בעולם זהירים עם השקעות בהיי-טק - אבל בישראל אין סימן להאטה

משקיעים ברחבי העולם מתחילים להתייחס בזהירות להשקעות במגזר הטכנולוגיה, אבל בישראל אין שום סימן של האטה כלשהי בהשקעות.

לדברי מרכז המחקר של IVC, העוקב אחר סצנת הטכנולוגיה העילית במדינה, גייסו חברות סטארט-אפ ישראליות סכום שיא של 1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2015 - עליה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך הכול גייסו חברות סטארט-אפ טכנולוגיות ישראליות 4.43 מיליארד דולר ב-2015.

בשאר חלקי העולם צנחו השקעות הון הסיכון ב-30% ברבעון הרביעי של 2015 ל-27.3 מיליארד דולר, לדברי חברת המחקר CB Insights.

ארנון דינור, שותף ב-83 North, אחת מחברות הון הסיכון המובילות בישראל, אומר כי ההאטה העולמית תגיע בסופו של דבר גם לישראל, אך ייתכן שהיא תהיה פחות מכאיבה מכיוון שסצנת הטכנולוגיה הישראלית לא זכתה למידה זהה של הייפ כמו אזור המפרץ בקליפורניה.

"קצב ההשקעות היה פחות קיצוני גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה", אומר דינור. תעשיית הון הסיכון בישראל החלה לנסוק בתחילת שנות התשעים הודות לתוכנית הממשלתית "יוזמה", שהציעה בין השאר הטבות מס למשקיעים. כיום פועלות בישראל כ-50 קרנות הון סיכון.

קרנות הון הסיכון הישראליות נופלות לשתי קטגוריות. יש את קרנות הון הסיכון המקומיות, שהבולטות מביניהן כוללות את JVP, כרמל ונצ'רס, פיטנגו, 83 North, ג'נסיס, מגמה ואלף.

חברות בינלאומיות גדולות, בייחוד אמריקאיות, משקיעות גם הן במדינה. כמה מהן, כמו סקויה קפיטל, הפועלת מקליפורניה והידועה בזכות השקעותיה באפל וגוגל, פועלות באמצעות הקמת קרן ישראלית מיוחדת.

אחרות, כגון בסמר ונצ'ר פרטנרס, הפועלת מעמק הסיליקון, ובטרי ונצ'רס, הפועלת ממסצ'וסטס, פתחו בישראל משרדים שבהם מבצעים שותפים ישראליים השקעות מטעם הקרן העולמית.

"באופן פוטנציאלי, סכום הכסף הזמין במדינה מאוד גדול", אומר דינור, "יש קרנות בעלות מולטי-מיליוני דולרים שיכולות לרשום צ'ק, אבל לא מדובר בהון מחויב, ואין ודאות שהוא יושקע בישראל.

"לדעתי זה מאוד בריא למדינה מכיוון שזה מאלץ את היזמים הישראליים להתחרות באותו מגרש משחקים של היזמים מעמק הסיליקון. כתוצאה מכך, הרמה של היזמים הישראליים הרבה יותר גבוהה".

אפיקי השקעה חדשים הופכים לזמינים. אחד מהם הוא קבוצות מימון המונים להשקעה בהון מניות - מתכונת שמאפשרת לחברות סטארט-אפ לגייס הון ממספר גדול של אנשים שכל אחד מהם משקיע סכום כסף קטן יחסית.

OurCrowd, פלטפורמת מימון ההמונים הגדולה בעולם להשקעה בהון מניות, פועלת מישראל. הפלטפורמה גייסה 200 מיליון דולר עבור 91 חברות, שמרביתן ישראליות, מכ-11 אלף משקיעים פרטיים.

"אנחנו פותחים את תחום הון הסיכון לקהל הרבה יותר רחב של משתתפים", אומר ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd, "ההשקעה בחברות טכנולוגיה היתה בעבר עניין של מועדון חברים. אם אתה בעמק הסיליקון ואתה מקושר לפיטר ת'יל, מייסד פייפל, או למארק בניוף, מייסד ומנכ"ל Salaesforce.com, אז אולי היית מקבל גישה לעסקה. אבל במרבית המקרים, אתה לא... זה משהו לגמרי מצומצם ומוגבל".

השקעות חדשות זורמות גם מסין. חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בסין - כולל באידו, טנסנט, ועליבאבא - השקיעו בחברות סטארט-אפ ישראליות בשנים האחרונות.

הרחבת מצבת כוח האדם היא האתגר הבא של מגזר הטכנולוגיה הישראלי. אלפי חברות סטארט-אפ טכנולוגיות ישראליות סובלות ממחסור בכוח אדם. אחד המשקיעים הסינים המובילים, לי קה שינג, השקיע בכ-30 חברות סטארט-אפ ישראליות. הוא היה אחד המשקיעים הראשונים בווייז, יישום הניווט שרכשה גוגל ב-2013 תמורת 1.15 מיליארד דולר.

אך משקיעים ישראלים טוענים כי חוזקה של סצנת הטכנולוגיה הישראלית נובע מתמיכתן של חברות הון סיכון ישראליות.

"לפחות בשלב המוקדם, זה עדיין חשוב להיות בשטח ולהיות מקושר", אמר דינור, "בסופו של יום, הון הסיכון הוא עסק מקומי. חשוב מאוד שיהיה לך משרד מקומי ומורשת מקומית. לא מדובר רק בלהשיג צ'ק, אלא בלהשיג את התמיכה ותשומת הלב הנחוצות. יזמים פיקחים יודעים את זה".

 גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראליים