רשות ההגבלים מגבה את תנובה: לא תחשוף דוח מקינזי

רשות ההגבלים העסקיים נכנעה לקבוצת תנובה ומאפשרת לה שלא לחשוף את דוח מקינזי - כך עולה מתשובת הרשות לעמותת "הצלחה", אשר הגישה בשם "גלובס" בקשה לקבל את העתק הדוח לפי חוק חופש המידע.

דוח מקינזי, שפרטיו נחשפו ב"גלובס", היה הבסיס שעליו נשענה תנובה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב. לאחר רכישת תנובה על-ידי אייפקס, ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, אשר יחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח שהמסקנה שלו הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש.

עם קבלת הדוח, תנובה הקפיצה את מחירי המוצרים, ועליית המחיר נמשכה עד שכדור הנפץ הזה התפוצץ בחרם הקוטג' שפרץ בקיץ 2011, בעקבות תחקיר "גלובס" על המתרחש בשוק המזון.

תמוה מאוד כיצד למרות חוק חופש המידע, ולמרות שמדובר במסמך ששימש בסיס לרכבת המחירים הדוהרת בישראל באופן ששינה את השוק לרעה מבחינת הצרכנים, ותוך חשש לניצול הכוח המונופוליסטי של תנובה - תומכת הרשות בעמדת תנובה.

בהקשר זה יוזכר כי טרם חשיפת דוח מקינזי הגישה תנובה לרשות ההגבלים בקשה להסיר ממנה את הכרזת המונופול בחלק משוק החלב. תנובה הסתירה מהרשות את דוח מקנזי, וכאשר זה נחשף ב"גלובס", פתחה רשות ההגבלים בחקירה נגד תנובה, כאשר ראשי החברה נחקרו תחת אזהרה, ובסופו של דבר תנובה נקנסה ב-3 מיליון שקל.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", שטיפל בבקשה מול רשות ההגבלים, אומר כי "מעמדות תנובה ומקינזי עולה תמונה ברורה הנוגעת לאופן התנהלות ציבורית שאינה נקייה מקשיים, וכן קיים דמיון מטריד בתשובות מקינזי ותנובה, שדומה שאינו מקרי. פערי המידע בין צרכנים והציבור הרחב לבין חברות מסחריות גדולות בתחומים כלכליים ומסחריים הם ניכרים. פערי המידע בתחומי התחרות וההגבלים העסקיים הם הגדולים והניכרים ביותר. החברות טוענות בדרך-כלל כי טענות צרכניות לא הוכחו באמצעות מידע מבוסס, בעת שהן שולטות בו באופן בלעדי, למעט במקרים שחלקו נבדק גם על-ידי הרגולטור.

"הרגולטור מצדו גם הוא אינו ממהר למסור מידע, והחסמים לקבלתו גדולים. על כן יש להמשיך ולעשות שימוש מושכל בכלים כמו חוק חופש המידע כדי לחשוף מידע חשוב כזה לציבור ולצמצם ככל שניתן את פערי המידע, כדי לאפשר אכיפה אזרחית איכותית במקרים של הפרת הדין".