יש לכם הודעה: אפליקציות המסרים ממשיכות לצמוח

על פניו, נראה שאין כל קשר בין העיר בורנמות' באנגליה לבין היאבקות חופשית (Lucha Libre) בסגנון מקסיקני, שהמשתתפים בה עוטים מסכות אקזוטיות ולעתים אף לובשים דראג.

אבל אחד מיישומי הצ'אט הנייד הפופולריים ביותר באמריקה הלטינית, ורסי (Versy), מיוצר בפארק העסקים שבקרבת נמל בורנמות'. באמצעות יישום זה - מתוצרת מרכז הטכנולוגיה של מחוז דורסט - דנות קבוצות בנות כמה אלפי חברים של אוהדי לוצ'ה ליברה מהפזורה ההיספנית ברחבי העולם בספורט החביב עליהם ובנושאים מעניינים אחרים.

למרות שיישום ורסי מותקן במכשירי הטלפון של קרוב ל-200 מיליון יוצאי אמריקה הלטינית, לא שמע איש - למעט קומץ אנשים מחוץ לקבוצה דמוגרפית זו - על היישום הזה או על הבעלים השוויצריים שלו, מיריאד (Myriad).

שירותי המסרונים המיידיים הפכו לתעשייה אדירה באופן שלא ייאמן, שאת היקפה לא צפה אף אחד.

במסיבת עיתונאים שערכה אורנג' לפני עשרים שנה בלונדון שאל מישהו אם אנחנו, עיתונאי הטכנולוגיה, שמענו על SMS. התשובה הייתה "לא".

הוסבר לנו כי מדובר בפונקציה שמסתתרת במדריכי השימוש במכשירי נוקיה, ושבאמצעותה יכולים המשתמשים להקליד מסרונים זה לזה. אני תהיתי מה הטעם לשוב לעבר ולהשתמש במשהו שאינו אלא מברק לאחר שכבר זכינו במשאת הנפש העתידנית: מכשיר טלפון נייד פרטי שמספרו נחשף רק בפני קומץ אנשים נבחרים ושבאמצעותו אנו משוחחים עם נבחרים אלה בעולם כולו?

אך אורנג' הבחינה כי מיליוני מסרונים כאלה עוברים ברשת שלה. אורנג' חשבה כי ילדים בריטים גילו את היישום ומשתמשים בו כדי לפטפט ביניהם, כשהם יושבים בכיתה ללא ידיעת המורים.

לקח שנים עד שאמריקה קלטה מה זה SMS. אם אזרח בריטי היה אומר "אשלח לך הודעת טקסט" בארה"ב באותה העת, האמריקאים פשוט לא היו מבינים על מה הוא מדבר.

תרבות חדשה

אבל היום אנחנו במקום שאליו הגענו. בעידן ווצאפ הצעירים כבר לא מדברים בטלפון. אפילו ה-SMS הקלאסי כבר ירד מגדולתו, ושירותי עידן הפוסט-SMS הצמיחו תרבות לשונית חדשה.

במאמר שפרסמה לאחרונה העיתונאית דולי אלדרטון במדור סגנון החיים של הסאנדיי טיימס, היא מציינת כי בני דורה היו שוקלים מחדש את מערכת היחסים עם בן הזוג אם הודעות הטקסט שלו היו ברמה נמוכה. אפילו שימוש שגוי ב-3 נקודות - שמשמעותן רמיזה או מסתורין עלול היה להפוך ל... עבירה שמצדיקה פרידה מבן זוג.

גם הודעות הטקסט השתנו בעידן הפוסט-מודרני פוסט-טקסטואלי. הודות לסנאפצ'ט ואינסטגרם החליפו התמונות את המילים. ויש גם את האימוג'י. האם זה ילדותי? ייתכן, אבל אני מכיר אנשים בשנות העשרים שלהם עם אינטליגנציה ברמה של דוקטורט שמתקשרים כמעט לחלוטין באמצעות אימוג'י.

בסין משתמשים בגירים צעירים בעיקר ב-WeChat כדי לשלוח הודעות מוקלטות קצרות, ובכך הם סוגרים מעגל ושבים לשימוש בהודעות קוליות - אך במתכונת לא-נוחה באופן חדשני, ושדומה לשימוש במכשיר קשר צבאי.

ניתן היה לחשוב כי בעולם שבו יישומי מסרונים נמצאים בשימושם של מיליוני בני אדם - אך ממשיכים להיות בלתי מוכרים למרבית האנושות - השוק יהיה רווי.

אך יש סימנים שהשימוש במסרונים ממשיך לצמוח. בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק בחודש הבא, ישוחרר קוד שיאפשר ביצוע פונקציות כגון הזמנת מונית להתבצע באמצעות המסנג'ר של פייסבוק ויחסוך למשתמש את המאמץ של פתיחת יישום הזמנת מונית - פשוט שולחים הודעת טקסט לרובוט אינטליגנטי שישיג לכם מונית.

מפגש וירטואלי

ויש גם יישומי מסרונים חדשים בעלי פוטנציאל צמיחה עצום. בלי לטרוח יתר על המידה גיליתי 3 יישומים כאלה תוך שבועיים-שלושה.

מחדר שנמצא מאחורי סניף סאבוויי באזור SoMa בסאן פרנציסקו, פועל סטארט-אפ בהנהגת אחד מוותיקי עמק הסיליקון, דייויד טמקין, מהנדס שעבד על המוצר הנייד המקורי של אפל, ניוטון. בשבוע שעבר הוא השיק את חברת קולה (Cola).

קולה מאפשר למשתמשים ליצור "בועות" תקשורת שבאמצעותן יכולות קבוצות לשתף פעולה בביצוע מטלות ספציפיות בזמן אמת. תהיה לך בועה אחת לחברים שמארגנים בילוי לילי, בועה נוספת לעמיתים שמארגנים פגישת עסקים, וכו'. יכול להיות שזה נשמע מיותר, אבל כשרואים את זה בפעולה - זה עובד.

במרחק של 9656 ק"מ משם, במרחב עבודה שיתופי מעל לספריית ווימבלדון בדרום לונדון, שוקד צוות אחר על פיתוח קאפה (Kapa - מילה בשפה המאורית שפירושה "צוות"), יישום שנועד לארגונים כגון מועדוני ספורט, ושמאפשר להם לערוך מפגשים וירטואליים, לדון בבחירת שחקנים ובטקטיקה - ולאסוף חתימות למינויים. זה נראה כמו רעיון טוב.

מבית אחוזה מהמאה הארבע עשרה בקרבת בריסל מופעל יישום בן שישה חודשים בשם ג'אק 45, שמטרתו לחולל מהפכה בתחום המסרונים באמצעות יישום שמאפשר לשולחים לציין בדיוק מתי ניתן לפתוח את המסרון, ובאופן זה "ליצור תחושה של התרגשות וציפייה בקרב המשתמשים". אני יכול להבין את זה.

יותר מדי יישומי מסרונים בעולם אחד? אולי. אבל כפי שאומר טמקין מהחברה המפתחת את יישום קולה, "מסרונים אינם תחום שבו המנצח לוקח הכול. אנשים לא מרגישים צורך להחליף יישום אחד ביישום שני. הם מתרגלים ליישומי מסרונים וחשים בנוח עמם ועם זה שיש להם כמה יישומי מסרונים למטרות שונות".

על פי הראיות בשטח - דבריו קולעים ממש למטרה.