לפני מספר שבועות כתבתי טור שממליץ לנשים לא לעבוד בחצי משרה. הטענה המרכזית שהועלתה היא כי נשים שעובדות בחצי משרה לטובת גידול ילדיהן יוצרות תלות כלכלית גורפת בבן הזוג (שהיום ישנו ומחר מי יודע), ולמעשה ממשכנות את עתידם הכלכלי והרגשי של הילדים.
כדאי לך להרוויח מעל 10 אלף בחודש
המתנגדות להמלצה התעקשו על זכותן לבחור כיצד לעצב את האמהות ואיך לשלבה עם הקריירה, המתנגדים טענו לשימור חלוקת התפקידים המסורתית שצריכה להתבסס על היתרון היחסי של כל אחד מבני הזוג - דהיינו גברים לעבוד ולפרנס ונשים ללדת ולגדל ילדים - בעוד חלק אחר סבר שהעובדה כי שליש מהזוגות מתגרשים (ושליש לא משלמים מזונות) איננה סיבה מספיק טובה להתעקש על עצמאות כלכלית, וכי נשים לא צריכות לקבל החלטות על סמך מה שאולי יקרה בעוד עשור או יותר.
אלה ואלה התעלמו מהמחיר היומיומי שמשלמות נשים שהכנסתן זניחה, ומהשחיקה במעמדן בתוך התא המשפחתי. נשים ששכרן גבוה יותר, שאחראיות על נתח משמעותי יותר מהכנסת המשפחה, נהנות ממידה רבה יותר של השפעה על אספקטים כלכליים ועל החלטות משפחתיות כבדות משקל, בהשוואה לנשים שהכנסתן נמוכה.
מאידך הן זוכות לשיתוף הפעולה רב יותר בניהול ותחזוקת משק הבית, כפי שעלה מסקר של משרד הכלכלה שמצא כי שיעור הגברים שנושאים בעיקר מטלות משק הבית גבוה פי 5.5 במשפחות בהן האישה מרוויחה מעל 10 אלף שקל, בהשוואה למשפחות בהן האישה מרוויחה עד 4 אלף בחודש.
ילדים נאורים ומצליחים יותר
האם המשמעות היא ששכר גבוה יותר יבטיח לאישה יותר עוצמה במערכת היחסים ופרטנר קואופרטיבי יותר? לא (מעל 70% מהגברים נוטלים חלק קטן בתחזוקת המשפחה), אבל הסיכויים שזה יקרה עולים פלאים. למה? כי בעל המאה הוא בעל הדעה בכל תחומי החיים וגם בזוגיות, וזו, אגב, אחת הסיבות שגברים רבים חשים שלא בנוח כשבת הזוג מרוויחה יותר מהם.
ולמי ששני הטיעונים הללו - יותר כוח במערכת היחסים, ועצמאות כלכלית בהווה ובעתיד - לא מספיקים, להלן סיבה שלישית ומהותית מאד - ילדים מפותחים יותר, ומשוחררים מתפיסות עולם מיושנות על פיהן האב מפרנס ואילו האם עקרת בית.
ואכן על פי מחקר שנערך בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד נמצא כי לבנות שגדלו במשפחות בהן האם עובדת ומפרנסת סיכוי להרוויח שכר גבוה יותר, להפוך לעובדות טובות יותר עם פוטנציאל גבוה יותר להתברג בתפקידי ניהול, ואילו לבנים נטייה לשאת נשים עובדות ולקחת בבגרותם חלק גדול יותר בתחזוקת הבית והטיפול בילדים (הם ישקיעו 7.5 שעות יותר בשבוע בטיפול בילדיהם).
צרות של עשירים
הפרדוקס הוא כי בניגוד לנשים שהחייבות לעבוד במשרה מלאה, דווקא הנשים המשכילות והמבוססות חשופות יותר למחירי המשרה החלקית, שאחד הבולטים שבהם הוא ויתור על מימוש מקצועי ואי ניצול השכלתן לטובת הקריירה. זאת משום שמשרה חלקית איננה אותה המשרה רק חצי, אלא לרוב מדובר במשרות אדמיניסטרטיביות או נחותות הנמצאות בפריפריה של הארגון, מהן כמעט בלתי אפשרי לשוב בעתיד לתפקיד המשמעותי שננטש.
יתרה מכך, ככל שהמצב הכלכלי טוב יותר והכנסתו של בן הזוג עולה, חלה ירידה דרסטית בנכונותו לקחת חלק בעבודות הבית, מה שמגדיל עוד יותר את הלחץ על הנשים הללו, אלא אם השכילו לקנות עזרה שתחפה על חוסר שיתוף הפעולה של בין הזוג.
אכן בעולם מושלם ההורים שניהם היו חוזרים מהעבודה בצהרים ומבלים עם ילדיהם עד למחרת, אבל מה לעשות שהמציאות שונה ואין שום סיבה שרק נשים תשלמנה את המחיר. עבודה במשרה מלאה אין פירושה 12 שעות עבודה ביום כפי שאוהבים לטעון (רק 6% מהנשים עובדות מעל 50 שעות בשבוע, חלקן לא אמהות), ובוודאי שלא הזנחת הילדים ודחיקתם למקום השני בסדר העדיפויות. ולראייה מרבית האמהות עובדות במשרה מלאה והן אינן אמהות מזניחות, להיפך. הן נשים ששומרות על עצמאות כלכלית ומגדלות ילדים מצליחים יותר ונאורים יותר.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.