כך שכבו הטורבינות של חברת החשמל שנרכשו בשוחד מסימנס

פרשת הטורבינות הפגומות שרכשה חברת החשמל בשוחד מסימנס מקבלת תפנית בעלילה. ל"גלובס" הגיע דוח פיקוח פנימי שנשלח לחברה ב-2008, ומתאר כיצד כשלה בחרה בטיפול בטורבינות ששכבו במחסניה כעשור. בין היתר מתאר הדוח את התנאים שבהן נחו הטורבינות במחסנים: בסככות שעפו, חשיפה ליונים ולפגעי מזג האוויר שגרמו לחלודה.

אתמול חשף "גלובס" כי הטורבינה שרכשה חברת החשמל מסימנס עבור תחנת הכוח בחיפה היתה פגומה, וכי חברת החשמל תשקיע מיליוני שקלים בתיקונה. בעוד שבכיר בחברה העריך את עלות העבודות על היחידה הפגומה ב-2 מיליון שקל, מקורב לחברה טען כי העלות תהיה גבוהה בהרבה, אפילו משולשת.

הטורבינה, שנרכשה בתחילת שנות ה-2000, שכבה במשך כעשור במחסני החברה, וכשכבר הותקנה התברר כי רכיב מהותי בה (מערכת המסננים) פגום והביא להפסקת פעילותה במשך מאות שעות. אלא שאז כבר פג תוקף האחריות של סימנס. "גלובס" אף חשף מכתב שנשלח לפני שנתיים מאגף האספקה והאחסנה למנכ"ל החברה אז אלי גליקמן, בו עולה כי כבר אז ידעו בחברה על הפגמים. במכתב הטיל האגף את האשמה על סימנס, וטען כי התכנון הלקוי שלה הוא שהוביל לבעיות.

"אלתורים והטלאות"

אלא שכעת מצטיירת תמונה שונה מעט. דוח פיקוח על החברה שנשלח אליה ואל רשות החשמל (הרגולטור של משק החשמל), עוד ב-2008, חושף מה עבר על הטורבינות בזמן ששכבו במחסני החברה במשך כעשור. הדוח נכתב על ידי מי שכונה כ"מפקח על התוספת המיוחדת" של החברה לתוכנית החירום שלה, דודי הראל מחברת "רביב-הראל מהנדסים", ששימשה כחברת הבקרה מטעם הרשות ל"תוכנית החירום למשק החשמל".

במסגרת הפיקוח סייר הראל בתחנות הכוח של החברה, כולל במחסנים שבהם אוחסנו שתי הטורבינות שיועדו לחיפה. בתום הסיור במחסנים שהתקיים במארס 2008, שלח לרשות החשמל את עבודת הביקורת. זו נשלחה גם להנהלת החברה והתקבלה שם בזעם. העבודה מעולם לא פורסמה, וכעת היא נחשפת.

"נראה כי הציוד העיקרי למחז"מ (הטורבינה ה.כ) חיפה איננו זוכה לטיפול הראוי. האלתורים וההטלאות שבהקמת הסככות, בייחוד לאור הזמן הרב הנוסף שציוד זה ישהה במקום, עלולים לפגוע בתקינותו לאורך זמן" נכתב בדוח הביקורת.

בין היתר מתואר כי במחסן המרכזי "אוחסן הציוד הרגיש ביותר שנופק באריזות עץ אטומות. גג המבנה (לוחות אסבסט) תוקן בסוף שנת 2007, אך עדיין קיימים פתחים צידיים הגורמים לחדירת רוחות ויונים העשויים לגרום נזק לבד המכסה את תקרת המבנה". עוד נכתב כי "לגבי המכולה העומדת מחוץ למחסן ואמורה לנטר את תפקוד מערך שמירת הלחות, נמצא כי הביקור האחרון לבדיקת תקינות הציוד בה בוצע בחודש אוגוסט 2007. ב-8.1.2008 סוכם על הכנסת פריטים רבים לתוך המחסן מבוקר הלחות (מנועי משאבות מי הזנה, משאבות מי הזנה, משאבות הדיאראטור), אך זה לא בוצע עד מארס 2008".

