השווקים האירופיים פתחו את שנת 2016 ברגל שמאל. החששות שהצטברו כבר במחצית השנייה של 2015 הוחרפו. הפוליטיקה בארה"ב נראית מדאיגה, אך גם באירופה היא מידרדרת. הנתונים הכלכליים לא היו ממש רעים, אך הם גם לא הצביעו על האצה בצמיחה, שאפשר היה לצפות לה על רקע ממדי התמריצים המוניטריים. להיפך, המגמה הגוברת של שערי ריבית שליליים פותחת תיבת פנדורה של תרחישים מפחידים, בייחוד לבנקים.
בתחום התוצאות הכספיות של חברות, הדוחות האחרונים היו משביעי רצון - מילה שפירושה הוא "מספיק טוב לפי שעה". אפשר לטעון שהכל מתנהל בסדר, אם יש לכם סבלנות.
הדילמה של הכסף המהיר
כאן בדיוק טמונה הבעיה. למעט מאוד משקיעים עוד נותרה קצת סבלנות, בייחוד בקרב תעודות הסל (ETFs) המהירות, יועצי המסחר בסחורות (CTAs) וחברות המסחר בתדירות גבוהה (HFTs). אם ההקלה הכמותית כבר לא עובדת, או שאינה עובדת מספיק, מה כן יעבוד?
למעשה, יכול להיות שהבנקים המרכזיים יכולים לעשות יותר, וגם המצב הפיסקאלי של ממשלות - שאמנם אינו מזהיר - מאפשר להן אולי מאמצי המרצה צנועים. אבל כל זה מסתכם בסופו של דבר בהעדר התקדמות באירופה. היבשת הזו צפויה לצמוח בכ-1.5% ב-2016, בעוד שגם בארה"ב הצמיחה איננה מזהירה, סין בהאטה והשווקים המתעוררים האחרים בהאטה. כל זה הוא מה שהזהירו אותנו שצריך להסתגל אליו לזמן מה: עולם של צמיחה איטית מתמשכת.
אז מה קורה? הראיות מצביעות על כך שיש לנו תהליך של אקלימיזציה בשווקים - אג"ח ומניות. אקלימיזציה פירושה להתרגל או להסתגל לאקלים חדש, או לתנאים חדשים. זה מסביר גם את הרוטציה האלימה בין מגזרים (למשל הבריחה ממניות כרייה בבריטניה, או ממניות נפט). בסופו של דבר כולנו, לדעתי, נסתגל למציאות החדשה הזו של צמיחה נמוכה.
האם זהו תרחיש נורא? לא בהכרח. אפשר למצוא צמיחה בעולם של צמיחה נמוכה. זה יכול לבוא מחברות, מיחידים או מממשלות שמחפשות איך להתייעל ולהוציא למיקור-חוץ חלק מהפעילות שלהן. מקור מובן מאליו נוסף של צמיחה הוא הדמוגרפיה - שירותי בריאות והצורך של יחידים לחסוך לגיל פרישה.
גם הברקזיט עלולה לטרפד את ההבראה
הפוליטיקה זקפה השנה את ראשה המכוער (מאוד), ולרוע המזל היא צפויה להישאר בעיה. משאל העם על הישארות בריטניה באיחוד האירופי או פרישה ממנו ייערך ב-23 ביוני. זה אולי נראה משונה לאלו שאינם מתגוררים בבריטניה, אבל בין חברי הפרלמנט השמרנים יש תמיכה רחבה בפרישה מהאיחוד ("ברקזיט"). רבים מהם היו מעדיפים שבריטניה תעלה על מכונת זמן ותחזור אחורנית 150 שנה.
יש סיכון ריאלי מאוד שבריטניה תצביע לנטוש את האיחוד האירופי, ובמקרה כזה כלכלת בריטניה תסבול ללא ספק - עניין אחד ששני המחנות מסכימים לגביו. מחנה הפרישה טוען שתהיה תקופת מעבר קצרה, לפני שהכלכלה תחזור לאקלים שטוף שמש. זה לא נראה סביר, ובינתיים עלולה האי-ודאות סביב תוצאת משאל העם לטרפד כל סימן להבראה בשווקים לפי שעה.
הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב-דש בית השקעות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
