תעשיית הרכב היא יישות עסקית קרה ומחושבת, שמונעת על ידי רווחים. אבל מסתבר שיש בה גם מקום לאגו ולאופטימיות. פרויקט "סמארט" של מרצדס הוא ההוכחה. מאז לידתה של סמארט ב-1994 בתור מיזם משותף עם יצרנית השעונים השוויצרית סוואץ', הסבה החברה למרצדס הפסד מצטבר שנאמד במיליארדי אירו. לפני שנתיים אף העניק העיתון "אוטומוטיב ניוז" לסמארט את המקום הראשון והדי מפוקפק ברשימת הפרויקטים שהפסידו כי הרבה כסף בהיסטוריה של תעשיית הרכב.
עם נתונים כאלה אפשר להניח שסמארט - שהפכה ברבות השנים לחטיבה פנימית של מרצדס - הייתה נעלמת בין דפי ההיסטוריה. אבל, חברת האם שלה ממשיכה לשמור על אופטימיות, מסרבת לבצע מחיקה גורפת וטוענת כי היום, יותר מתמיד, זהו המוצר הנכון בזמן הנכון: מכונית שתופסת מרחב כביש וחניה מזערי, ומציעה מקסימום של בטיחות, חיסכון וסטייל. בקיצור, התאמה מושלמת לתושבי המטרופולינים הצפופים ונטולי החניה.
כדי להוכיח את רצינות כוונותיה החליטה מרצדס, במקביל להשקת הדור החדש של הסמארט הדו-מושבית, להחיות גם את דגם ה-FORFOUR בעל חמש הדלתות וארבעת המושבים, שיוצר בעשור הקודם למשך תקופה קצרה (עם מיצובישי). מכיוון, שהשקעה בפיתוח עצמאי של דגם כזה היא לא הגיונית, נכנסה מרצדס לשיתוף פעולה תעשייתי והנדסי עם רנו, אחת המומחיות בסגמנט המיני. התוצאה היא מכונית ארבע-מושבית קטנטנה ואופנתית עם שלדה ומכללים של רנו "טווינגו", בליווי הנדסה ומיתוג של מרצדס.
הסמארט המשפחתית החדשה נמתחת לאורך של פחות מ-3.5 מ', מה שהופך אותה לאחת המכוניות הקטנות בסגמנט שלה, אבל באורח פלא היא מצליחה להיראות גדולה הרבה יותר מכפי מידותיה. אחראים לכך בין השאר חישוקי 16 אינץ' ספורטיביים נאים, רוחב וגובה של מכונית "אמיתית" ובעיקר צביעה דו-גוונית, שממקדת את המבט בכלוב הבטיחות ומסיטה את תשומת הלב מהאורך הכולל. בשורה התחתונה הסמארט "הגדולה" מושכת כמויות מכובדות של תשומת לב ברחוב הישראלי, אם כי הכל תלוי כמובן בבחירת הצבעים, שמאפשרת למעלה מארבעים צירופים. רכב ההדגמה שלנו, למשל, הגיע בזהב-שחור מבריק, וניפנף בנוצותיו למרחוק. מי שיבחר בצירוף צבעים מתון עלול לגלות שהוא נוהג במכונית שמזכירה קצת יותר מדי את דייהטסו סיריון.
גם תא הנוסעים הוא יצירת מופת של ניצול מרחב וקשה להאמין שמדובר ברכב קצר בכמעט חצי מטר מאאודי A1 או בכמה עשרות סנטימטרים ממיני קופר. הגג מיתמר אל על, משטחי החלונות גדולים, המושבים הקדמיים מעניקים תנוחת נהיגה גבוהה ומספק מרווח למאותגרי-דיאטה וצמד המושבים הנפרדים מאחור יכולים לאכלס שני מבוגרים בגודל מלא. "הטריק" הוא שימוש במנוע קומפקטי שמותקן מתחת לתא המטען, תוך ניצול כמעט כל אורך המכונית ובסיס גלגלים ארוך במיוחד לטובת הנוסעים.
גם ההשקעה בעיצוב הפנים מבדלת את המכונית משלל מכוניות המיני הנפוצות. תצוגה דיגיטלית, שעונים כדוריים והגה' שמפגין דמיון להגה של פרארי הם גימיקים חביבים, אבל מה שבולט הוא האיכות והפרטים הקטנים, שאינם אופיינים למכוניות מיני חסכוניות. מערכת המולטימדיה המקורית, שמגיעה עם מערכת ניווט אירופאית, טובה מזו שמקבלים אפילו במרצדס CLA. התצוגה הצבעונית של לוח המחוונים חדה ובהירה כתער, בקרת האקלים הידנית נראית כמו פרויקט מבית פיליפ סטארק, בידוד הרעשים מרשים עבור מכונית קטנה וכל התא עטוי בטקסטורות מקוריות ושובות עין ברמת גימור של מכוניות פרימיום. רכב המבחן שלנו הגיע אפילו עם שני גגות שמש מזכוכית. גם בתוך התא כאן יכול הנהג לבחור במגוון רחב מאד של אפשרויות להתאמה אישית, אם כי לא ברור עד כמה נרחב יהיה חופש הבחירה בישראל. תא המטען, לעומת זאת, מחזיר אותנו לפלח המיני עם נפח של 185 ליטר.
