מבין מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת במקום האחרון באחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. נתון מביך זה פורסם בדוח מדדי איכות החיים שפורסם בשבוע שעבר. בעוד שבישראל 2% מהחשמל מיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, באיסלנד הקרה מגיע המספר ל-100%, ובנורבגיה, מעצמת הגז, מגיע המספר למעל 97%. כולם מיוצרים מאנרגיית מים.
עד סוף שנות ה-60 הייתה נורבגיה מדינה שקטה וצנועה בקצה הצפוני של אירופה, ענייה לעומת שכנותיה שבדיה ודנמרק. רוב הכנסותיה היו מדיג ומייצור מתכות ודשנים, ואולם כבר אז המדינה, המונה 5 מיליון תושבים בלבד, ניצלה את משאביה וייצרה חשמל באמצעות מים. גם אחרי שהתגלה מאגר הגז הגדול במדינה, אקופיס, החליטה המדינה לייצא את הגז ולהמשיך לייצר חשמל באמצעות האנרגיה הנקייה ביותר - מים.
בישראל החמימה, המספר כאמור עומד על 2%. אלה מיוצרים באמצעות אנרגיה סולארית בלבד. קשיים ביורוקרטיים כאלה ואחרים והיעדר מכסות לתחנות כוח שמייצרות חשמל ממים, מקשים עד היום על היזמים בתחום זה.
נכון להיום, יש שלושה פרויקטים של אנרגיית מים שנראים כמתקדמים, ועוד כמה שנמצאים בשלב פיתוח שונים. בין הפרויקטים המתקדמים יותר ניתן לציין את פרויקט האגירה השאובה שמקדמות אלקטרה ושיכון ובינוי במעלה הגלבוע, את הפרויקט בכוכב הירדן שמקדמות חברת תה"ל והאצ'יסטון הסינית, ואת הפרויקט בצוק מנרה שמקדמת חברת אלומיי קפיטל.
נציין כי באגירה שאובה לוקחים חשמל זול בלילה, משתמשים בו כדי להעלות מים ממאגר תחתון למאגר שנמצא בראש ההר, וכאשר יש ביקוש לחשמל ברשת משחררים את המים מהמאגר העליון, אשר מניעים טורבינות המייצרות חשמל. היתרון באגירה שאובה הוא שמדובר בטכנולוגיה שמאפשרת למעשה גם אגירת אנרגיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
