מה שמתחולל בחדר הישיבות של ועדת הכלכלה הוא בדיוק מה שלא רצינו שיקרה לשידור הציבורי החדש. יושבים פוליטיקאים, פקידים ויועצים משפטיים, ומנסים לקבוע מהן חדשות. זו התעסקות והתערבות פוליטית מיותרת שמעצבת את השידור הציבורי החדש ביד גסה. גם אם מאחורי הדיון הזה עומד רצון טוב, ראוי היה שעיתונאי רשות השידור לא יתנו לו יד.
לפני שמתכנסים ומחליטים כל החלטה אחרת הנוגעת לתאגיד שיחליף את רשות השידור, חייבים לבצע מהלך אחד בלבד - מינוי המועצה שתפקח על התאגיד. רק הגוף הזה, בראשותו של גיל עומר, אמור להנחות מה הן בעיניו חדשות ומהי אקטואליה, מהי דרמה והיכן צריך להשקיע קודם ובאיזה אופן.
נכון, חדשות במיקור חוץ הן בדיוק ההפך ממה שהתכוון לו המחוקק, ואגב הפתרון הקל להגדרתן נוסח כבר על-ידי המחוקק בכללי הרשות השנייה. אבל אי-מינוי המועצה (כבר שנה אחרי בחירתה) על-ידי ראש הממשלה ושר התקשורת, מהווה סכנה של ממש לדמוקרטיה.
אין מה לפחד מהבאה של עובדי רשות השידור המקצועיים והראויים אל התאגיד החדש - לא הם אלה שחיסלו את הרשות הישנה. הייתה זו ההתערבות הפוליטית ששחקה את השידור הציבורי עד דק לאורך עשרות שנים, ואותה התערבות הייתה גם זו שחתמה על תעודת הפטירה. אם זה ימשיך כפי שזה נראה כעת - ללא המועצה שמינויה הוא מהות החוק כולו - גורלו של תאגיד השידור הציבורי יהיה זהה.
■ רשות השידור: החדשות נשארו בבית - האקטואליה במיקור חוץ
■ ועדת הכלכלה צריכה להכריע: מה ההבדל בין אקטואליה לחדשות?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
