כשזה מגיע למוצרי מדד - אנחנו על המפה ובגדול

קיץ הקרוב תתקיים האולימפיאדה בברזיל, ואם לשפוט על פי ניסיון העבר, סביר להניח שלא נסיים אותה עם שלל מדליות. איפה כן אנחנו יכולים להתמודד חזק על מקום בפודיום? במוצרי מדד! תוצאות מחקר שערכנו באינדקס על בסיס נתוני סוף 2015, מלמדות כי ישראל היא מעצמת מדדים עולמית, גם בכמות המוצרים וגם בסך הנכסים המנוהלים.

המחקר בחן מוצרי מדד סחירים (קרנות ותעודות סל - קבוצה המכונה ETFs) במדינות בולטות בעולם, כשמראש הוצאו מהבחינה השווקים באירופה לאור העובדה שמרבית המוצרים הפיננסיים המוצעים ביבשת רשומים במספר בורסות במקביל. כמעט כל מוצרי המדד הרשומים בשוויץ מוצעים גם בלונדון ובפרנקפורט, וכך גם המצב בין השווקים של צרפת, איטליה וגרמניה.

מי שכן הועמדו לקרב מול ישראל הן קנדה, יפן, סין (דרך השוק בהונג קונג) ואוסטרליה, מדינות שכל אחת מהן מייצרת תוצר שנתי הגבוה מספר מונים ביחס לתמ"ג שלנו. אי לכך, מעבר להשוואה הכמותית של מספר מוצרים ומנפיקים, הבחינה הראויה לנכסים המנוהלים במוצרי מדד היא שיעורם מהתמ"ג. כאן ניתן לראות כי ישראל זוכה לאחוז גבוה פי 2 ויותר בהשוואה עולמית. נתון מדהים נוסף הוא שיותר מעשירית מכלל מוצרי המדד הסחירים בעולם שייכים למנפיקים ישראלים.

מדינה נוספת שנבחנה במסגרת המחקר ועבורה יש צורך בטור נפרד היא ארה"ב, המעצמה מספר אחת בעולם המדדים, שלוקחת את הזהב בהליכה עם מספרים מטורפים של 1,711 מוצרי מדד סחירים וסך נכסים של 2.1 טריליון דולר. אפילו ביחס לתמ"ג העצום שלה, היא מובילה בנכסים המנוהלים כאחוז מהתמ"ג.

קנדה - חצי יובל ל-ETF הראשון בעולם

קנדה הביאה לעולם את קרן הסל הראשונה (TIP 35 ב-1990), ומאז תעשיית מוצרי המדד הסחירים שלה המשיכה לצמוח בקצב מכובד של יותר מ-10% גם בשנה ה-26 לקיומה. 12 מנהלי מוצרים אחראים על קרוב ל-79 מיליארד דולר קנדי (כ-57 מיליארד דולר ארה"ב) המוחזקים ב-272 מוצרי מדד במדינה.

בלאקרוק (בעלת מותג ה-ETF הוותיק iShares) שולטת ביד רמה בתחום המדדים בקנדה, עם נתח של יותר ממחצית מהתעשייה! הבנק של מונטריאול ממוקם שני עם 26% מנכסי התעשייה, ועשרת השחקנים הנותרים מסתפקים בפירורים של שברירי אחוז עד אחוזים בודדים מהתעשייה.

מספיק להציץ בטבלת קרנות הסל בעלות סך הנכסים הגדול בקנדה כדי להבין עד כמה הענף אינו תחרותי: iShares ו-BMO חולקות את כל 25 המוצרים בראש הטבלה. הקרן iShares S&P/TSX 60 לבדה מנהלת נכסים בסכום גבוה מכל הכספים המנוהלים בידי ונגארד ו-PowerShares, החברות במקום ה-3 ו-4 בהיקף הנכסים.

עיקר הכסף בתעשיית המדדים הקנדית נמצא במניות (61%), כאשר שוק המניות המקומי מהווה כמחצית מאפיק זה. נתון מפתיע הוא ההקצאה האפסית לשווקים מתעוררים - כ-1% מסך נכסי התעשייה. כנראה שהקנדים מעדיפים להשקיע בהם במוצרים מחוץ לקנדה. שאר הכספים במוצרי המדד הקנדיים מושקעים ברובם באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות מדורגות, שנהנו בשנה שעברה מצבירות נאות.

יפן - הצגה של בנק (מרכזי) אחד

הסיפור המעניין ביותר בנוגע למוצרי המדד היפניים אינו שייך למנהלים בתעשייה או למשקיעים המקומיים, אלא לבנק המרכזי, .BoJ בשלוש השנים האחרונות הבנק הינו השחקן המרכזי בשוק, ומחזיק בכ-55% מסך הנכסים במוצרי המדד המקומיים.

