רשות המסים עצרה 3 חשודים, ביניהם עורך דין בתחום המקרקעין, בחשד כי זייפו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס רכישה כחוק בגין רכישת נכס בתל-אביב. בית המשפט שחרר את החשודים בתנאים מגבילים.
השלושה נחקרו על-ידי פקיד שומה חקירות תל-אביב. כמפורט בבקשת המעצר, שניים מהחשודים, יוסי כהן ומורן בן-זיו מתל-אביב, הקימו בסוף חודש מאי 2015 חברה בשם "ישכון" לצורך רכישת נכס בשווי 2.2 מיליון שקל ברחוב ישכון 39 בתל-אביב.
ב-1 ביוני אשתקד נחתם הסכם מכירת הנכס, לפיו החברה היא זו שרוכשת את הנכס, וכך גם נרשם בטפסים שהוגשו למשרד מיסוי מקרקעין. עוד עלה בחקירה כי בטופס שהוגש נרשם במפורש כי לא מדובר בזכות בנאמנות.
ואולם, לטענת רשות המסים, בתחילת חודש אוגוסט 2015 פנה עו"ד אורי קרן למיסוי מקרקעין בבקשה לתקן את זהות הרוכשים, כך שכהן ובן זיו יהיו הרוכשים ולא החברה. במיסוי מקרקעין נמסר לו כי מדובר בעסקה נוספת המחייבת תשלום מס רכישה פעם נוספת.
מהחקירה עלה כי עורך הדין מצא דרך יצירתית להתגבר על הבעיה. בבקשת המעצר נטען כי בתחילת חודש ספטמבר 2015 הוגשה על-ידי עו"ד קרן למיסוי מקרקעין הודעה על הסכם נאמנות המתוארך לתחילת חודש יוני, עליו חתומים שני החשודים. בעקבות כך עלה חשד כי המסמך נוצר בתאריך מאוחר יותר, במטרה ליצור מצג-שווא כאילו הרכישה נעשתה במקור בנאמנות על-ידי החברה שהקימו שני החשודים, על-מנת להתחמק מתשלום מס רכישה בגובה של כ-100,000 שקל.
פקיד שומה חקירות תל-אביב פתח בחקירה גלויה כנגד השלושה במסגרתה, נתפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. כאמור, שלושת החשודים נעצרו ושוחרר בתנאים מגבילים.
בחקירתו נשאל עו"ד קרן מדוע לא דאג שמסמך הנאמנות יישא את התאריך האמיתי בו הוא נוצר, קרי בחודש אוגוסט 20015, ולא ביוני, והשיב: "אני סברתי שהתאריך צריך להיות תואם את תאריך רכישת הנכס, כי זה המועד בו נוצרה הנאמנות האמיתית".
החוק הוסיף ושאל את עורך הדין: אם נוצרה הנאמנות כבר ביוני 2015, מדוע לא הוצהר על כך בעת רכישת הנכס, ועורך הדין השיב: "כבר עניתי, הרעיון שמדובר בנאמנות עלה רק בסוף חודש אוגוסט... וזה שהנאמנות לא דווחה, לא אומר שהיא לא הייתה קיימת".
חוקרי הרשות לא השתכנעו מההסבר שסופק. "מדבריו של עו"ד קרן משתמע כי הוא פעל מתוך הנחה שרשויות מיסוי מקרקעין אמורות לפעול כ'קוראות מחשבות' של הנישומים ולהבין מעצמן שהסכם נאמנות אכן התקיים", נכתב בציניות בבקשת המעצר בעניינו, וכן צוין: "ואולם הוא כשל להסביר מדוע לכשיצר את ההסכם לא טרח להטביע בו את התאריך האמיתי בו נוצר, שהנו תאריך כלשהו בסוף אוגוסט 2015, ובחר דווקא בתאריך 2.6.15, אשר משמעותו חיסכון של כ-100 אלף שקל במס רכישה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.