האם ייחתך שכר הבכירים בגופים הפיננסים?

1.

המיקוח המגוחך שפצחו בו השבוע שר האוצר משה כחלון ואנשיו ויו"ר ועדת הכספים משה גפני וח"כיו, ברגע האחרון לפני האישור הסופי מחר (ד'), בשאלה אם להוריד את תקרת ההכרה במס להוצאות שכר בכירי הפיננסיים מ-3.5 מיליון שקל בשנה ל-3 מיליון שקל או אולי 2.5 מיליון, נועד למצוץ את טיפת הפרסום והפופולריות האחרונה בפרשה שבימים אלה ממש חוגגת יום הולדת 10.

הרי לא ההחלטה ולא המספר הם הבעיה, אלא שאלות הביצוע:

א. מה באמת יקרה בשכר ב-2017, השנה הראשונה להחלת החוק (בתקווה שיישאר).

ב. מה באמת ישפיע/יאיים על דירקטורים בוועדות התגמול ומליאת הדירקטוריונים של הגופים הפיננסיים כדי שיפנימו את חובת הנאמנות, את אחריותם האישית להוראות החוק, יורידו שכר המנהלים ולא יאלצו/יכפו על התאגיד ובעלי מניותיו לשלם מס עודף על הוצאות שכר מופרזות.

ג. מה יקרה באסיפות הכלליות? האם הכלל התורני הגדול "יד רוחצת יד" ימשיך להכריע, כלומר שליחי בנקאים, בתי השקעות, ביטוח, גמל, פנסיה, תאגידי עזר בנקאיים, מנהלי חברות כרטיסי אשראי וכדומה שהחוק חל עליהם, ירימו בלי בושה את אצבעותיהם בעד מתן שכר עודף זה לזה כדי לקבל תמורה הולמת?

ד. האם הציבור, שחינוך פיננסי הולך ומתרחק ממנו (בכוונה?), שכספו מושקע או מנוהל בתאגידים מוסדיים ומחזיקים עצמאיים של מניות מיעוט, אכן יגיעו לאסיפות הכלליות וירימו אצבע מתנגדת וקול גדול נגד הפקרות השכר והפגיעה ברווחיות בגינה? והאם גופים חברתיים יתייצבו/יצפו בהצבעות במטרה לשמור על אינטרס הציבור?

בסוף 2016 נדע את התשובות. אז אמורים הגופים שהחוק החדש חל עליהם לקבל החלטות שכר למנהלים. החלטות שבהן החלק המשתנה בשכר כמו אופציות, בונוסים ומענקים בשמות שונים, לא יהיה גבוה מסך השכר הקבוע, ובסך הכול לא תעלה התמורה על 3.5 מיליון שקל לשנה או 3 מיליון שקל.

2. סיפורי השכר, שכונה "החזירי", החלו בסוף מארס 2006 עם שלושה בנקאים יהירים שהיו בטוחים שהכל מותר וכמו תמיד אף אחד לא יעז לקום נגדם. בנק הפועלים פרסם דוחות כספיים ל-2005, שמהם עלה כי המנכ"ל דאז, צבי זיו, שלשל לכיסו 33.5 מיליון שקל לשנה; היו"ר דאז, שלמה נחמה, חפן 23.2 מיליון שקל; וסגן היו"ר דאז, דני דנקנר, אימץ 15.1 מיליון שקל. סך הכול - 70 מיליון שקל לשלישייה. סיפורים ותירוצים היו כמו תמיד (רווחי מכירת בנק סיגניצ'ר, הפרשי אופציות פנטום), אבל ההתפרצות, הבערה הציבורית, הייתה מיידית.

יו"ר רשות ניירות ערך דאז, משה טרי, ראה באירוע איום מיידי על אמון הציבור, כפי שסיפר לימים, ושלח מיד מכתב לבנק עם בקשת הבהרות. בפועלים לא התרגשו (אגב, קודם פנה טרי לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, היום משנה לנגידת הבנק המרכזי האמריקאי, וביקש לגייס אותו לעניין. פישר, כמיטב מסורת אוניברסיטת שיקגו, השיב לו: אני לא אחראי על משאבי אנוש). אז שלחו אנשי ני"ע דרישה, שפורסמה ברבים, לקבלת כל הפרוטוקולים של דיוני השכר. לימים אמר טרי: "ראיתי את הניירות וחשכו עיני. החלטות בהבל פה, בלא ספקות, כמעט בלי דיבורים". התגלו גם פגמים מהותיים, כמו למשל, מנהל שדנו בשכרו נכח בישיבות.

