מתנות לאביונים וחברים: הדרך הפיננסית לאושר

"משנכנס אדר מרבים בשמחה", אולם האם לשמחה זו גם השפעה על שוקי ההון? האם למצב רוחו של הפרט או המשקיע השפעה על הרווחים שיגרוף בשוק ההון והאם ניתן לרכוש אושר בכסף? האם לאושר השפעה רחבה על הכלכלה והאם ניתן לחזות בעזרתה את כיוון שוק ההון? שאלות רבות וננסה לענות על רובן.

האושר הוא כידוע מושג חמקמק ורב פנים. בתנ"ך מוזכרת המילה שמחה 23 פעמים והיא טבועה בנו משחר ילדותנו. שמחה זו בהקשרה היא הקרובה ביותר לאושר בתנ"ך. לעומת זאת, בעולם המערבי האושר כחלק מהתרבות הינה תופעה מאוחרת יחסית. לפי מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review ב-2012, עד המאה ה-18 סטנדרטים מערביים תמכו בגישה מאופקת ומעט עצובה לחיים. האפיפיור אלכסנדר היה הראשון לקרוא במאה זו לשמחה "OH Happiness! our being's end and aim!". גם במגילת העצמאות של ארה"ב נרשם כי לכל אדם הזכות להיות מאושר. כאנקדוטה, ניתן לציין כי סמל הסמיילי הומצא רק בשנת 1963.

יותר משמח להוציא על אחרים

מחקרים רבים פורסמו על הקשר בין כסף לאושר. נורטון ודאן בספרם בספרם Happy Money, הראו כי כסף קונה יותר אושר כאשר נעשה בו שימוש לטובת אחרים. מתנה לבן משפחה או חבר, תרומה לצדקה ואף בסכומים קטנים, קונים לאנשים יותר אושר מאשר כספים שהוציאו אנשים על עצמם.

תחום נוסף עליו דיווחו אנשים כי הם שמחים להוציא כסף, הוא פנאי, החל בנסיעות, סרטים, אירועי ספורט, פעילויות ספורט ועוד. העובדה קשורה ככל הנראה ברכישת חוויות על פני רכישת נכסים, עובדה המקבלת חיזוק על פי הספר בסטטיסטיקה הקובעת כי 57% מהאנשים שנבדקו בארה"ב, תיארו את חווית הרכישה ככזו שהפכה אותם למרוצים יותר מעצם הרכישה עצמה. מכנה משותף נוסף שנמצא בין קבוצות גיל שונות היה הוצאת כספים בתחום הקשרים החברתיים וכן הוצאת כספים המסייעים לענות על השאלה "מי אני ומה אני רוצה להיות".

ד"ר איל דורון בספרו המומלץ "החיים בלונה פארק - אושר ומימוש עצמי במאה ה 21", מציין שלושה צרכים אנושיים חדשים המעדכנים את הפירמידה המוכרת של מסלאו, והם רכישת בן זוג, שמירה על בן זוג והורות. בראש הפירמידה המעודכנת עומדת "התעלות", קרי יכולת האדם לצאת מגבולות עצמו לצורך הגעה לאושר העילאי והמימוש העצמי. ד"ר דורון בספרו קושר בין הרגשת האושר בחיים לבין העובדה כי אנשים אלה מרוויחים יותר כסף. הצלחה, הוא מסכם, אינה מקדמת בהכרח אושר, אולם אושר מקדם הצלחה.

כאשר מנסים לקשור את אלה לעולם השקעות, ניתן למצוא מספר הקשרים. ראשית, מומלץ לעקוב אחר מדדי סנטימנט שונים המתפרסמים באופן שוטף. ידוע כי לסנטימנט הצרכנים קשר חיובי עם נטיית האנשים להוציא כסף וככזה לקשר חיובי עם מניות צריכה שונות. מדד זה נמצא, אגב, ברמות גבוהות בארה"ב בחודשים האחרונים.

שנית, תחום ההשקעות החברתיות, עליהן כתבנו כאן בעבר, מאפשרות למשקיע להשיג באמצעות השקעת יתרותיו הכספיות השפעות נוספות על הסביבה והחברה בלא לוותר על תשואה. השקעות עשויות להעניק למשקיע משמעות וערך שלא קיימים בהשקעות סטנדרטיות. תחת אלה ניתן למנות השקעה בחברות הפועלות בתחומים סביבתיים כמו אנרגיה מתחדשת, הפחתת זיהום אוויר, טיפול ונטרול שפכים ועוד.

