מיני מבחן דרכים: רנו קפטור דיזל - תרומה לחברה

רכישת רכב חדש בישראל היא מעשה אזרחי וחברתי ממעלה ראשונה. הרוכש של משפחתית חדשה ממוצעת מעביר לקופת האוצר קרוב ל-50 אלף שקלים במיסים ואגרות. זהו סכום שווה ערך, למשל, לכ-30 חודשים של קצבת זקנה בסיסית, שאותה משלמת המדינה בנדיבותה הרבה לקשישים. גם נסיעה ברכב, או אפילו עמידה בפקק, היא תרומה אזרחית רצינית מכיוון, שמדובר בצריכה של מוצר, ששיעור המס עליו עומד כיום על 70%. אבל הצדיקים הגדולים מכולם הם אלה שרוכשים רכב דיזל לשימושם הפרטי. הסולר אינו מפוקח ומתוך המחיר הממוצע של ליטר בתחנות המוזלות, כ-5 שקלים ואף פחות כיום, כמעט 80% הם מיסים למדינה.

למרבה המזל, רכבי הדיזל הם גם חסכוניים יותר, כך שאותה "תרומה אזרחית" עדיין נשארת בפרפורורציה. קחו, למשל, את גרסת הטורבו-דיזל החדשה של רנו קפטור, שנחתה החודש בארץ. בסיוע מנוע דיזל מודרני בנפח 1.5 ליטר מתהדר רכב הפנאי האופנתי בצריכת ממוצעת של קרוב ל-26 קילומטרים לליטר. בנסיעת המבחן שלנו, שכללה לא מעט עליות ושימוש נדיב בדוושת התאוצה, השגנו צריכה ריאלית של כ-19 קילומטרים לליטר - מה שאומר טווח נסיעה של מעל 800 קילומטרים בין עצירות תדלוק. מרשים.

חיצונית, עיצוב הקפטור כבר הפך למראה די מוכר על כבישי הארץ. העיצוב העגלגל והצביעה הדו-גוונית עדיין נראים עדכניים ואופנתיים ורק החישוקים המרהיבים של גרסת הבנזין המאובזרת פינו את מקומם לחישוקים מעט יותר פושרים. תא הנוסעים גם הוא מפגין חסינות בפני שיני הזמן. לוח מחוונים נאה, שילוב נאה של קימורים, צבעים וטקסטורות וחומרים איכותיים למגע ברוב התא. גובה הסף די נוח לכניסה וליציאה ולמרות בסיס גלגלים די ממוצע (2.61 מ'), מרווח הרגליים מאחור סביר. תא המטען לעומת זאת, אינו גדול משל סופר-מיני ממוצעת.

המשקל העודף של גרסת הדיזל - ששוקלת קצת יותר מ-1.2 טון - אינו משפיע על איכות הנסיעה. הקפטור היה ונותר אחד הדגמים הנוחים בקבוצה שלו עם ספיגת זעזועים טובה ורכה משמעותית משל האח החורג ניסן ג'וק. ההיגוי אולי אינו החד ביותר שבנמצא אבל הוא מספק היזון חוזר סביר והשליטה בתנודות המרכב על כבישים מתפתלים טובה מאוד.

הכוכב הוא המנוע. זוהי גרסה מוחלשת מעט של מנוע ה-1.5 ליטר טורבו-דיזל של הפלואנס, שזכה לפופולריות רבה בציי רכב בישראל. בקפטור הוא מסתפק ב-90 כ"ס, שהם 30 כ"ס פחות מההספק של גרסת ה-1.2 ליטר טורבו-בנזין. גם התאוצה ל-100 קמ"ש (13.5 שניות) אורכת כ-2.5 שניות יותר מזה של גרסת הבנזין. אבל, על המחסור בסוסים מפצה הרכב עם מומנט נדיב של 22 קג"מ, שמספק שפע של דחף בעליות. המנוע גם שקט ומתורבת באופן מפתיע ושיוט על הכביש המהיר מתבצע בשלווה מופתית. התיבה כפולת המצמדים לא מתקשה לטפל בהספק הצנע ומספק העברות זריזות ורהוטות, ללא קפיצות מיותרות.

קפטור טורבו-דיזל עולה 130 אלף שקל, מחיר מקביל לזה של גרסת הבנזין הפופולרית של המכונית, אם כי צריך לזכור שגרסת הבנזין מוצעת כמעט דרך קבע בהנחות משמעותיות. מנגד הוא טומן בחובו שילוב קוסם דווקא כרכב ציים שנוסע הרבה: איכות חיים ואופנתיות למקבל הרכב הצמוד, וחשבון הוצאות נמוך במיוחד למעביד. לפחות כל עוד מחירי הסולר (בפועל, אחרי ההנחות) יישארו נמוכים יותר מבנזין.