השלב הבא בהתערבות הרשות בפסגות השכר רמז על הטלת אחריות אישית על הדירקטורים: טרי חתם על בקשה לכל דירקטור לנמק באופן אישי איך קיבל את ההחלטה ואיך הוא מצדיק את ההצבעה בדירקטוריון. התוצאה: כל דירקטור ודירקטורית גייסו עורך דין צמוד, על חשבון הבנק כמובן, ותשובות החלו לזרום. לימים אמר: "אם כך מתנהל דירקטוריון בנק - זאת בושה וחרפה".

לאחר זמן הודיע טרי שהוא שוקל לפרסם בבורסה דוח מיוחד על המידע שהתקבל, הפרוטוקולים, הפגמים והנימוקים האישיים. הבהלה אחזה בבנק. מתווכים פנו לרשות ואמרו: בואו נגיע להסדר, מה אתם רוצים? ברשות ני"ע השיבו: או שאתם מבטלים את ההחלטות והמנהלים מחזירים את הכסף - או שאנחנו ממשיכים. כמובן שבקשות לתובענות ייצוגיות ונגזרות כבר היו, והבנק קיבל החלטה לבטל את שכר השלישייה (אם כבר מזיכרונות פישר בארץ הקודש, אחרי הסיכום, אמר לטרי וגם הודלף לעיתונים: "אני מסיר את הכובע בפניך, אני אדבר על זה, ואציין את זה בעולם...").

באוקטובר אותה שנה פרסם הבנק מסמך האומר כי הליך אישור השכר לא היה תקין. כל אחד מהמנהלים נדרש להחזיר לבנק 50% מהסכום שקיבל. עם זאת, הדירקטוריון הרחמן נענה לבקשת נחמה, זיו ודנקנר שביקשו "להחזיר בתשלומים". בתקווה שאכן שילמו את כל התשלומים עד ששוחררו מהג'וב - נחמה נזרק על ידי שרי אריסון, זיו על ידי דני דנקנר כשהיה היו"ר, ודנקנר - על ידי הנגיד פישר.

3. אפשר שבנקאים ופיננסיירים, מנהלי כספי ציבור, התחילו להבין שמשהו משתנה - אבל לא באמת הפנימו שזה נוגע להם. כל אחד רצה למצוץ עוד קצת את ההזדמנות שלו. כך הגענו לדוחות הכספיים של הבנקים, הביטוח וההשקעות שפורסמו בסוף מארס 2014, שמהם עלה שחגיגת השכר בעיצומה. באוצר ישב אז השר יאיר לפיד ולממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון מונתה דורית סלינגר - מפקחת שהפסיקה להיות כלי שרת בידי המפוקחים שלה מהביטוח והחיסכון.

בשבוע הראשון של חודש אפריל 2014 הוציאו לפיד וסלינגר את ההודעה: שכר כולל מקסימלי למנהל יהיה 3.5 מיליון שקל לשנה; מי שירצה לשלם יותר יעבור ועדת תגמול, דירקטוריון ואסיפה כללית. אחרי זמן קצר הוגש תזכיר חוק לתיקון דיני המסים - אבל הממשלה נפלה. הכנסת שותקה. נערכו בחירות.

משה כחלון החליף את לפיד והתחיל ללמוד את העניין. כחלון, לזכותו ייאמר, נקט בדרך לא מוכרת: הוא לא ביקש מאנשיו להמציא עבורו תוכנית חדשה משלו ועל שמו, אלא אימץ את מלוא תוכנית קודמו. במקביל, גם על חברי הכנסת החדשה הופעלו לחצים אדירים, על ידי לוביסטים, מאכערים שהיו פעם חברי כנסת בכל המפלגות, אנשי מרכזי המפלגות ופקידים שאצלם מונח החוב של המפלגות הגדולות.

כך קרה שרק לפני כמה שבועות הונח תזכיר החוק בוועדת הכספים, מה שאומר שגם דוחות 2014 ו-2015 גילו רמות שכר שהוכיחו שמנהלי כספי הציבור עדיין לא הבינו שזה נוגע להם. על פי תנאי החלת החוק, גם בגין 2016 תימשך השתוללות שכר.

4. האם אפשר יהיה לאלץ ולכפות על מנהלי בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, פנסיה, גמל, חברות אחזקה וקרנות נאמנות לחתוך את שכרם החל משנת 2017, שנת תחולת החוק? קשה לומר. עורכי דין ויועצים כבר עובדים על הרעיון "אין להתערב בהסכמים קיימים", לא בתנאי השכר הקבועים וגם לא בתנאי התגמול המשתנים, הבונוסים, האופציות והמענקים.