כיוון אחר של השקעה יכול להיות באג"ח ירוקות או אג"ח חברתיות, אשר הסכומים המגויסים בהן מיועדים לפרויקטים חברתיים או סביבתיים. כדוגמה, ניתן לציין את האג"ח החברתי הראשון שהונפק לאחרונה בישראל במעורבות UBS, התומך בהפחתת הסוכרת בישראל.

דרך אחרת לנסות וליהנות מהצרכים האנושיים שצוינו לעיל, היא להתמקד בחברות בתחומים כמו מדיה חברתית, פנאי ונופש וצריכה מבוססת חוויה, להם סיכוי טוב למשוך כספים מצד צרכנים בתקופה בה מצב הצרכן בעולם משתפר. השקעות אלו צפויות להמשיך ולתפקד היטב בעולם בו האבטלה נמצאת בירידה, ההכנסה הפרטית הפנויה עולה והריביות השליליות הניתנות על השקעות אג"ח רבות, שולחות אנשים להוציא יותר כסף מאשר בעבר.

אפשרות אחרונה, גם אם לא תהיה פופולארית בקרב מנהלי בתי ההשקעות, היא להמליץ ללקוח בשנים בהן תשואת תיק ההשקאות חיובית, להשתמש בחלק מהרווחים כדי לצבור חוויות. בדרך זו יקשור הלקוח את תיק ההשקעות לערך חיובי מוחשי שנוצר לו ועשוי לתת לו חיזוק להתמיד בהשקעתו לאורך זמן עם אותו הגוף שבזכותו צבר את החוויה.

נשאלת השאלה האם לאופי המשקיע השפעה על שוקי ההון? האם משקיע החרד להשקעותיו או להיפך, הנישא על גלי שמחה והתלהבות, השפעה על תמחור שוקי ההון וכן האם רגשות אלה תורמים לתשואת השקעותיו?

תיאוריית ההשקעות המודרנית שהוצגה על-ידי מרקוביץ בשנת 1952, הגדירה לראשונה מונחי רווח ליחידת סיכון. לטענתו, ניתן באותה רמת סיכון להשיא תשואה גבוהה יותר, אם נשלב מספר נכסים להם קורלציה הפוכה או נמוכה. אולם תיאוריה זו הניחה כי המשקיעים רציונליים. יוג'ין פאמה הראה במחקרו כבר ב-1970 כי משקיעים לעיתים תכופות אינם רציונליים. דניאל כהנמן החל לחקור עם עמיתו עמוס טברסקי ז"ל, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. ב-1979 פרסמו השניים את מאמרם פורץ הדרך בנושא תורת הערך אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, מחקר שזיכה אותם בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002.

מחקרם הראה כי אנשים מקבלים החלטות השקעה על בסיס סובייקטיבי וניתוח הסתברויות השונה מהסביר. אירועים להם הסתברות קטנה ביותר, לעיתים מועצמים וגוררים החלטות השקעה שגויות. גם לתובנה שהעלו כי משקיעים פחות סובלניים להפסדים, יש השלכות משמעותיות על החלטות השקעה בשוק ההון ועל תפקיד יועץ ההשקעות בהקשר זה.

פרופ' בראד ברבר מאוניבריסטת קליפורניה מצא במחקר ארוך בקרב עשרות אלפי משקיעים כי משקיעים מושפעים מרגשות כמו חרטה, אכזבה וגאווה בעת קבלת החלטות. פרופ' פאול פפליידרר מאוניברסיטת סטנפורד הראה כי להטיות או אנומליות בהתנהגות משקיעים יש לעיתים השפעה משמעותית על תמחור שוקי ההון. מחקר אחר, של פרופ' האריסון הונג מאוניברסיטת הארוורד, הראה כי אנשים נוטים לקבל ביטחון מהשקעות מוצלחות שביצעו, דבר שיכול להסביר הצטרפות משקיעים למניות הקרויות מניות מומנטום, שעשויות להיסחר בתמחור העולה על הממוצע רק מכורח העובדה כי מחיר המניה נמצא תקופת זמן בעלייה.

גם דן אריאלי, בספרו "לא רציונלי ולא במקרה", מדגים כיצד יכולת השיפוט של אנשים מוטה על-ידי ציפיות, רגשות, נורמות חברתיות וכוחות לא רציונאליים.

ציפיות מוטות: פוטנציאל לאכזבה

בועת מניות הטכנולוגיה בראשית שנות ה-2000 ובועת הפיננסים עד שנת 2008 הן שתיים מההוכחות כי תמחור נכסים אינו בהכרח מבוסס על היגיון, אלא על ציפיות מוטות ולעיתים לא רציונליות. גם העובדה כי אותה חברה עם אותה הנהלה ואותו מודל עסקי פעם תיסחר במכפיל חד ספרתי ולעיתים דו ספרתי גבוה, היא הוכחה כי תמחור חברות משתנה בין תקופה לתקופה, כאשר גורמים חיצוניים לחברה כסנטימנט משקיעים קובעים את ערך החברה בכל תקופת זמן נתונה.

