סטודנטים הם תושבים מצוינים לעיר, הם משתמשים במרחב הציבורי בשעות שתושבים מבוגרים יותר, בעלי משפחות ועם ילדים, לא נמצאים בו. הם מפרנסים עסקים קטנים: מסעדות עממיות, מכולות, מתקני אופניים, תחבורה ציבורית ומכבסות שכונתיות. הם מניעים את כלכלת העיר האוטונומית, בגלל תרומתם למסחר המקומי.
אריה דרעי, שר הפנים, הכריז בשבוע שעבר כי בקרוב תבוטל הארנונה העירונית על השטחים שמעונות סטודנטים תופסים, או תופחת מאוד. הוא יחייב את הרשויות המקומיות שתחת סמכותו לתת לסטודנטים הנחה ויהי מה. שר הפנים כנראה מרחם על הסטודנטים ורוצה להקל בהוצאותיהם, אלא שהכוונה הטובה שלו עלולה לפגוע בהם, לייקר את מחייתם, ובנוסף - למנוע מהרשויות את תרומתם הטובה כתושבים.
כסף של אחרים
ההנחה שמתכנן השר אינה מקופת משרד הפנים. זה לא הכסף שלו. הוא קובע את תעריפי הארנונה, אולם הכסף הנגבה שייך לעיריות וההנחה על חשבונן. כסף זה נועד לטיפול במרחב הציבורי: ניקוי מדרכות, איסוף פסולת, טיפוח גנים ציבוריים, כיכרות, תאורת חוצות והשלמת שירותי חינוך ורווחה שתקציבי הממשלה לא מספיקים להם.
כיצד תשלים עירייה שבה ניצבים המעונות את מאות אלפי השקלים שייגרעו מתקציבה כתוצאה מההנחה שכופה עליה שר הפנים? שאלה טובה. כל ראש עיר יעשה את החשבון שלו, אבל במשהו צריך לקצץ, ושירות כלשהו ייפגע. אולי הרחובות יהיו קצת פחות נקיים, אולי תידחה הקמת גינה ציבורית בשכונה מתחדשת, ואולי ידרשו מהורים השתתפות גדולה יותר בתשלום לארוחות חמות בגני הילדים.
מה שבטוח, אף עירייה לא תעודד מעכשיו בנייה של מעונות סטודנטים בתחומה. הלך התמריץ. מה יצא לראש העיר מבניית מעונות סטודנטים? עוד תושבים שצריכים שירות, שצריך לטפח עבורם מרחב ציבורי ולתחזק אותו, אבל הם לא משלמים לעיר מס כמו כולם. מי צריך אותם?
הנחה לשרי אריסון
שאלה אחרת וחשובה היא לאן תתגלגל ההנחה. עבור כל סטודנט מדובר בהפחתה של עשרות שקלים בודדים בכל חודש. לא סכום שמשנה מאזן הוצאות אישי באופן משמעותי, וקשה לפקח על הפחתתו משכר הדירה. חברת שיכון ובינוי בבעלות שרי אריסון המפעילה את מעונות "ברושים" ברמת אביב, למשל, תשלם פחות לעיריית תל אביב, ותחסוך לעצמה עשרות ואולי אפילו מאות אלפי שקלים בשנה.
האם ההנחה תתגלגל לסטודנטים? אין מנגנון שיכול להבטיח זאת. אבל אם יהיו פחות מעונות סטודנטים, כי העירייה לא תעודד את הקמתם, שכר הדירה (הצמוד למחיר השוק) יעלה. ככה שיכון ובינוי תרוויח פעמיים: פחות ארנונה ויותר שכר דירה.
אני לא חושבת שזה מה שדרעי התכוון אליו. אבל זה מה שייצא.
מבחינת ייעוד קרקע, מעונות סטודנטים נחשבים "שימוש ציבורי". גם מלונות הם שימוש כזה, ואפשר להחליף ביניהם בקלות, כי סגנון הבנייה וחלוקת החללים דומים, וכבר היו דברים מעולם. ראש עיר אחראי, החרד למאזן הכספי של העירייה, לא מחלק שטחים בחינם. מבנה המלון מכניס כסף לקופת העירייה בארנונה, והתיירים מכניסים כסף לעסקי העיר בביקורם. סטודנטים, לעומת זאת, מצמקים את הקופה. החשבון פשוט: עדיף מלון.
גם זו לא בדיוק כוונת שר הפנים, כמדומה.
תמריץ שלילי
אז מה יצא לנו: תמריץ שלילי להקמת מעונות, חיסכון זעיר ומוטל בספק לסטודנט, מעונות יקרים יותר, ופחות סטודנטים שגרים בעיר.
לו היה רוצה שר הפנים לעזור לרשויות מקומיות שתפקודן התקין תחת אחריותו, היה עליו לכונן מנגנון שיעודד אותן לשכן בתחומן סטודנטים. רצוי בשכונות ובאזורים הסובלים מהתיישנות והזנחה. זאת לא עושים על ידי כפייה של הנחה בארנונה, שאין לה משמעות רבה לסטודנט, ופוגעת בסיכוי שהעיר תתמרץ יזמים להקים מעונות ולמשוך סטודנטים לתוכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
