נדחתה ההצבעה על הפקעת קרקעות חקלאיות ופיצוי החקלאים

ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) דנה היום בהצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) ושמעה את נציגי האוצר ורשות מקרקעי ישראל המקדמים את הצעת החוק לצד מספר גדול של מתנגדים.

נזכיר, כי מדובר באישור החלק הקנייני של הותמ"ל כאשר הוועדה עצמה כבר הוקמה בימי הממשלה הקודמת ואף החלה לפעול ולאשר תוכניות נרחבות ליחידות דיור חדשות. בעוד הוועדה יכולה היום לדון בתוכניות על קרקע מדינה המיועדות לבנייה, החלק הקנייני של הותמ"ל אמור לאפשר למדינה להכניס לוועדה גם תוכניות החלות על קרקע שאיננה מופשרת עדיין לבנייה כמו קרקע חקלאית.

נכון להיום המדינה לא יכולה להתחיל מו"מ על הפיצוי לחוכרי קרקע לפני שהסתיימו הליכים סטטוטוריים ומטרת החוק המוצע הוא לאפשר מו"מ זה במקביל להליכים הסטטוטוריים, כדי לקצר הליכים. עוד נציין כי הצעת החוק גם מציעה פיצויים מוגדלים ככל שהחוכר יפנה את הקרקע מוקדם, אך גובה הפיצוי המוגדל טרם נקבע ועתיד להיקבע מאוחר יותר במועצת מקרקעי ישראל.

כך, במסגרת הצעת החוק נקבעו מנגנונים להליך דמוי הפקעה, הליך שעורר התנגדות מקיר לקיר בקרב נציגי החקלאים, ההתיישבות העובדת, ארגונים סביבתיים ועוד.

"אני מצפה שיתקיים דיאלוג עם החקלאים ועם המועצות האזוריות", אמר יו"ר הוועדה אמסלם בפתח הדיון, "הם אנשים טובים ויש להם הרבה זכויות. צריך לדבר איתם. מדובר בקרקע מדינה, אבל החקלאי שעיבד אותה החזיק את הקרקע ועכשיו מורידים את מטה לחמו. הוא עבד קשה כל חייו. צריך לשפות אותו. לא להגזים. לא מסחר של היצע וביקוש. בנוסחת הפיצוי גם הם צד. פיצוי מוגדל זה טוב. הסמכות להחזיר למדינה את הקרקע מצויה בידי מועצת מקרקעי ישראל גם ללא החוק, אבל החוק מאפשר קיצור זמנים".

יחד עם זאת התייחס אמסלם לסעיף בהצעת החוק הקובע הבדל בין חוזי חכירה שונים ועתיד לאפשר נטילת קרקע ממי שחתם חוזה לטווח קצר ביתר קלות. לדבריו, "אין הבדל בין חקלאים. לא נכון לפצות את בעל החוזה הקצר פחות. להיפך, אותו אתם מטרטרים כל שלוש שנים. הבנאדם אכל אותה פעמיים - גם לא נתתם לו לנטוע שם מטעים וגם לא מפצים?

"יש הבדל בין השקעה לפיצוי. במודל הפיצוי תכללו גם הערכה של ההשקעה בשטח. מדובר באנשים טובים שהחזיקו את הקרקעות וגידלו מזון שכולנו אוכלים. אני מבקש מודל, נוסחה לפיצויים. בנוסף אני עומד על כך שההודעה הסופית על פינוי בפועל מהקרקע תהיה בסמוך לעליית השופל. שלא יהיה מצב שתפנו חקלאי ותבנו בעוד שבע שנים", אמר אמסלם.

עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון, אמר בדיון: "זה שלא משחררים קרקעות זו אגדה אורבנית. אנחנו מתנגדים לחוק ואפילו לפיצוי המוגדל".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), מי שהיה בעבר מזכיר התנועה הקיבוצית: "ההתיישבות קמה הרבה לפני המינהל (רשות מקרקעי ישראל. א"ח). קיבוצים פראיירים מסרו קרקעות פרטיות. לפני שנים החליטו לקחת 20 אלף דונם מהקיבוצים ולא עשו בהם שימוש. מי הגורם המקצועי שעושה בקרה? מי הגורם שמחליט?".

כאמור, לאור ההתנגדויות הרבות שהוצבו כנגד הצעת החוק והעמדה של יו"ר הוועדה במסגרת הדיון, הוחלט כי הדיון בהצעת החוק יימשך גם בשבוע הבא וההצעה לא תעלה להצבעה כבר מחר (ד') כפי שתוכנן בתחילה.

שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, אמר היום לאחר הדיון כי "כפי שעלה גם בישיבת הוועדה, פרק ד' של חוק הותמ"לים הוא פרק מיותר כי חוזי החכירה החכירה ממילא מכילים סעיף השבה. כל מטרתו של הפרק הוא ליצור מנגנון שייפגע בזכויותיהם הקנייניות, המשפטיות והאנושיות של החקלאים. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, תמיד שיתפו פעולה והשיבו אדמות שנדרשו למגורים, גם במקרים רבים בהם המדינה לא ניצלה את הקרקע שהושבה. גם בשעת חירום לאומית אין שום הצדקה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, וניתן להגיע להסכמות בהידברות.

"אני מברך את יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם על כך שהבין כי החוק בצורתו הנוכחי בעייתי ודורש תיקונים מהותיים, בין השאר בהארכת זמן ההתראה הניתן לחקלאים, כך שיוכלו לממש את זכותם לעתור לבית משפט כנגד העברת הקרקע וכנגד פינוים, בקביעת מנגנון פיצויים ושמאות מוסכם, ובבחינת האפשרות לאפשר לחקלאי להתפרנס מאדמתו עד להוצאת תכנית הבנייה לפועל במקום במועד אישור התכנית - כך שלא יווצר מצב שקרקע תפונה ותיוותר ריקה לאורך שנים", אמר.

גם מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, דודו קוכמן, נכח בדיון ואמר: "אני מודה ליו"ר הועדה על האמפטיה וההבנה למצוקת החקלאים. יחד עם זאת חשוב לציין שמדובר בחוק דרקוני שהינו תוספת לחוק דורסני (ותמ"ל) שמתעלם ממלאי התכנוני והפוטנציאל הקיים ברשויות רבות. מדובר למעשה על גדיעת פרנסה של חקלאים היושבים בקרקעותיהם ומעבדים אותם חלקם עוד בטרם הקמת המדינה ורובם עוד בטרם הקמת רמ״י. יש לוודא שהחוק אם יאושר ייתן ביטוי לפרנסה הנגדעת".

עו"ד קוכמן הזכיר בדיון כי "בשל אזלת יד של רמ"י, למעשה לא נחתמו במרבית הישובים חוזי חכירה לדורות שהיו צריכים להיחתם לפני עשרות שנים ועתה על פי ההצעה רואים במי שיש לו חוזה לא ארוך טווח כמי שניתן לקחת לו את הקרקע במהירות תוך פיצוי עלוב".