ועדת הכספים של הכנסת תגביל את תקרת ההכרה במס לשכרם של בכירים במגזר הפיננסי ל-35 פעמים השכר הנמוך בחברה - כך סוכם היום (ד') בין חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה. ואולם, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הביע חשש כי השינויים יגרמו לאוצר למשוך את הצעת החוק על רקע ההתנגדות ליוזמה בדרגים המקצועיים במשרד.
בתום דיון סוער בוועדה, שבו עלו הצעות שונות של הח"כים לשינויים בנוסח החוק, החליט גפני לדחות את ההצבעה עליו לשעות אחר-הצהריים. במהלך הדיון התקשרו חברי הוועדה לשר האוצר, משה כחלון, והשיגו את הסכמתו להפחתת תקרת ההוצאה המוכרת במס ל-2.3 מיליון שקל, לאחר שכחלון הודיע לוועדה ערב הדיון על תמיכתו בהנמכת התקרה מ-3.5 מיליון שקל ל-2.5 מיליון שקל.
לאחר הדיון, גיבש ח"כ אראל מרגלית הצעת פשרה לפי יוגבל גובה השכר לפי 44 מהשכר הנמוך בחברה, או ל-2.5 מיליון שקל. בנוסף הציע מרגלית מנגנון של כיפול לאחור (מלשון הכפלה) של הטבת המס, כך שכל שקל של חריגה יביא גם להפחתת שקל של התקרה.
במילים אחרות, במקרה של חריגה של 100 אלף שקל מהתקרה תופחת גם התקרה ב-100 אלף שקל - כך שישולם מס על ההפרש בסך 200 אלף שקל.
בתגובה לרמיזותיו של ח"כ גפני על התנגדות האוצר להורדת מגבלת שכר הבכירים, מסרו היום במשרד האוצר כי "מדובר בהחלטת מדיניות של ממשלת ישראל. הדרג המקצועי באוצר פועל ליישום המדיניות הנקבעת על ידי שר האוצר. פרסומים המעידים על מחלוקת כביכול באוצר אינם נכונים".
"נצטרך לעקוב"
במהלך הדיון היום התנהל "בזאר מחירים", כשחברי הכנסת התחרו ביניהם בהצעות לשינויים בהצעת החוק. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' דרשה להכניס להצעה סנקציות והציעה לקבוע כי שכרם של העובדים בגופים פיננסיים המשתכרים את השכר הנמוך ביותר יהיה צמוד לשכר הבכירים - כך שיועלה אוטומטית במקרה שיאושר לבכירים שכר החורג מתקרת ההוצאה המוכרת במס.
ח"כ מרגלית הציע לקבוע מדרגת מס מיוחדת בגובה 65% או 70% על השכר השולי שמעבר לתקרת ההוצאה המוכרת. ח"כ מנואל טרכטנברג הציע להנמיך את מדרגת המס המיוחדת לשכר שמעל ל-1.5 מיליון שקל. לעומתם, ח"כ מיקי לוי טען כי המס הנוסף ישולם על ידי החברה. מרגלית הציע בתגובה לאסור על החברה לשלם את גילום המס לבכיר. נציג איגוד הבנקים הזהיר בדיון כי הטלת המגבלה על גופים פיננסיים בלבד תביא לבריחת המנהלים הטובים מגופים אלה לטובת מגזרים אחרים שעליהם לא חלה רגולציה בתחום השכר.
ח"כ גפני פתח את הדיון ואמר כי "כל הדוברים בוועדה אמרו ש-3.5 מיליון שקל זה גבוה מדי. יש הצעה של שר האוצר שזה יהיה 2.5 מיליון שקל. אנחנו מדינה דמוקרטית. אנחנו לא אומרים שמי שמקבל שכר כזה הולך לבית סוהר, אבל אנחנו מגבילים אותו. נצטרך לעקוב ולראות האם זה באמת השפיע והאם זה לא בא על חשבון האזרחים שמשקיעים במוסדות הפיננסיים".
"המדינה צריכה להתערב"
"השכר יצטרך לרדת ל-2.5 מיליון שקל. אין שום הצדקה לחגיגות השכר שהיו במשק בשנים האחרונות", אמרה ח"כ רחל עזריה (כולנו) בדיון הבוקר. עזריה דיברה בעקבות הצגת עמדת שר האוצר כחלון שהועברה אמש לוועדה, ממנה עולה כי הוא תומך בהנמכת תקרת הפטור ממס מ-3.5 מיליון שקל ל-2.5 מיליון שקל. את ההצעה יזם שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, והיא אושרה בקריאה ראשונה בקיץ 2014.
לדברי עזריה, "ברור שהסיבה שמרוויחים כל כך הרבה זה לא בגלל כישרון יוצא דופן אלא פשוט כי אפשר - ולכן המדינה צריכה להתערב. לא יכול להיות שיש כזה פער בין נגידת בנק ישראל לבין מנכ"לית של בנק. יש יותר אנשים שמרוויחים שכר מינימום, אבל השכר הממוצע ממשיך לעלות בזמן שהשכר החציוני לא עולה בדיוק בגלל אותם בעלי שכר גבוה".
חברי הכנסת מהאופוזיציה דרשו להחיל את הגבלת השכר על כל החברות במשק ולא רק על חברות פיננסיות, ולחזק באופן משמעותי את הסנקציה שתוטל על הפרת ההוראה.
ח"כ מרב מיכאלי הציעה כי אם תהיה חריגה מתקרת השכר שנקבעה בחוק לא תוכר ההוצאה כולה ממס ("מהשקל הראשון"). ח"כ מרגלית, לעומת זאת, טען בדיון כי הציבור ישלם בסופו של דבר על הנמכת תקרת הפטור ממס. לדבריו, "אם אני חוסך בבנק לאומי או בבנק הפועלים ומוטלת סנקציה על הבנק - אז מי שנענש זה בסופו של דבר הציבור". ח"כ מיכאלי טענה כי הנהנים משכר החורג מתקרת הפטור הם גברים. לדבריה, "יש מיעוט מבוטל של נשים במועדון הזה. מדובר באנשים שעוברים מחברה לחברה ושכרם עולה ופורח בלי שום קשר לתוצאות של החברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
