פסגות שיבח את הממשלה על הוזלת המחיה - ו"שכח" את הדיור

"פעולות הממשלה הנוכחית חסכו עבור משק בית ממוצע בישראל למעלה מ-2,500 שקל בשנה" - כך זועקת כותרת הודעה לעיתונות של בית ההשקעות פסגות, שהופצה היום (ד'). בהמשך נכתב: "יוקר המחיה בישראל עדיין מהגבוהים בעולם אך נראה כי מצבו של הצרכן הישראלי השתפר בשנה שחלפה; השכר הריאלי עלה ב-3% בשנת 2015, מחירם של מוצרים רבים יורד והציבור מנתב את החיסכון הכספי לצריכה".

האמנם? 

גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך מאקרו ואסטרטגיה בפסגות, "ליקט" את כל הסעיפים והורדות המחירים היזומות שנלקחו בחשבון בתחזיות האינפלציה של פסגות בשנתיים האחרונות, ובאמצעות השפעתם על מדד המחירים לצרכן, אמד את החיסכון הכספי השנתי למשק בית ממוצע. הוא בחריג בכוונה את הירידה הדרמטית במחירי הדלקים כיוון שהיא מיוחסת לירידה במחירי הנפט בעולם ואין לה קשר לפעולות הממשלה, אם כי לפי בדיקתם הוזלת הדלקים תרמה כ-1,000 שקל למשפחה בממוצע בשנה.

כך נראית "טבלת ההוזלות" של פסגות:

 ניצנים של ירידה ביוקר המחיה בישראל

אם כן, ניתן לראות בבירור כי הפעולות (המבורכות, יש לציין) של הממשלה תרמו להקלה משמעותית של כ-2,500 שקל בממוצע לכל משק בית בישראל. אלא שבפסגות שכחו את הרכיב מס' 1 ביוקר המחיה בישראל: מחירי הדיור. כ-30% מהישראלים שוכרים דירות ולפי נתוני הלמ"ס מחירי השכירות (סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן) עלו ב-2.2% בשנה שעברה. אך המשקולת הכבדה ביותר על משקי הבית היא כמובן מחירי הדירות, והיא נוגעת לכלל האוכלוסיה: רוכשי דירה ראשונה, משפרי דיור וכן - אפילו משקיעים. 

אז מה מראים הנתונים? ובכן, ב-2015 עלו מחירי הדירות בממוצע ארצי של כ-6% (נתוני משרד השיכון שפורסמו לאחרונה). מדובר בתוספת בשקלים של כ-75,700 שקל בממוצע לכל משק בית שביקש לרכוש דירה מסיבה כלשהי (כאמור - רכישת דירה ראשונה, שדרוג דירה או השקעה).

כיוון שהמדינה שולטת לחלוטין במחירי הדירות הן בצד הביקוש (ריבית בנק ישראל) והן בצד ההיצע (מונופול הקרקעות, מיסוי וכו'), הרי שניתן לומר שרוכשי הדירות (שהם כאמור רוב אזרחי ישראל) ספגו בשנה החולפת זינוק של עשרות אלפי שקלים ביוקר המחיה, שכן הורדת תעריפי החשמל, המים או המע"מ בטלה בשישים לעומת המשך הזינוק במחירי הדירות.