מחקרים רבים הראו כי תשואות משקיעים נופלות בדרך כלל מתשואות השוק ולו בגלל הסטות השקעות במעלה ובמורד רמות הסיכון בנקודות קיצון בשוק ההון. מחקר שנערך על-ידי חברת AllianceBernstein הראה כי בממוצע 77% מהמשקיעים בעולם אינם מרוצים מתשואת השקעותיהם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ציפיות מוטות. מחקר שנערך ב-UBS הראה כי משקיעים מעריכים את תשואת תיק ההשקעות שלהם בשנה הקרובה בהתאם לביצועי השוק בשנה החולפת. עובדה זו עשויה להסביר הצטרפות משקיעים להשקעות ברמת סיכון גבוהה מנטייתם הטבעית, רק כי זו צלחה בשנה האחרונה.

הטיית ציפיות אלה מחדדת את הצורך בתיאום ציפיות פרטני עם לקוח חדש וקיים. בתהליך שאנו עוברים עם לקוח פוטנציאלי, אנו מציגים בפניו את התנהגות אפיקי ההשקעה הרלוונטים לו בכל שנה בחמש השנים האחרונות. וחשוב יותר, מציגים בפניו הערכתנו לתשואת ההשקעה בחמש השנים הבאות, תוך הסתמכות על הערכה עדכנית לגבי תשואה עתידית של אפיקי השקעה שונים. ברור כי ההצגה המקובלת של תשואות בדיעבד, בפרקי זמן המשתנים לפי אלו הנוחים למפרסם, מראה רק תמונה חלקית. ירידת תשואות האג"ח בשנים האחרונות לא יאפשרו באפיק זה להשיא בעתיד תשואות דומות, כך שהסתמכות על תשואות העבר מראש יוצרות ציפיות מוטות מעלה מצד המשקיעים ופוטנציאל אכזבה כמעט מהיום הראשון להשקעה.

מחקר שפרסמה באוקטובר האחרון רוי יאו מאוניברסיטת מיזורי, בו חקרה את התנהגות המשקיעים בתקופות קיצון, הראה את נטייתם הידועה של משקיעים רבים לפעול בניגוד למטרותיהם לטווח ארוך. המחקר קשר את תפקיד המתכנן הפיננסי לקבלת החלטות הלקוח והראה כי הסתייעות במתכנן או יועץ מקטינה חוסר ההתאמה בין נטיית הסיכון של הלקוח לתיק ההשקעות בפועל.

המחקר הראה כי משקיעים שלא היו מוכנים לקחת כלל סיכון בהשקעותיהם, החזיקו בממוצע 23.9% נכסי סיכון בלא להיות מודעים לכך. עובדה זו עשויה להסביר חלק מתופעת המכירה חפוזה של השקעות בתקופות קיצון על ידי משקיעים שמראש לא התאימו את רמת הסיכון בהשקעותיהם לנכונותם לספוג הפסדים.

מלבד חשיבות תיאום ציפיות מדוקדקת עם לקוח והתאמת רמת הסיכון לאופי וצרכי המשקיע, מה עוד ניתן ללמוד מתובנות חשובות אלה? ראשית שילוב השקעות להן מתאם נמוך עם השוק כמו קרנות גידור, קרנות השקעה פרטיות ונדל"ן המורידות את סטיית התקן של תיק ההשקעות, עשויות לשפר את נכונות הלקוח להשקעות לאורך זמן.

שנית, שניתן להפריד את תיק ההשקעות למספר תתי תיקים לכל אפיק השקעה - מניות, אג"ח והשקעות אחרות. תנודתיות ברכיב המניות בשנות קיצון, עשויה להביא ללקוחות למכור, בניגוד להמלצה, את הרכיב שמוסיף את המירב לתנודתיות, קרי המניות, ולא את תיק ההשקעות הכולל. דרך נוספת למתן תנודתיות בתיק ההשקעות בעיקר לאחר תקופת עליות כמו התיקון האחרון מעלה בשווקים, היא לשלב תעודות סל על מדדי מניות בתנודתיות נמוכה ההופכים פופולריים בשוק הגלובלי והמקומי.

