האסון של אומת האקזיטים

חבר הכנסת הפרופסור מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני קנה לעצמו כמה רגעי תהילה בשבוע שעבר כשהצהיר ש"האקזיטים שאנחנו משבחים היום הם אסון עבור מדינת ישראל. מספר מועט של אנשים שמתעשרים היום ומגיע להם, מוכרים את העתיד של המדינה". הצהרה בוטה למדי, שזכתה לתהודה נרחבת בקרב קהילת ההיי-טק הישראלי.

יזם ההיי-טק הסדרתי שחר קמיניץ ביטא מעל גבי דף הפייסבוק שלו את תחושתם של יזמים רבים: "שיט, לרגע לא שמתי לב ומכרתי את העתיד של המדינה. וורקלייט (חברה שקמיניץ יזם וניהל עד לאקזיט שלה - י.ש.) נרכשה על ידי IBM לפני ארבע שנים. טרם רכישתה היא העסיקה עובדים רבים והביאה לישראל עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים. מאז 2012 וורקלייט הפכה למרכז הפיתוח של IBM בתחום המובייל, גדלה באופן משמעותי בישראל ומניבה למדינה הכנסות ממיסים וידע. אבל עדיין לא הרגשתי שגרמתי מספיק נזק. המזימה לא הושלמה. הקמתי חברה חדשה שמעסיקה כיום שלושים איש ואני נחוש בדעתי להמשיך ולדרדר את החלום הציוני".

חוסר הבנה של התהליך

מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון "אלף", היה אחד מרבים שפרסמו דברי ביקורת על הצהרותיו של חבר הכנסת טרטנברג. בנוסף לטיעונים הלוגיים שהפריכו את עמדתו של טרכטנברג, אייזנברג גם הוסיף טיעון מעניין ומקורי מעל דף הפייסבוק שלו: במקום להתלונן בשם המדינה, מן הראוי שפרופסור טרכטנברג ואחרים, שהנושא חשוב להם, יעודדו לימודי טכנולוגיה בכלל ותכנות בפרט, בקרב הדור הצעיר הגדל בישראל.

אייזנברג הזכיר לקוראיו שטרכטנברג עמד עד לפני זמן לא רב בראש הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, משם יכול היה להשפיע באופן משמעותי על חינוך דור העתיד. "כשהיה בתפקיד הזה, האם הוא הגדיל את מספר הפרופסורים ואת ההקצאות למדעי המחשב באוניברסיטאות בישראל? האם הוא יזם סובסידיות דיפרנציאליות בתחום החינוך לצורך לימוד מתמטיקה ומדעים, בניגוד ללימודי עריכת דין? האם טרכטנברג עזר להשקעות בחינוך בפריפריה של המדינה שלנו על מנת להעניק לעוד ילדים את הסיכוי לקחת חלק בכלכלת החדשנות? אני חושב שאתם יודעים את התשובה", כך אייזנברג.

ח"כ אראל מרגלית, עמיתו של פרופסור טרכטנברג במחנה הציוני, הביע אף הוא הסתייגות מדברי ההתקפה של האחרון על יזמי ההיי-טק הישראלי. בשידור חי באינטרנט - "היי-טק בפקקים", המשודר באמצעות אפליקציה של החברה הישראלית Zcast - אמר מרגלית: "יש לי הרבה הערכה לפרופסור טרכטנברג, אבל אני לא כל כך מבין את ההצהרה הזו... הרבה מאוד פעמים כשחברה נמכרת היא מביאה לפה כתוצאה מכך חברה בין לאומית... להתייחס אליהם (אל היזמים שעושים אקזיט - י.ש.) כאילו הם עושים משהו רע זה חוסר הבנה של התהליך היזמי".

ברשותכם, אני רוצה להוסיף כמה מילים משלי לחבר הכנסת טרכטנברג, בתקווה שמישהו מעוזריו יביא את דברי האנשים ש"מכרו את עתיד המדינה", לידיעת הפרופסור הנכבד.

פרופסור טרכטנברג היקר. עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד אליך ולפועלך, הדברים שלך בעניין האסון הכרוך באקזיטים היו שטות מוחלטת. וזאת, כי האקזיטים הם חלק מאוד משמעותי ובלתי נפרד מכלכלת ההיי-טק - בעמק הסיליקון, בניו יורק, בלונדון, בכל מקום בעולם בו מתקיימת יזמות היי-טק.

21 מיליארד דולר בעשור

לידיעתך פרופסור טרכטנברג, כלכלת ההיי-טק הישראלית מונעת רובה ככולה על ידי משקיעים וגופי השקעה פרטיים זרים. למעלה מ-21 מיליארד דולר הושקעו בהיי-טק הישראלי בעשור האחרון, ולמעלה מ-90% מהסכום הענק הזה הגיעו מחו"ל, ממשקיעים שרוצים להשקיע בחדשנות וביזמי היי-טק מוכשרים שיש לנו כאן בשפע. אבל, אתה אולי תופתע לשמוע פרופסור טרכטנברג, כי כנראה אתה לא מכיר את העולם הזה שאותה ביקרת בצורה לא מוצדקת, אתה אולי תופתע שהמשקיעים מחפשים תשואות. ואת התשואות האלו הם מקבלים דרך מאות האקזיטים שההיי-טק הישראלי, בזכות עשרות אלפי היזמים והעובדים המוכשרים המעורבים בו סיפקו להם במהלך השנים.

בלי אקזיטים - פרופסור טרכטנברג - לא יהיו כאן משקיעים, ובלי משקיעים לא יהיה כאן היי-טק. ובלי אקזיטים לא היו כאן גם כ-300 מרכזי פיתוח של חברות ההיי-טק המובילות בעולם, כי רובן המוחלט הגיעו לכאן דרך האקזיטים שאתה כל כך השמצת מר טרכטנברג. ועוד לא התחלנו לדבר על המיסים שהרווחנו כולנו, על עשרות אלפי מקומות עבודה שהאקזיטים סיפקו ועל התרומה לכלכלה ולחברה. בקיצור, פרופסור טרטכנברג, אנא ממך - חזור למחקריך, בדוק את נתוניך, צא לשטח כדי להבין מה באמת קורה כאן מסביב, וחשב מסלול מחדש, באמצעות אפליקציה שגם היא עברה אקזיט מוצלח ביותר ומעורר גאווה לאומית.

ואם יש לך זמן, פרופסור טרכטנברג, לך ותיפגש עם שחר קמיניץ ועם עוד מאות יזמי היי-טק ישראלים שמכרו בשנים האחרונות חברות שהם הקימו. לך תצדיע לאלה שהגיעו לאקזיט אחרי שנים של עבודה קשה מסביב לשעון ומסביב לעולם. וכשתפגוש אותם, פרופסור טרכטנברג, תלחץ להם את היד ותגיד להם תודה רבה מעומק הלב, בשם הכנסת אותה אתה מייצג, בשם המפלגה אליה אתה משתייך ובשם מדינת ישראל.

ובסוף, אם לא קשה לך, תבקש מהם סליחה, על העוול שגרמת לציבור שלם של אנשים שתרומתם למדינת ישראל היא אחת מהיותר משמעותיות ויותר חשובות שאפשר לחשוב עליהן בימים אלה. תודה לך פרופסור טרכטנברג הנכבד, אנחנו - בניגוד לך - כן מעריכים את תרומתך למדינת ישראל.