פעילותו האינטנסיבית של BoJ הביאה לניפוח מטורף של התעשייה, אשר ניהלה בסוף השנה החולפת 136 מיליארד דולר. כאמור, מהם 75 מיליארד מוחזקים בחשבונות הבנק המרכזי. הנהנים הגדולים מתוכנית הרכישות חסרת התקדים של BoJ הם Nomura, Nikko ו-Daiwa, בעלי נתח שוק משותף של 80%.

תעשיית מוצרי המדד ביפן מוטה בצורה קיצונית לאפיקי המניות (מעל 95%), ובפרט לשוק המקומי, הודות לרכישות של הבנק המרכזי. גם אם מנטרלים את פעילותו הענפה של BoJ בשוק, עדיין ניכר כי המשקיעים המקומיים מעדיפים להישאר קרוב לבית, עם חשיפה לשווקים של דרום קוריאה וסין.

אוסטרליה - מוצר אחד שווה 8 מנהלים

תעשיית מוצרי המדד באוסטרליה נהנתה בשנה שעברה מגאות חסרת תקדים וצמחה בקצב מטורף של 64%, כשבסוף 2015 נוהלו 17 מיליארד דולר אוסטרלי (12.5 מיליארד דולר ארה"ב) ב-108 מוצרים שונים.

גם באוסטרליה מבנה ענף קרנות הסל אינו תחרותי, כאשר השלוחות המקומיות של סטייט סטריט (בעלת המותג SPDR), ונגארד ובלאקרוק האמריקאיות נמצאות בראש עם נתח שוק מצטבר של 84% מהתעשייה. המנהלים המקומיים ובראשם BetaShares, שנהנתה משנה נפלאה ב-2015, נאלצים להסתפק בכספים מועטים יחסית המושקעים דרכם.

בדומה לקנדה, גם פה קרן סל מובילה כדוגמת SPDR S&P/ASX 200 מנהלת לבדה סכום השווה לכל הנכסים המנוהלים על ידי הגופים במקומות 4 עד הסוף (11). החלוקה של מוצרי המדד באוסטרליה בין האפיקים השונים מלמדת על עלייה משמעותית בהשקעות במניות מחוץ ליבשת בשנים האחרונות. נכון להיום, ההשקעה במדדים זרים שווה לזאת שבמקומיים, כאשר 90% מנכסי הענף מוקצים למניות והיתר לאג"ח, סחורות (בעיקר זהב) ומטבעות.

סין - הרבה מנהלים, מעט כסף

עם סיום שנת 2015 חצתה תעשיית מוצרי המדד בסין את רף 300 מיליארד הדולר ההונג-קונגי (כ-39 מיליארד דולר ארה"ב) בנכסים. הבורסה בהונג-קונג מציעה כיום 134 קרנות סל שמחציתן עוקבות אחר מדדי מניות בסין ובהונג קונג ושליש נוסף אחרי מניות באזור אסיה-פסיפיק. מוצרים אלו מרכזים 85% מסך הכספים בתעשייה, כאשר 5% מופנים למדדי מניות בעולם ו-10% הנותרים מוחזקים במוצרי אג"ח ושערי חליפין.

"תחרות" היא לא מילה גסה בקרב מנהלי המוצרים בסין - מבין 26 השחקנים השונים ניתן למצוא שמות מוכרים כמו בלאקרוק וסטייט סטריט לצד שחקנים מקומיים כדוגמת הנג סנג, CSOP, ו-ChinaAMC.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שני הגופים המנהלים מארה"ב מחזיקים ב-50% מהנכסים בתעשייה. סטייט סטריט הייתה הראשונה להציע קרן סל בהונג קונג, כאשר עוד בשנת 1999 הנפיקה את Tracker Fund of Hong Kong, המנהלת כיום יותר מ-9 מיליארד דולר.

שני המוצרים הבאים בגודלם גם הם עוקבים אחר מדדים של הנג סנג, והמנפיק שלהם שייך לאותו תאגיד של עורך המדד. יחד עם שתי קרנות סל נוספות שעוקבות אחר מדד FTSE China A50, מחזיקים חמשת מוצרי המדד הבולטים בהונג-קונג סכום של 30 מיליארד דולר - 75% מהתעשייה.

אין ספק כי מצב שבו כמעט כל הכספים מרוכזים במספר מוצרים מצומצם, ועוקבים אחר שלושה מדדים בלבד, הוא לא בריא, ושונה לחלוטין מהמצב בתעשייה אצלנו.

* הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

 מושלת בסל - ישראל ביחס למדינות מובילות בעולם