להשקיע בלגו

מתוך מניות רבות בסקטורים שהוזכרו לעיל, ניתן לציין כמה חברות בתחומי ההשקעות החברתיות, רכישת החוויות והמדיה החברתית. בתחום רכישת החוויות ניתן לציין את Merlin Entertainments(MERL.l) הנסחרת בלונדון. החברה, שמתפעלת את פארקי לגולנד בעולם כמו גם 107 אתרי פעילות וחוויות, 11 בתי מלון ו-4 כפרי נופש ב 23 מדינות, נהנית מחולשת הליש"ט. זו משפרת את רווחיה ולמרות עליית המניה לאחרונה, אנו מוצאים בה המניה המומלצת באנגליה בתחום הפנאי. החברה מתכננת הוספת 4 פארקי לגולנד בשנים הקרובות כמו גם תוספת של 2,000 חדרי מלון בפארקים אותם היא מתפעלת.

בתחום הסביבתי ניתן לציין חברות רבות הפועלות בתחום הרכב החשמלי, שצפוי לקבל תאוצה בשנים הקרובות לאור פרסום תקנות מחמירות של זיהום אוויר מחד וזיהום אוויר בערים כמו בסין מנגד. החברות נחלקות ליצרניות הרכב כמו GM, טסלה, טויוטה, BMW ואחרות, המפתחות במרץ דגמים חשמליים במחירים נוחים ומנגד חברות החלפים כמו Continental ו-Valeo האירופאיות או Johnson Controls, Lear ו-BorgWarner האמריקאיות. Continental היא הספקית השלישית בעולם לחלקי חילוף לרכב, כמו גם צמיגים וגומי. החברה מוכרת 53% לאירופה 20% לאסיה ו- 22% לצפון אמריקה. Continental היא דרך שמרנית יחסית להיחשף לתחום הרכב החשמלי, לאור הפיזור בתחומי פעילותה והצפי להמשך גידול רכבים בקצב מואץ בעיקר באירופה.

תחום הרשתות החברתיות ואתרי השידוכים צפוי להמשיך ולהוביל בסדר היום של רבים מאיתנו לאור הצרכים המנטליים של אנשים שהוצגו לעיל. הרצון לקשרים חברתיים, בין אישיים כמו גם הכרה והערכה מצד החברה, תומכים בהמשך הגדלת חשיפת אלה ברחבי העולם.

לצד חברת פייסבוק, שהיא אחת המומלצות הוותיקות שלנו, ניתן לציין את חברת IAC/InterActiveCorp כמו גם את טוויטר החבולה. החברה, שחגגה לאחרונה עשור, מתקשה להגדיל את מספר המשתמשים כבעבר וממשיכה בניסיונותיה להגדיל הכנסות ולהרחיב את המודל העסקי. החברה, שמומלצת לבעלי פרופיל סיכון גבוה בלבד, היא בעלת פוטנציאל להמשיך ולהגדיל הכנסות לאור הגידול בפרסום במובייל וברשתות החברתיות. לאור מצבה וכיצרנית מזומן, טוויטר עשויה לעניין מתחרות או להשתמש בכספה בדרך שתחזיר את אמון המשקיעים ביכולתה לצמוח במשתמשים.

לסיכום, צדדים מנטליים מהווים חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות היומיומית של כל אחד ואחת מאיתנו. לכך יש השלכות מרחיקות לכת על שוקי ההון בעולם, כמו גם לדרך המומלצת לבחון השקעות פיננסיות רווחיות וארוכות טווח. בתי השקעות ויועצים מחד וחברות מסחריות מאידך שיידעו להתחשב בנטיות אנושיות אלה, צפויים ליצור יתרון עיסקי תחרותי בעולם המשתנה תכופות של המאה ה-21.

*** הכותב הוא מנהל השקעות ראשי ב-UBS Wealth Management Israel Ltd. לכותב המאמר ו/או לחברה עשוי להיות עניין אישי בנושא. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

כך השקעות ושמחה הולכות יחד:

לסנטימנט הצרכנים קשר חיובי עם נטיית האנשים להוציא כסף

ההשקעות החברתיות מאפשרות למשקיע להשיג באמצעות השקעת יתרותיו הכספיות השפעות נוספות על הסביבה והחברה בלא לוותר על תשואה

לחברות בתחומים כמו מדיה חברתית, פנאי ונופש וצריכה מבוססת חוויה, סיכוי טוב למשוך כספים מצד צרכנים בתקופה בה מצב הצרכן בעולם משתפר

המלצה ללקוח בשנים בהן תשואת תיק ההשקעות חיובית, להשתמש בחלק מהרווחים כדי לצבור חוויות. בדרך זו יקשור הלקוח את תיק ההשקעות לערך חיובי מוחשי שנוצר לו

 המומלצים של UBS 22.3.16