טכנולוגיה ישראלית תאפשר ללכוד עבריינים בעזרת זיעה

חברת נטירא טכנולוגיות (Neteera), אשר מפתחת מערכת חישה לזיהוי מרחוק של סמנים ביולוגיים באמצעות זיעה, השלימה בימים אלה גיוס של 2 מיליון דולר. בראש החברה עומד יצחק ליטמן, לשעבר בכיר במובילאיי. על מסחור הטכנולוגיה אמונה יישום, חברת המחקר והפיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ליטמן עזב את מובילאיי בשנת 2014 כדי להקים את נטירא. "למעשה הסיפור נולד כבר ב-2005 במחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית", מספר ליטמן בריאיון ל"גלובס", "בגוף האדם יש 2-5 מיליון בלוטות זיעה, שמחוברות למערכת העצבים האוטונומית ולתעלת הזיעה, אשר לה מבנה סלילי ייחודי. המבנה הזה התגלה כבר בתחילת המאה ה-20, אבל הפעם החוקרים החלו לבחון אותו אחרת. במהלך 11 השנים האחרונות הם בחנו שינויים במערכת העצבים המתבטאים בתעלת הזיעה".

החוקרים גילו נתונים מעניינים בכל מה שקשור לביטוי לא רצוני של מצבי לחץ ודחק שונים, אשר לא בהכרח מובילים להזעה, אולם מובילים לשינויים אלקטרומגנטיים. "אפשר לדמות זאת לשעון טורים במכונית", מסביר ליטמן, "הוא יכול להיות בטווח הנורמה, אך גם מעליה ומתחתיה, מה שנותן אפשרות למבחר יישומים - הוא יכול לשמש לזיהוי ביומטרי של בני אדם כמו גם גילוי שינויים שעוברים עליהם, כל זאת באופן לא מודע, מרחוק, וללא מגע כלל. כרגע אנחנו מתמקדים בעיקר בבחינת הידיים, אולם בעתיד נעבור לאברים אחרים, כמו המצח".

- מי הלקוחות הפוטנציאליים של הטכנולוגיה?

"אנחנו רואים את המשטרה כלקוח פוטנציאלי. נכון לעכשיו כבר יש חברות בקרת כניסה וחברות שמייצרות מוצרי צריכה אלקטרונית המוצאות בטכנולוגיה שלנו שימוש מבחינת חווית המשתמש. עניין נוסף הוא של חברות רכב. הטכנולוגיה מאפשרת להן לגלות מה קורה לנהג במהלך הנסיעה, ולזהות מרחוק מצבי מצוקה, כמו למשל הירדמות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים".

- זה נשמע מהפכני. הטכנולוגיה יכולה להחליף את הינשוף המשטרתי?

"ברור. הזיהוי יכול להתבצע כבר תוך כדי תנועה".

- ציינת שמדובר גם בזיהוי ביומטרי. יש לכל אדם מבנה שייחודי רק לו?

"הפיזור של בלוטות הזיעה הוא אקראי ולכן גם ייחודי לכל אדם. במצח למשל, יש על כל ס"מ מרובע 150-250 בלוטות זיעה. בבוהן הצפיפות היא של 400 בלוטות.

"נגזרת מכך, היא התעניינות של רשויות החוק בטכנולוגיה שלנו, והתעניינות חברות שונות, אם זה לצורך סינון עובדים או לצרכי אבטחה. שימוש משמעותי אחר הוא בבקרת גבולות, כאמור, הכול ללא מגע ולא ניתן לזיוף".

- אבל במקביל ליתרון, הטכנולוגיה הזו פוגעת בפרטיות.

"חד משמעית יש כאן היבטים של פגיעה בפרטיות. באופן כללי, ככל שהטכנולוגיה בעולם מתקדמת נראה יותר ויותר פגיעה בפרטיות. כאן נצטרך למצוא את האיזון".

- ומבחינת המכשור, איך זה נראה?

"אנחנו מייצרים שני דברים - חומרה ואלגוריתמיקה. מדובר בחיישן, אבל בתדרי טרה הרץ שהעין לא רואה. המשתמש בסופו של דבר יקבל את המידע אחרי שעבר עיבוד שלנו, כלומר את המסקנות".

- יש בשוק מקבילה למוצר?

"לא משהו על בסיס זיעה. יש לנו על זה פטנט".

- מה השלב הבא?

"יצאנו לדרך לפני שנה, והיום אנחנו בסוף תהליך התכנון, כאשר הדור הראשון בייצור. המטרה שלנו לצאת באוגוסט-ספטמבר לגיוס נוסף לדור השני. ב-2017 אנחנו מתכננים שיווק והכנת השוק, כאשר ב-2018 נתחיל במכירות".

נכון להיום, הזיהוי הביומטרי מבוסס על סריקה, אבל לא של תכונות פנימיות של הגוף המאפשרות זיהוי ללא מודעות וללא מגע, מה שמגדיל על פי נטירא, את רמת הדיוק. מקור השם נטירא, אגב, הוא בארמית ומשמעותו - להשגיח. הטכנולוגיה תוצג בכנס של יישום בתחום החומרים המתקדמים והננוטכנולוגיה שיתקיים לקראת סוף החודש באוניברסיטה העברית בירושלים.