פיאט טיפו 2016: משפחתית ידידותית עם מחיר "חברתי"

אז מה מקבלים ב-99 אלף שקל? לא מעט: למכונית יש ממדים חיצוניים מכובדים עם פרופורציות סדאן קלאסיות והרמוניות ואפילו נגיעות של עיצוב איטלקי, בעיקר בגריל ובפנסים המובחנים ■ ויש עוד...

במשך למעלה משני עשורים ייחלה סמל"ת, יבואנית פיאט בישראל, למשפחתית קלאסית אוטומטית. אבל פעם אחר פעם נכזבו תקוותיה בגלל תקינה לא מתאימה, העדר תיבה אוטומטית או מיזמים בין לאומיים של פיאט (כולל בסין) שכשלו. כעת, כאשר לפיאט יש סוף סוף משפחתית "ישראלית" ראויה, חמד לו הגורל לצון והשוק כולו השתנה. הלקוחות הפרטיים המשפחתיים נוטשים בהמוניהם את המשפחתיות לטובת רכבי פנאי ופלח המשפחתי מנהל מלחמת מחירים אגרסיבית שמכוונת ללקוחות המוסדיים.

בסיטואציה הזו ועם מותג שנמצא בעמדת "אנדרדוג", עשתה פיאט את הדבר היחד שיכלה לעשות: לוותר על מחירונים פיקטיביים ולהעביר ללקוחות הפרטיים את הנחות הליסינג כדי להציע משפחתית מאובזרת "מהניילונים" במחיר של יפנית מקבילה בת שנתיים.

אז מה מקבלים ב-99 אלף שקל? לא מעט. יש לה ממדים חיצוניים מכובדים עם פרופורציות סדאן קלאסיות והרמוניות ואפילו נגיעות של עיצוב איטלקי, בעיקר בגריל ובפנסים המובחנים. עם חישוקי ה-17 אינץ' אופנתיים שעטויים בצמיגים רחבים (סטנדרט בגרסה המאובזרת יותר), מכונית ההדגמה שלנו הצליחה ליצור עניין ברחוב הישראלי.

 

הטיפו צוברת נקודות רבות באגף השימושיות. בסיס גלגלים מכובד (2.64 מ') ביחד עם גג גבוה יחסית ורוחב נאה מעניקים שפע של מרחב מאחור לשני מבוגרים פלוס, עם אפשרות למתוח את הברכיים קדימה. המושבים הקדמיים נאים ומעוצבים היטב ותא המטען הוא מערה בנפח 520 ליטר. עמדת הפיקוד נראית מושקעת, עם לוח מחוונים מודרני שכולל מחשב דרך מפורט למדי, מערכת מולטימדיה עם מסך מגע (קטנטן), כמקובל בפיאט, הגה נאה, שנלקח היישר מסדרת ה-500 האופנתית וחומר רך ואיכותי למגע על החלק העליון של לוח המחוונים.

רמת האבזור מכובדת, אפילו בדגם הבסיס, ואינה נופלת מזו של הרבה משפחתיות "מיין סטרים". גם בידוד הרעשים הוא ברמה של כל יפנית מודרנית, אם לא למעלה מכך. מבט קפדני יותר יגלה קיצוץ עלויות שכולל בין השאר שימוש נדיב פלסטיק מבריק ונוקשה בדיפוני הדלתות ובחלק התחתון של לוח המחוונים ושטיח די מרושל בתא המטען שמתחתיו ריתוכים גלויים. אבל בשורה התחתונה, התא לא מבייש מכוניות שעולות30% יותר.

גם על הכביש הטיפו לא מרגישה כמו "אנדרדוג". ההיגוי שלה משדר היזון חוזר ראוי, היציבות הכיוונית במהירויות של 140 קמ"ש סבירה בהחלט וצמיגי הספורט האיכותיים (פירלי בחתך 45') תורמים לא מעט לאחיזת כביש טובה ולהתנהגות רהוטה בפניות. מנגד, אנחנו לא משוכנעים שבחירה בצמיגים כאלה היא אידיאלית למהמורות העירוניות של ישראל. המתלים הרכים עושים עבודה סבירה, אבל יש להניח, שעם הצמיגים "הרגילים" של דגם הבסיס נוחות הנסיעה תצטיין.

מנוע ה-1.6 ליטר הבנזין הדי-ותיק של פיאט מספק ב-110 כ"ס ובמומנט צנוע יחסית, והאצות נמרצות או שמירה על מומנטום ראוי בעליות מחייבת לדחוף אותו לסל"ד גבוה וקולני. למזלו הוא משודך לתיבה אוטומטית (יפנית) מצוינת, שמחליקה את הפינות המחוספסות, מספקת "קיק-דאון" זמין ושיוטים נינוחים ולא גורמת להרגיש בחסרון כוח.

בשורה התחתונה, במחיר של 99 אלף שקל, מכוונת את עצמה ללקוחות הטיופסיים של מכוניות סופר מיני, "משפחתיות ציים" דוגמת סקודה ראפיד ושות' וכאמור גם משפחתיות משומשות. ההיכרות הראשונה שלנו איתה מעניקה לה ציון גבוה של תמורה לכסף, במיוחד עבור לקוחות, שאינם סובלים מ"חרדת מותג".