בנוגע לאחסון באוהלים נכתב כי נעשו בהם פעולות לוויסות רמת הלחות, אך כי "באוהל אחד... נמצאו סימני חלודה משמעותיים".

מעבר למחסן ולאוהלים הוקמו גם שש סככות שלטענת המפקח נבנו ב"שיטה ייחודית" מקליפות מכולות שהוצבו אחת על השניה, ריתוך עמודים, גג מלוחות PVC ואוהל פנימי מבוקר לחות. "הסככות סובלות מפגעי מזג אוויר, מחדירת יונים ועוד. למרות שסוכם על רכישת שמשוניות לא בוצעה מטלה זו, ובמהלך הסערה האחרונה עפו כמה גגות מהסככות(!!!)" (סימני הקריאה במקור, ה.כ.).

בשיחה שקיים "גלובס" עם בכיר לשעבר בחברת החשמל העריך האיש את הנזק לטורבינות ב-300-700 מיליון שקל.

הראל נמנע מלהתייחס לתוכן הדוח אך אמר ל"גלובס" כי "התפלאתי לראות הזנחה כזו בשימור ציוד כה יקר".

בחברת החשמל מסרו היום בתגובה: "במחסנים בגודל של עשרות דונמים לעולם יימצאו פתחים ופגעי מזג אוויר אשר מטופלים ומתוקנים באופן שוטף תוך הקפדה דקדקנית על שמירת הציוד הקיים במתקן. אין להשליך מעדות של פתח נקודתי במתקן על איכות התחזוקה והשמירה על הציוד המצוי ושמור בתוך אריזות אטומות.

"הטורבינות אוחסנו בסככות ובמתקנים ייעודיים, בהתאם לכללי שימור קפדניים הנהוגים בחברה ובהתאם להוראות היצרן. בסככות הותקנו מייבשים שתפקידם למנוע לחות וקורוזיה. הציוד הנלווה לטורבינות אוחסן באוהלים מיוחדים (גם באוהלים הותקנו מייבשים מיוחדים הכוללים מד לחות ובקרה של 24 שעות)".

לקראת התיקון: נערכים להפעלת יחידת הגיבוי

העלויות שבהן תישא חברת החשמל בעקבות רכישת הטורבינה מסימנס גבוהות משצפתה, הרבה מעבר להשקעה הנדרשת בתיקון הטורבינה שנרכשה בשוחד.

ל"גלובס" נודע כי בעקבות העבודות הצפויות, הורה סמנכ"ל הייצור בחברה לעובדי תחנת הכוח להתכונן להפעלת יחידת הגיבוי (חיפה ג'), יחידה שיצאה מכלל שימוש כבר ב-2009. עובד בתחנת הכוח בחיפה, שקיבל לפני ימים אחדים הוראה מסגן מנהל התחנה להתכונן להפעלת היחידה, מספר ל"גלובס" כי עבודות השימור יימשכו בין שלושה שבועות לחודש, על מנת שתוך שבוע תוכל התחנה לפעול. כשהתבקש להעריך את עלות עבודות השימור טען כי מדובר בסכום שנע בין 1.5 ל-2 מיליון שקל.

"צריך לגייס עובדים ממחלקות האחזקה, לבודד מנועים, לבדוק מדחסים וקולטי אוויר, לתאם מועד לביצוע הגזה מול רשות שדות התעופה ועוד ועוד", סיפר. "בגלל שזו יחידה שלא פועלת כבר שנים, צריך לבדוק לעומק שהיא פועלת כשורה".

עד שהוצאה מכלל שימוש, פעלה תחנת חיפה ג' על מזוט מזהם. ואולם בשנים 2007-2009 השקיעה חח"י כ-50 מיליון אירו בהחלפת המבערים בתחנה כך שיפעלו על גז טבעי.

מחברת חשמל נמסר בעניין: "תחנת חיפה ג' הופעלה לאחרונה בשנת - 2013, ולא מתוכננת לפעול בעת השיפוץ המתוכנן של יח' 3. חברת החשמל מבצעת הפעולות הנדרשות להפעלת חיפה ג' בעת חירום בלבד (במידה והפעלתה תידרש) וזאת בהתאם לאישור שהתקבל מהמשרד להגנת הסביבה.