הכוונה היא לומר שמדובר בעובדים כמו-קבועים, בעלי חוזים, מוגנים בהסכמי עבודה משל עצמם (מעניין מה ייאמר על זה בבוא העת אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות). רוצה לומר: תנאי השכר של המנהלים היום יצטרכו להישאר על פי הכללים הישנים עד לפרישת המנהלים הקיימים - והחוק החדש יוחל רק על מי שיחליף אותם, רק דור המנהלים הבא ייאלץ לעמוד במגבלות החדשות.

יש שמועות על תוכניות פנייה לערכאות, בבתי משפט או בתי דין לעבודה. גם המילה בג"ץ נזרקת בחדרים סגורים.

5. מרגע קבלת החוק, עוד לפני מועד יישומו בשנת הכספים 2017, עוברת כל האחריות לרגולטורים. דורית סלינגר על הביטוח, בתי ההשקעות והחיסכון לטווח ארוך (סלינגר כבר החלה את ההוראה כשסירבה להכיר בשכר המופלג של אייל לפידות שדרש וקיבל מהפניקס 10 מיליון שקל לשנה. היא חתכה אותו ל-3.48 מיליון שקל). חדווה בר, המפקחת על הבנקים, תצטרך להפעיל את סמכותה על הבנקים; ושמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, על קרנות הנאמנות.

חובתם לבדוק ולחשוף את עמדות כל אחד מהדירקטורים שיאשרו שכר גבוה שמעל לסכום שנקבע - כזה שלא יוכר כהוצאה ויטיל על התאגיד תוספת תשלום מס שתפגע ברווחיות ובבעלי המניות. הם יצטרכו לעקוב, לבדוק ולהבטיח שתופעת שילוב הידיים - "תן לי ואתן לך" בין התאגידים הפיננסיים - תיחשף לציבור.

6. ומעל לכול - זה זמן מעורבות הציבור באסיפות הכלליות. יהיה או לא יהיה?

להגביל את שכר הבכירים: מה אומרת הצעת החוק?

הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים בפיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצרכי מס בשל תגמול חריג", התשע"ד - 2014) אומרת:

החוק יחול על גופים פיננסיים המנהלים כספי ציבור, כמו גם על התאגיד השולט בגוף הפיננסי הזה, ובלבד שהחזקתו בגוף הפיננסי איננה פחותה מ-30% וכי יותר ממחצית נכסיו הם אמצעי שליטה בגופים פיננסיים שבהם הוא שולט.

החוק יחול על תגמול נושאי משרה בחברות סל, קרנות השקעה משותפות בנאמנות, מנהלי תיקים, תאגידים בנקאיים, תאגידי עזר בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, תאגידי גמל, כל גוף אחר המספק שירותים פיננסיים - כפי שקבע שר האוצר וועדת הכספים.

בחוק: קביעת מנגנון תאגידי לאישור התקשרות למתן התגמול לנושא משרה בכירה או לעובד בגוף פיננסי, העולה על 3.5 מיליון שקל או 3 מיליון שקל, או כל מספר אחר עליו יוכרז מחר.

הגדרת "שכר" בחוק קובעת - לרבות תנאים נלווים לשכר, בכלל זה החזקת רכב, טלפון, תנאים סוציאליים, הפרשות בגין סיום יחסי עובד-מעביד, וכל הכנסה שנקפה לשכר בשל מרכיב שהוענק לעובד.

הגדרת "תגמול" קובעת כל מתן התחייבות, במישרין או בעקיפין, כסף או שווה כסף, מענק, דמי ניהול, דמי ייעוץ, דמי שכירות, עמלה, ריבית, תשלום מבוסס מניות, תגמול פרישה שאינו תשלום פנסיוני, טובת הנאה וכל הטבה אחרת, והכול למעט דיבידנד.

מנגנון ההחלטה: ועדת תגמול של התאגיד, ואם אין אז ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית - בהצבעה שאינה כוללת את בעלי השליטה ובעלי העניין.

קביעה כי בבירור ההכנסה החייבת במס של גוף פיננסי לא יותרו ניכויים בשל שכר של נושא המשרה ועובדים בגוף הפיננסי שהם מעבר לתקרה שנקבעה בחוק, ומתקרה זו יופחת סכום ההוצאה השנתי בשל הענקת מניות או זכות לקבלת מניות בהתאם לכללי החשבונאות.

החוק מוסיף חובת דיווח על הגופים הפיננסיים למס הכנסה על כל עובד או נושא משרה בכירה, אשר עלות השכר המשולמת לו על ידי הגוף הפיננסי והתאגידים הקשורים לו עולה על המקסימום הקבוע בחוק.

 עלויות השכר של בכירי המערכת הבנקאית 2015