מוצרים פורצי הדרך במגזר ההיי-טק הישראלי כוללים מכשיר רפואי שמשתמש בגלים אלקטרומגנטיים לטיפול בדיכאון, פלטפורמת נתונים שעוקבת אחר תנועותיהן של כלי שיט בים עבור קרנות גידור וממשלות, ומצלמה שמורכבת על משקפיים עבור עיוורים ומסוגלת לקרוא טקסטים ולזהות תווי פנים.
בריינסוויי (Brainsway), ווינדוורד (Windward) ואורקם (OrCam) הן רק שלוש מאלפי חברות הטכנולוגיה החדשות במדינה שזכתה לתואר "מדינת הסטארט-אפ", ושבה נוצרה משנות השמונים של המאה העשרים אחת מקהילות הטכנולוגיה התוססות ביותר מחוץ לעמק הסיליקון.
חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו אשתקד סכום שיא של השקעות הון סיכון בסך 4.4 מיליארד דולר - זינוק של 30% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2014. סכום זה, שחושב בידי מרכז המחקר של IVC, אינו כולל את מיליארדי הדולרים שהשקיעו גוגל, פייסבוק, אורקל וחברות זרות אחרות במרכזי המו"פ שלהן בישראל, המעסיקים מחצית מסך 280 אלף עובדי הטכנולוגיה במדינה.
מגזר הטכנולוגיה הישראלי צומח למרות הצטננות התלהבותם של המשקיעים לחברות טכנולוגיה בחלקי עולם אחרים, למרות האלימות הפוליטית בישראל ובגדה המערבית ולמרות התאוצה הגוברת שצוברת תנועת החרם הבינלאומי על המדינה הישראלית בגין שליטתה בטריטוריה פלסטינית. בספטמבר 2014 - פחות מחודש לאחר תום מבצע "צוק איתן" - הכריזה אינטל על השקעה בסך 6 מיליארד דולר במפעל השבבים החדש שלה בישראל.
חוב למערכת הביטחון
למגזר הטכנולוגיה הישראלי יש חוב גדול למערכת הביטחון במדינה. יחידות המודיעין והמחשוב היוקרתיות של צה"ל - בייחוד יחידה 8200 - משחררות מדי שנה לחיים האזרחיים אלפי בוגרים בעלי כישורי פריצת מחשבים ברמה עולמית. בוגרים אלה משתלבים בתעשיית ביטחון הסייבר הישראלית, שזכתה ב-20% מסך ההשקעות החדשות בעולם בביטחון סייבר ב-2015, לדברי מטה הסייבר הלאומי - גוף שכפוף ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. שגשוג דומה נרשם גם בחברות חדשות שעוסקות בניתוח ביג דאטה, בינה מלאכותית ולמידה חישובית.
חברות חקלאיות - שמתמחות בחילוץ תשואה מרבית מקרקע דלה - מספקות כעת כלי טכנולוגיית מידע לניהול יבולים במטרה להאכיל את אוכלוסיית העולם הרעבה.
"לרוע המזל, העולם מתחיל לדמות יותר ויותר לישראל", אומר ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd, העוסקת בגיוס הון למיזמים חדשים.
למרות המאמצים הבינלאומיים לקדם את החרם על מוצרים ישראליים, מושך מגזר הטכנולוגיה הישראלי לקוחות חדשים ממקומות שבהם לא נהגה ישראל לעשות עסקים בעבר, כולל סין, הודו, אמריקה הלטינית ואפריקה. נתניהו כבר הצהיר פעמים רבות כי העולם הוא שבא לפתחה של ישראל, וכי "כולם רוצים שלושה דברים: טכנולוגיה ישראלית, טכנולוגיה ישראלית וטכנולוגיה ישראלית".
