לקצת היכולת של הניסיון הפיננסי הזה מבחינת איכותו. נכון שהוא יכול להאריך זמן רב, אבל ככל שמדובר בכניסה לריבית שלילית עמוקה יותר, אין בכוונת דרגי וחבריו ללכת בכיוון הזה.

אני משער שאלו היו תנאי קובעי המדיניות של החלק הגרמני בבנק המרכזי. רכישות, כן. שחיקה עד כדי שלילה של הפנסיונרים, לא ולא. וכך, מה שהיה בתחילה מכה לאירו (על פי תגובת השוק המיידית) הפך במהרה לעידוד למטבע (חזרה מעלה של כ-4% תוך יומית).

למעשה, ידו המרחיבה של דרגי גם קבעה את התחתית לשנים. במקרה כזה האג"ח הגרמני היה צריך לקרוס, וכך היה (למעשה, קריסה שהחלה יומיים לפני ההחלטה). ומה הלאה? הנה הגרף השבועי של המטבע:

 משה-שלום-אירו-15-03

כמו שניתן לראות, כל מה שנאמר בעבר עדיין בתוקף, וקיבל גושפנקא נוספת אחרי מהלכו האחרון של מריו ה"קוסם":

ממשיכה להתקיים הסטייה החיובית בין המומנטום והמחיר, רמת התמיכה סביב 1.08 אושרה שוב כתחתית של בטון, פריצת קו המגמה מספר 1 אושרה גם היא על ידי בדיקתה מלמעלה, ואחרון חביב, המחיר נמצא מעל הממוצע הנע 200 יום הקובע.

מה שנותר לראות הוא אם המטבע האירופי יצליח להתגבר על המכשול הרציני של רמת ההתנגדות בין 1.14 ו-1.15. הצלחה במשימה זו, ובמיוחד מעבר של המחיר מעל תיקון השליש סביב 1.17, יפתחו בפניו שערי תיקון הרבה יותר עמוקים.

זכרו: כל זה כאשר מדפיסים 80 מיליארד אירו בחודש...

*** משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד