חשש מגל פיטורים של מאות עובדים בחברות הישראליות שמייצרות שימורי טונה: כ-3 חודשים לאחר יישום הפעימה הרביעית במסגרת המהלך להורדת מכסי המגן על יבוא של טונה, חלק מיצרני שימורי הטונה בארץ מדווחים על ירידות חדות ברווחים, בוחנים סגירה של מפעלים תוך פיטורי עובדים, וחלקם אף מדבר על מעבר מייצור ליבוא. "זו תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה שגובשה באופן מודע, ומפני ההשלכות האלה בדיוק הזהרנו במהלך השנים האחרונות", אומר ל"גלובס" הבעלים של אחת מחברות הטונה המרכזיות בישראל. "הממשלה רצתה להוריד את יוקר המחיה, אבל בינתיים זה לא מצליח לה כי מחיר הטונה לא ירד בצורה משמעותית. מנגד, היבוא של מוצרי טונה התרחב והיצרנים מסיקים שאין כדאיות כלכלית להמשיך ולייצר כאן".
3 חברות מרכזיות עוסקות בישראל בעיבוד של טונה מיובאת ובאריזתה לקופסאות: "סטארקיסט", "ויליגר" ו"פילטונה", שמספקות כ-90% מהצריכה של שימורי הטונה בישראל. חלקה של סטארקיסט בשוק הטונה הישראלי הוא 46%, ויליגר 23% ופילטונה 21%. לדברי גורמים שפעילים בשוק, סטארקיסט, שנמצאת בבעלות משותפת של מיכאל מיטלמן ושל חברת דיפלומט, כבר צמצמה פעילות כשהפסיקה במהלך השנה האחרונה את פעילותה בתחום הסרדינים המשומרים והחלה לייבא סרדינים בקופסאות. בחברה בוחנים כעת אפשרות להפסקת כלל פעילות הייצור בישראל ומעבר ליבוא של טונה באריזות מחו"ל. "כולם יודעים ומבינים לאן הרכבת נוסעת לפי הכיוון של המסילה. ברור שבשלב מסוים סטארקיסט תסגור את פעילות הייצור שלה בישראל, שהיא כבר לא כדאית מבחינה כלכלית, ותעבור למצב שבו היא תייצר את אריזות הטונה בחו"ל ותייבא אותן לארץ. במקום יצרנים הם יהיו יבואנים", אמר ל"גלובס" יצרן מרכזי בתחום. סטארקיסט מעסיקה כ-125 עובדים בטירת הכרמל, ובמקרה של קבלת החלטה על הפסקת פעילות הייצור בישראל רבים מהם יפוטרו.
במכתב ששיגר לאחרונה למנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, הזהיר קובי כהן, הבעלים של פילטונה שעוסק בייצור של שימורי טונה בבאר-שבע כי "התחלנו בהליך של פיטורי עובדים וצמצום פעילות". פילטונה מעסיקה כ-85 עובדים, ובעוד כ-3 חודשים אמורה לחנוך מפעל חדש ומתקדם בבאר-שבע בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. "לצערנו, עם פתיחת המפעל החדש נאלץ לסגור את המפעל הקיים למרות שזאת לא הייתה כוונתנו מלכתחילה. תקוותנו היא שנצליח בכלל לשמר את הפעילות של המפעל החדש ולהמשיך לייצר בארץ. התכנון המקורי שלנו היה להישאר עם שני מפעלים, שיתקיימו תוך תחרות הוגנת בשוק", הזהיר כהן בפנייתו ללנג.
"המחיר לצרכן ירד בשיעור מזערי"
ההחלטה על הורדת מכסי המגן על יבוא של טונה לישראל התקבלה בעקבות המלצות הוועדה בראשות פרופ' עמנואל טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011. הורדת מכסי המגן נועדה לפתוח את שוק הטונה המשומרת בארץ לתחרות עם טונה מיובאת ולאפשר את הורדת יוקר המחיה. עם זאת, חוות-דעת שגיבש הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר, דוד בועז, עבור יצרני הטונה בישראל, קובעת כי הפחתת מכסי המגן על יבוא שימורי טונה הובילה לירידה מזערית במחיר הטונה לצרכן.
לפי חוות-הדעת, צריכת שימורי הטונה בישראל נאמדת בכ-16,000 טון ובהיקף צריכה של כ-600 מיליון שקל בשנה. ההיקף של התעשייה התומכת לתעשיית הטונה הוערך בחוות-הדעת בכ-100-150 מיליון שקל.
בהתייחס לדעה ולפיה מחירי הטונה בישראל גבוהים מדי ביחס למדינות אחרות בעולם - מצב שהוביל למהלך של הפחתת מכסי המגן - קבע בועז כי "צרכן שימורי הטונה בישראל לא משלם מחיר גבוה יותר על מוצר זה בהשוואה למקומות אחרים בעולם. הפחתת המס על יבוא שימורי הטונה, שבוצעה בהדרגתיות החל מנובמבר 2013, הובילה לירידה מזערית במחיר לצרכן בשנת 2014, בעוד שיבוא הטונה הגולמית לישראל הוזל בשנה זו באופן משמעותי של כ-33%. נתון זה מעיד על כך שנוצרו אשתקד (חוות-הדעת נכתבה בנובמבר 2015 - י"א) רווחים גדולים בקרב היבואנים, רשתות השיווק וגורמי שיווק אחרים בענף שימורי הטונה - ובעיקר כי המחיר לצרכן לא ירד בשיעור הנדרש, אלא בשיעור מזערי בלבד ובניגוד לתחזיות של משרד האוצר".
בחוות-הדעת שחיבר, הזהיר בועז כי "אם ייסגרו המפעלים המקומיים, לא תהיה תחרות בין היבואנים ליצרנים המקומיים והדבר יהיה על חשבונם של הצרכנים. כתוצאה ממיקום המפעלים באזורי הפריפריה, סגירתם עלולה ליצור אבטלה מתמשכת בגלל היעדר פתרונות תעסוקתיים חלופיים ביישובים אלה, שהם בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך של 4-5 מתוך 10".
באותו מכתב למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שעליו חתום גם אורי שי לוי, מנכ"ל פילטונה, טענו השניים כי הסרת מכסי המגן המאפשרת יבוא נרחב של טונה לישראל, חושפת את הצרכן למוצרים שלעתים איכותם מוטלת בספק. "עקב הפחתת המכסים, היבוא גדל בצורה משמעותית ובאופן שמשנה את התמונה לחלוטין. מבדיקות מעבדה שעשינו גילינו שנכנסות לארץ סחורות באיכויות נחותות שאינן עומדות בתקני איכות המזון, שבהם אנחנו, כיצרנים, נדרשים לעמוד. מדובר ביחס שבין נתחי טונה לפתיתי טונה, יחס בין שמן למים, הוספת חלבון צמחי, הפחתת משקלים ועוד. אלה מביאים לתחרות בלתי הוגנת בין יצרן מקומי שנתון לפיקוח הדוק של הרגולטור בישראל, לבין רמת הפיקוח על המוצרים המיובאים", נכתב. לטענתם, "כיצרנים מקומיים, אנחנו צריכים לעמוד בחוקי העבודה הנהוגים בישראל, לשלם מכס על יבוא של קופסאות ריקות, שמנים, לשלם ארנונה גבוהה לרשות המקומית, מחירי אנרגיה ומים גבוהים ורגולציה סביבתית. וכל זאת, כדי להתחרות ביצרנים מהמזרח הרחוק שלא עומדים אפילו בחלק מהמכשולים שאיתם אנחנו נדרשים להתמודד".
בשיחה עם "גלובס", אמרו כהן ושי לוי כי "ביטול הפעימה האחרונה מתחילת השנה של הורדת המכס יכול היה לאפשר לנו להמשיך להתמודד בתנאים תחרותיים עם היבוא הנרחב של טונה. אם מתעקשים על המשך היבוא של טונה בלי מכסי מגן, אז לפחות שהמדינה תאפשר לנו לקיים תחרות הוגנת בלי כל הרגולציה שמושתת עלינו".
על רקע הרחבת היבוא, בפילטונה מדווחים על ירידות דרמטיות בשיעור של יותר מ-30% ברווחים במהלך שנת 2015, ושנת 2016 צפויה לדבריהם להיות אף קשה יותר.
מנגד, יבואן ותיק בתחום שימורי הטונה טוען בהתייחס לטענות של הבעלים והמנכ"ל של פילטונה על יבוא של מוצרים באיכויות נמוכות לכאורה כי "ההפך הוא הנכון: יבואן לא יכול לייבא, בייחוד טונה שהיא מוצר רגיש, בלי לעבור דרך תחנות ההסגר של שירות המזון הארצי בנמלים. הפיקוח שנעשה על המוצרים המיובאים מוקפד. גם המחיר לצרכן ירד בעקבות הסרת המכסים וכל טענה אחרת אינה נכונה. טרם הורדת מכסי המגן מחיר הטונה בישראל היה גבוה בשיעור של 25%-30% ממחיר הטונה היום, וכיום מתאפשרת בנושא זה תחרות אמיתית. היום המחיר של הטונה בישראל כבר לא מהגבוהים בעולם, וניתן לרכוש כמעט בכל המרכולים מארז של רביעיית טונה במחיר שבין 16 שקל ל-19.90 שקל. לפני הורדת המכסים המחיר היה 30 שקל כמעט. מי שטוען אחרת הוא דמגוג, שכנראה בדק את מחירי הטונה באיזה מרכול ברמת-אביב ג'".
"פוגעים בתעשייה"
מחוות-הדעת של בועז עולה כי שני יצרנים בתחום שימורי הטונה הפסיקו לאחרונה את פעילותם בתחום. מדובר ב"שימורי המרכז" מבאקה אל גרבייה שהפסיקה לייצר שימורי טונה במהלך השנה שעברה; ו"פרי גליל", אם כי האחרון היה שחקן שולי בשוק זה. חוות-הדעת חוברה כחודשיים טרם יושמה הפעימה הרביעית והאחרונה להסרת מכסי המגן על יבוא טונה, ובה קרא בועז להפסיק את ההפחתה האמורה שכן "לא תהיה לצעד זה תרומה לרווחת הצרכן, וגם המשק הלאומי לא ירוויח מכך. יתרה מזאת, מומלץ להחזיר את מכסי המגן לרמתם המקורית של 3.51 שקלים לקילו".
שורה של מפגשים שקיימו בחודשים האחרונים בכירים בתעשיית הטונה המקומית עם הממונה על התעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, יאיר שירן, בניסיון לסכל את החלת הפעימה האחרונה של הסרת מכסי המגן, לא הובילו לשינוי המדיניות בנושא. לטענת גורם במשרד הכלכלה והתעשייה, "התרענו לפני משרד האוצר על כך שהורדת המכסים יכולה להסב נזק לתעשייה המקומית ולתעסוקה של מאות עובדים, אך הסמכות בנושא נתונה לשר האוצר. כנראה שבמצב שבו אין יתרון יחסי לתעשייה מסוימת - דינה להיסגר. יהיה קשה לראות כיצד האוצר הופך את הקערה על פיה ומחזיר את מכסי המגן על טונה", טען הגורם.
וכשתעשיית הטונה המקומית קורסת, יש גם פגיעות משניות: חברת "לגין אריזות" שפועלת מקיבוץ יגור ועוסקת בייצור של פחיות המשמשות לאריזת שימורי טונה, עשויה למצוא עצמה בתקופה הקרובה בפני גל פיטורים, עקב הצטמצמות תעשיית שימורי הטונה המקומית שכבר הובילה לירידה של כ-30% ממכירותיה. "אנחנו מחזיקים בציוד ייעודי לייצור של אריזות לטונה משומרת וחלק ממנו כבר מושבת. המשבר בתעשיית הטונה מקשה עלינו מאוד. כבר היינו במצב שבו צמצמנו את מספר העובדים וייתכן מאוד שנצמצם עוד. כל המצב הזה הוא פועל יוצא ממהלכי הממשלה להיטיב עם הצרכן, אבל בינתיים הצרכן לא נהנה מזה.
"אנחנו חווים ירידה חדה ברווח משנת 2015, ולגבי השנה הקרובה אנחנו צופים ירידה מאוד חזקה - מ-100 מיליון פחיות לשימורי טונה, כנראה שהשנה נידרש לייצר בין 10 ל-20 מיליון פחיות בלבד. זה מצב שבו כבר אין כדאיות לייצר, וכל מותגי הטונה המוכרים ימשיכו להיות על המדפים אבל ייובאו מחו"ל", אמר היו"ר של לגין אריזות, שלמה תירוש, בשיחה עם "גלובס". "עכשיו הממשלה פועלת להורדת המכסים על ירקות והחקלאות תספוג את המכה שספגה תעשיית הטונה. מנסים להוריד את יוקר המחיה, אבל בינתיים יוקר המחיה לא יורד ופוגעים בתעשייה ובחקלאות".
במשרד האוצר אמרו בתגובה כי "המשרד פועל להפחתת יוקר המחיה במקביל להעמדת כלי סיוע שונים לטובת התעשייה המקומית התחרותית. הפחתת המכסים בתעשיית הטונה התבצעה במספר פעימות במטרה לאפשר ליצרנים המקומיים זמן התארגנות לשינוי המדיניות. נציין כי מחירי הטונה בישראל נמצאים במגמת ירידה, וללא הפחתת המכסים ירידת המחירים לא הייתה מגיעה לצרכן. נדגיש כי הפעימה הרביעית תגדיל את התחרות בשוק ותביא להפחתת נוספת במחירים".
שוק הטונה במספרים
נתח השוק של יבואני הטונה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.