דגם ה-FOURFOR מוצע באירופה גם בגרסת טורבו עם 90 כ"ס מכובדים, אך אלינו, אולי משיקולי עלות, מגיע מנוע די בסיסי עם שלושה צילינדרים בנפח 1 ל' והספק של 71 כ"ס צנועים, שרתום למשקל עצמי של קצת יותר מ-900 ק"ג ולתיבת הילוכים כפולת מצמדים. כצפוי, הביצועים עצלים למדי. שמירה על מומנטום ראוי בעליות תלולות, במיוחד עם נוסעים ומזגן בפעולה, דורשת מהנהג לרמוס את דוושת התאוצה ולשמור אותה צמודה לרצפה כאשר המנוע נמצא סמוך ליד הקו האדום שלו. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת קרוב ל-17 שניות.
מנגד, בעיר, שהיא מגרש המשחקים הטיפוסי של מכוניות כאלה, העסק משתפר. המנוע, שמניע ישירות את הגלגלים האחוריים, דוחף את המכונית הקטנה ביעילות מרמזור לרמזור ובין פקק למשנהו. התיבה כפולת המצמדים רהוטה ומכוילת היטב ומאפשרת לנצל את המומנט הצנוע למקסימום, ולמרות שהאצה למהירות שיוט על הכביש המהיר מתבצעת בעצלתיים, המכונית שומרת על מהירות גבוהה בצורה די רגועה. את החבילה הדינמית משלים היגוי זריז ומדויק למדי, שמסתייע במיקום המנוע מאחור, והתנהגות כביש רהוטה ובוגרת באופן מפתיע. נוחות הנסיעה סבירה בהחלט לרכב עירוני ואפילו רמפות הרעדה מנוטרלות כל עוד המהירות סבירה. היצרן טוען לצריכת דלק ממוצעת מרשימה של יותר מ-24 ק"מ לליטר, אך בבפועל אפשר לצפות לצריכה שנעה סביב ה-17 ק"מ לליטר, במיוחד אם את מתגוררים באיזור הררי.
הסמארט FORFOUR היא מכונית מיני אופנתית, חכמה וחסכונית, שתבצע ביעילות את רוב המשימות העירוניות הטיפוסיות לז'אנר הזה. היא בהחלט לא הזריזה ביותר בפלח, אבל מציעה רמת מרחב, אבזור, איכויות ייצור וגימור ובטיחות, שעולות בכמה דרגות על אלה של מכוניות מיני נפוצות.
למרות זאת, ספק רב אם הקונספט האירופאי המתוחכם של "יוקרה באריזה קטנה" שמציעה הסמארט הקטנה יצליח לאזן שיווקית תג מחיר התחלתי של 110 אלף שקל, שבו מוצעות כיום בישראל מגוון רחב מאוד של מכוניות גדולות, חזקות ואופנתיות. תביני, חמודה, זו לא את. זה אנחנו.
סמארט
מתחרות
אאודי A1
ב-132 אלף שקל, לפני מבצעים, מקבלים את דגם הבסיס החדש של אאודי 1. המכונית ארוכה ורחבה מהסמארט ומציעה תא מטען גדול יותר, אם כי בסיס הגלגלים שלהן דומה. דגם הבסיס מצויד במנוע 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר עם 95 כ"ס ומומנט נאה של 16 קג"מ ובסיוע תיבת DSG ביצועיו נמרצים
מיני ONE
ב-140 אלף דגם הבסיס של מיני נמתח לאורך 3.8 מ' וניצב על בסיס גלגלים של 2.5 מ'. תא הנוסעים תוסס ואיכותי והשלדה הספורטיבית היא ברמה של מכוניות פרמיום גדולות יותר. במחיר הזה מקבלים שלוש דלתות ומנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר עם 102 כ"ס ותיבה אוטומטית נמרצת
פיאט 500 לאונג'
גם סדרת ה-500 מכוונת לפלח כלי הרכב העירוניים-אופנתיים עם מיצוב פרמיום. היא מעט ארוכה יותר מהסמארט אך בסיס הגלגלים שלה קצר יותר והיא מסתפקת ב-3 דלתות. המנוע הוא 1.2 ליטר בהספק 70 כ"ס ותיבה היא רובוטית והמחיר לגרסת הלאונג' המאובזרת ביותר עומד על כ-116 אלף אלף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
