המדינה תממן פינוי קרקעות חקלאיות במסגרת הותמ"ל

פינוי קרקעות בבעלות המדינה ובניהול רשות מקרקעי ישראל, שהוחכרו במשך שנים לחקלאים, ועתידות לשנות יעוד כדי לבנות יחידות דיור, ייעשה על חשבון המדינה, ובלבד שמדובר בעלויות מקובלות. במקביל, החקלאים יקבלו תמריץ לשתף פעולה והסעיף שקבע עונש מאסר למי שלא ישתף פעולה עם החלטת הוועדה ירד מהפרק. כך נקבע היום (ד') בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותו של חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) שדנה שוב בהצעת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל).

נציין כי למרות שבמשרד האוצר, מקדמי הצעת החוק, קיוו להתקדם עם החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית כבר היום, הוועדה תתכנס שוב להצבעה על הצעת החוק בשבוע הבא.

נזכיר כי מדובר באישור החלק הקנייני של הותמ"ל כאשר הוועדה עצמה כבר הוקמה בימי הממשלה הקודמת ואף החלה לפעול ולאשר תוכניות נרחבות ליחידות דיור חדשות. בעוד הוועדה יכולה היום לדון בתוכניות על קרקע מדינה המיועדות לבנייה, החלק הקנייני של הותמ"ל אמור לאפשר למדינה להכניס לועדה גם תוכניות החלות על קרקע שאיננה מופשרת עדיין לבנייה כמו קרקע חקלאית.

נזכיר כי נכון להיום המדינה לא יכולה להתחיל מו"מ על הפיצוי לחוכרי קרקע לפני שהסתיימו הליכים סטטוטוריים ומטרת החוק המוצע הוא לאפשר מו"מ זה במקביל להליכים הסטטוטוריים, כדי לקצר הליכים. עוד נציין כי הצעת החוק גם מציעה פיצויים מוגדלים ככל שהחוכר יפנה את הקרקע מוקדם, אך גובה הפיצוי המוגדל טרם נקבע ועתיד להיקבע מאוחר יותר במועצת מקרקעי ישראל.

במסגרת הדיון היום בוועדה הוסכם שהחקלאים יקבלו תמריץ מיוחד שיתחשב בשווי הזכויות שלהם ובערך ה"מחוברים" שעל הקרקע. עוד הסכמה אליה הגיעו הצדדים השונים היום בדיון היא שהצעת החוק תצמצם את הזמן שבין הפינוי לביצוע תוכניות הבינוי בפועל. יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם אמר בהקשר זה כי: "לנו יש אינטרס שהחקלאי יעביר את השרביט לשופליסט, אם הוא יכול להמשיך לעבד את הקרקע עד הרגע האחרון, הוא סוג של שומר".

הוועדה החליטה למחוק מהצעת החוק סעיף שאמר כי מי שמחזיק בקרקע בניגוד לצו - דינו מאסר שנתיים. "לא יהיה דבר כזה", הודיע יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם שמחק את הסעיף מהצעת החוק. 

בנוסף, אתמול נחשף ב"גלובס" כי תנועת המושבים שלחה מכתב ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת הדיון שנערך היום, מכתב שמסגרתו איימו בתנועה להגיש עתירה לבג"צ אם חלק מסעיפי החוק לא ישונו. על המכתב היה חתום עו"ד עמית יפרח היועץ המשפטי של התנועה. ל"גלובס" נודע כי בעקבות המכתב זומנו נציגי התנועה למשרדי האוצר והגיעו לסיכומים שונים טרם החל היום הדיון בהצעת החוק. במסגרת סיכומים אלו נקבע בין היתר שהחקלאים שעל הקרקע אותה הם חוכרים תרצה המדינה לקדם תוכנית ולהסב אותה למגורים, יוכלו לקבל קודם כל הצעה לקרקע חליפית ורק אם לא תמצא כזו יעברו הצדדים לדון בסוגיית הפיצוי. מדובר בשינוי מהנוסח הראשוני של הצעת החוק שביקש לפנות מייד לפיצוי חוכר הקרקע.

במהלך הדיון בוועדה התנהל ויכוח שעסק בזכויות החקלאים על הקרקע ובשאלה האם החוק נחוץ והאם הנוסח העדכני שלו אכן מחויב המציאות. ח"כ רחל עזריה (כולנו) הגנה על הצעת החוק ואמרה: "אני מזכירה שלפני כמה שנים הייתה מחאה על מחירי הדיור, אמרו שהכי חשוב היצע. עכשיו עושים מהלך, ואז זה אנטי-ציוני. אני מושבניקית ויודעת מה קורה במושבים, אז אל תפנו אלי דברים על אנשים שיישבו את המדינה. יש פה מערכת איזונים שמאפשרת לבנות. אפשר לדבר על חוסר צדק לחקלאים אבל יש כאן דור שלם שאין לו יכולת לקנות דירה והוא נדון לעוני, ולנו יש אחריות לאיזונים".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) ולשעבר מזכיר התנועה הקיבוצית אמר בדיון כי: "הסעיף על הפללת החקלאים הוא אות קלון. נכון שהממשלה הקודמת יצרה את החוק הזה, אבל זו מובילה אותו עכשיו. הפללה לא נאמרה על הבדואים ולא על המתנחלים. כשפינו את בית אל אף אחד לא נכנס לבית הסוהר. זה לא סביר. אני מברך את יו"ר הוועדה שמבין שזה לא הגיוני. צריך לגנות שממשלה בישראל כותבת דבר כזה בנייר של הממשלה. אריק שרון לא היה נותן לזה לקרות".

שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות התייחס היום גם הוא לנושא ואמר: "אני מברך על הסרת סעיף חוק העונשין, שכלל לא היה צריך להגיע לוועדה. לא ייתכן שמגיעים איתנו להסכמות ואז פועלים שוב ושוב בצורה דורסנית וחד צדדית. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, תמיד שיתפו פעולה והשיבו אדמות שנדרשו למגורים - גם במקרים רבים בהם המדינה לא ניצלה את הקרקע שהושבה. אין שום הצדקה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, ובמידה וחוסר התיאום עם ראשי השלטון המקומי יימשך - לא נהסס להיאבק בתכניות שיועלו. נבחרנו על ידי הציבור וזוהי חובתנו".

כאמור, ההצבעה על הסעיפים השונים צפויה להתקיים רק בשבוע הבא, ביום ב'. לאחר ההצבעה תעבור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ולאחריה החוק יעבור סופית.