הישראלים אומרים שיש משהו מיוחד בתרבותם התאגידית, שבה התקורה נמוכה והפתיחות לסיכונים גבוהה. בגלל אופיה האינטימי של תרבות החיים הישראלית, וקוטנה של המדינה, דומה ישראל יותר לעיר-מדינה מאשר למדינה. בישראל חיים 8 מיליון תושבים - כמו בניו יורק.
"כדי לנצח בחלקים אחרים של העולם צריך הרבה יותר כסף וגם יותר גאווה", אומר אורן תמרי, מנכ"ל UpNride, המייצרת כיסאות גלגלים למשותקים בארבעת גפיהם. "יכול להיות שזה האופי הלוחמני. יכול להיות שזו האמביציה, יכול להיות שזה החינוך - אולי זה בא מהצבא".
מספרן הגדול של חברות הטכנולוגיה הישראלי מדבר בעד עצמו: 708 חברות בקטגוריה זו גייסו הון ב-2015, לדברי IVC. עם זאת, ישראל ניצבת מול תחרות גוברת בגיוס הון סיכון מכיוון שמדינות רבות בעולם, החל מאוסטרליה וכלה בצ'ילה, מפתחות אג'נדות חדשנות משלהן. 2015 היתה השנה הראשונה שבה היתה השקעתה של דרום קוריאה במו"פ כאחוז מהתמ"ג - 4.3% - גבוהה יותר מהשקעתה של ישראל - 4.2% מהתמ"ג.
"היום אנחנו על דוכן המנצחים, ואנחנו רוצים להישאר עליו", אמר אבי חסון, שלשכתו, השייכת למשרד הכלכלה, משחקת תפקיד חשוב במגזר הטכנולוגיה באמצעות אספקת הלוואות ללא סיכון וקידום המו"פ.
12% מהמשרות במשק
מספר משרות הטכנולוגיה בישראל נמצא במגמת עליה, וב-2014 הן היוו 12% מסך המשרות בשוק שבו נמצאת התעסוקה במצב של קיפאון. חברות טכנולוגיה מדווחות כי יש להן יותר משרות פנויות למהנדסים מאשר מועמדים לאיישן. תקנות הוויזה המחמירות מקשות על ייבוא עובדים זרים בעלי כישורים מתאימים, ולכן נמצא במגמת עלייה גם השכר במגזר הטכנולוגיה הישראלי, למרות שהוא עדיין נמוך מהשכר בעמק הסיליקון.
במגזר התוכנה יש חמישה מקומות עבודה על כל מועמד אחד, לדברי מיכל צוק ממשרד הכלכלה ישראלי. צוק ופקידים ישראליים אחרים מביעים דאגה לנוכח הליקויים במערכת החינוך, כולל הירידה במספר התלמידים הישראליים הניגשים לבחינות הבגרות במתמטיקה.
בשל המחסור בעובדים מיומנים עלולה ישראל להחמיץ הזדמנות פז במגזר שמסוגל בקלות ליצור מקומות עבודה נוספים בארה"ב או במדינות יריבות אחרות, כגון אוקראינה.
כדי לשים קץ למחסור בכוח אדם טכנולוגי, מגבירות ממשלת ישראל וכמה חברות טכנולוגיה את מאמציהן לגייס עובדים מהמיעוט הערבי ומהמיעוט החרדי במדינה, ששיעורם במגזר הטכנולוגיה נמוך משיעורם באוכלוסיה הכללית. נתניהו תומך לכאורה בתוכנית להעניק מספר גדול יותר של ויזות עבודה למהנדסים זרים ולעובדי טכנולוגיה אחרים - מהלך רגיש מהבחינה הפוליטית בישראל, שמדיניות ההגירה שלה ממוקדת אך ורק במורשתם היהודית של המהגרים אליה.
"אם הייתי יכול למצוא מספר כפול של המהנדסים המועסקים בישראל, הם היו מוצאים תעסוקה בקלות", אומר חסון.
מספר הסטארט?אפים בישראל
מפת ההיי טק של ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
