רשות ההגבלים העסקיים לא מתכוונת להתערב בוויכוח על המכרז לקבלת הזיכיון להפעלת רציף לייבוא ולפריקת מלט בנמל אשדוד - כך הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הודעת הרשות לבית המשפט נמסרה במסגרת תשובת חברת נמלי ישראל (חנ"י) לעתירה שהגישה נגדה חברת מלט הר טוב. לפי העתירה, חנ"י קבעה קריטריונים שמונעים ממנה להשתתף במכרז להפעלת הרציף.
מלט הר טוב נרכשה בידי משפחת ויל ממונופול המלט נשר, וזאת מתוקף הסדר בין חברת נשר לבין המדינה. לפי ההסדר, נשר מכרה חלק מפעילות הייצור שלה בהר טוב - כדי לאפשר תחרות בשוק שבו נהנתה במשך שנים ממעמד של מונופול. משפחת ויל רכשה את הפעילות בהר טוב בכ-200 מיליון שקל.
בעתירת מלט הר טוב נגד חנ"י, שמנהלת את המכרז להפעלת הרציף, נטען כי האחרונה קבעה תנאי סף שלא מאפשרים לה להתמודד על קבלת הזיכיון להפעלת רציף 30 בנמל אשדוד. מדובר בזיכיון לתקופה של 10 שנים.
תנאי הסף שנקבעו בחנ"י נועדו למנוע מחברה שעוסקת בייצור מלט - גם לעסוק בייבואו. מלט הר טוב טוענת כי תנאי זה נועד לחסום את נשר מגישה למכרז, וזאת בהיותה מונופול. עם זאת, בשל חלקה הקטן בשוק זה, לדעת מלט הר טוב יש לאפשר לה להתמודד על הפעלת הרציף. בעתירה של מלט הר טוב נטענו גם טענות לניגוד עניינים, שכן חנ"י נערכה למכרז תוך קבלת שירותי יעוץ מחברה המספקת שירותים לחברת נשר.
בעקבות העתירה הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן, לעצור את המשך ההליכים במכרז. בהודעת רשות ההגבלים לבית המשפט נאמר כי ממידע שהעבירה חנ"י לרשות עולה כי בבואה לקבוע את תנאי הסף במכרז, היא שקלה שיקולים של קידום התחרות הענפית בהתאם לנדרש, וכי ההחלטות שהתקבלו בנושא מבוססות בין השאר על חוות דעת של כלכלן מומחה בתחום ההגבלים העסקיים: "הממונה (הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין - י.א) לא ערכה בדיקה עצמאית לבחינת ההשפעה על התחרות שעשויה להיות להתמודדותה של מלט הר טוב במכרז זה. עם זאת, היא סבורה כי הניתוח התחרותי והמסקנות המוצגים בחוות הדעת - נראים סבירים על פני הדברים, ואף עולים בקנה אחד עם היכרותה הכללית של הממונה את ענף המלט".
במענה לעתירה של מלט הר טוב, טוענת חנ"י לעניין סוגיית ניגוד העניינים לכאורה בהפעלת היועץ ששכרה למען גיבוש המכרז כי "לא מתעורר צל של חשש לניגוד עניינים ולא נפל פגם בעבודת היועץ. בנוסף לזה, החליטה חנ"י לקבל חוות דעת של מומחה כלכלי נוסף, בלתי תלוי, כדי להפיג כל חשש לקיומו של ניגוד עניינים ולוודא שהחלטת ועדת המכרזים מושתתת על יסודות איתנים". במענה לעתירת מלט הר טוב שהגישה חנ"י לבית המשפט צוין עוד כי מדובר בחוות דעת שחיבר רועי רוזנברג, בעל מומחיות לדיני הגבלים עסקיים, ששימש בעבר סגן הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים.
עוד טוענת חנ"י כי דינה של עתירת מלט הר טוב להידחות, שכן היא פעלה ברוח ההמלצות של הוועדה הבין-משרדית לקידום התחרות בשוק המלט בראשות הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר, גל הרשקוביץ. לפי המלצת הוועדה, כדי לקדם תחרות בענף זה יש לאפשר תנאי שוק שבו פועלים לפחות חמישה-שישה שחקנים: שני יצרנים מקומיים של מלט, מפעל לטחינת צמנט מקלינקר מיובא וכמה יבואני מלט - וזאת תוך שמירה על יכולות הייצור הקיימות של מפעל נשר ברמלה.
במענה של חנ"י לעתירה נכתב עוד כי "הבחינה המקיפה שקיימה ועדת המכרזים הובילה למסקנה שלפיה השתתפות של גורמים שפועלים בענף אספקת המלט או צפויים להשתתף בו בעתיד הקרוב - מעלה חשש לפגיעה בתחרות". עוד נטען כי מתוקף תנאי הסף שנקבעו למכרז להפעלת רציף 30 באשדוד, גם חברת נשר וגם חברת מספנות ישראל - שמפעילה רציף לפריקת מלט בחיפה - מנועות מלהשתתף בו: "הטענות של מלט הר טוב נוגעות לליבת שיקול הדעת המקצועי של ועדת המכרזים ואין מקום להעדיף את שיקולי העותר האינטרסנט, שכלל לא טרח לבצע ניתוח תחרותי שיתמוך בטיעוניו על פני שיקולי הגוף הציבורי השוקל שיקולים כלל מערכתיים לטובת הציבור".
מלט הר טוב מקיימת בימים אלה חזית נוספת בקרב על מעמדה בשוק המלט בישראל, ותוקפת את החלטת משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה להתיר לחברת נשר להוריד את מחיר המלט ללקוחותיה בשיעור של יותר מ-5%. לטענת מלט הר טוב, מתן אישור כזה לנשר מקשה עליה להעמיד לנשר תחרות בתנאים הוגנים ואף עשוי להביא לקריסתה, תוך סיכון הביטחון התעסוקתי של עובדיה. מלט הר טוב טענה כי בהתנהלותה, המדינה מנציחה את מעמדה של חברת נשר כמונופול בענף המלט וסותרת את הצהרותיה על פתיחת הענף לתחרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.