קובי לוצקי: "סיימתי עם האלגו-טריידינג - התחום הזה מוכפש"

בחברת קפיטל טרייד של קובי לוצקי עברה לפני זמן מה שינוי באופי פעילותה. תחת פעילות כבית-השקעות בזירת האלגו-טריידינג, החלה החברה לפעול כקרן גידור. המטרה הייתה, בין היתר, להתחמק מהמחלוקת מול רשות ניירות-ערך בנוגע לשאלה אם נדרש רישיון ניהול תיקים על-מנת לסחור בזירת האלגו-טריידינג, וליהנות מהפטור הקיים בחוק הייעוץ לקרנות גידור מקבלת רישיון לניהול תיקים.

אולם, נראה, כי המחלוקות רודפות אחר החברה בזמן האחרון, ולא משנה מה אופי הפעילות שלה.

אתמול (ה'), הוגשה למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א, תביעה נוספת רביעית במספר בתוך שלושה חודשים בלבד, נגד החברה בטענה לתרמית, להצגת מצגי-שווא ולגזילת כספי משקיעים.

בתביעה, בהיקף 1.8 מיליון שקל, שהוגשה באמצעות עו"ד דן צוק, בשם 4 משקיעים של החברה (שיכונו כאן ה', א', מ', ו-ש'), עולות טענות חמורות נגד קפיטל טרייד, הבעלים והמנכ"ל קובי לוצקי, נגד קרנות הגידור השונות שבאמצעותן סחרה קפיטל טרייד, חברת אפ.סי.איי. ג'י קפיטל, שהיוותה את "זירת המסחר"; וכן נגד רואה-החשבון של קפיטל טרייד ומנהל לקוחות פרימיום בחברה.

לטענת התובעים, כספם לא הושקע כלל, אלא עבר אל כיסם של לוצקי והנתבעים האחרים, בצורת עמלות ו"הפסדים" שנגרמו, לכאורה, לתובעים מן הפעילות שבוצעו בשמם.

הימורים פיננסיים עתירי סיכון

הטענות בתביעה מתייחסות הן לתקופה שבה פעלה החברה כבית-השקעות, והן לתקופה שבה החלה החברה לפעול כקרן גידור. לטענתם, בתקופה הראשונה, פעילות ניהול התיקים שביצעו קפיטל טרייד ולוצקי עבור התובעים, הייתה מנוגדת לחוק, שכן החברה ומנהליה אינם מחזיקים ברישיון לניהול תיקי השקעות, ולפיכך אינם מורשים לנהל תיקי השקעות.

בתקופה השנייה, על-פי הטענה, פעילות ניהול התיקים נוהלה, לכאורה, במסגרת ארבע קרנות נפרדות, ששמן זהה, כאשר הנתבעים משכנעים בחוסר תום-לב את התובעים, להשקיע, ותוך הטעיה בנוגע לסוג ההשקעה, אופייה, לסיכוי ולסיכון שיש בה, ותוך התעשרות על גבם.

בתביעה החדשה נגד חברת קפיטל טרייד נכתב, כי "בדיעבד, התברר לכל התובעים כי מסגרת זו שהנה כאמור 'קרן השקעה' המאוגדת כשותפות מוגבלת, הטילה את מלוא הסיכון על התובעים, כשהנתבעים משתתפים 'ברווחים' בלבד.

"מבנה הקרן התיר, לכאורה, לנתבעים, לבצע פעילות של 'הימורים' פיננסיים, עתירי סיכון, בלי לשאת בתוצאותיה. במידה שאותה פעילות הייתה נושאת פרי, היו הנתבעים 'גוזרים' אחוזים ניכרים מן 'הרווחים' שיתקבלו. היה והיא תיכשל (והיא אכן נכשלה), הרי שהתובעים יישאו בתוצאות לבדם".

בתביעה מגוללים התובעים את סיפור השקעתם ו"שקיעתם" לכאורה, תוך שנגרמים להם הפסדים משותפים של כ-1.8 מיליון שקל, מתוכם הפסד של חצי מיליון שקל שספגו ה' ו-מ', כל אחד בנפרד, עמלה בגובה של יותר מ-20 אלף דולר ששילם א', ותשלום הוצאות לקרן שבה השקיע בהיקף של 40% מהשקעתו של מ'.

לטענתם, הקשר הראשוני בין הצדדים נוצר בעקבות פניות טלפוניות של נציגי החברה אל התובעים, במטרה לעניין אותם בהשקעה באמצעות החברה או לאחר שראו פרסומים של החברה. בין דצמבר 2014 לפברואר 2015, כל אחד במועד אחר, חתמו השלושה על הסכמי השקעה בקפיטל טרייד, שבמסגרתם העניקו לחברה "הרשאה" לפעול ולנהל את כספם בשיטת מסחר ממוחשבת ואוטומטית - "אלגו-טריידינג".

מהתביעה עולה, כי א' הפקיד כ-820 אלף שקל בחברה; ה' הפקיד כ-800 אלף שקל; מ' הפקיד כ-145 אלף שקל; ו-ש הפקיד 300 אלף שקל בחברה.

ניגוד-עניינים מובנה וחמור

לטענת התובעים, קפיטל טרייד, לוצקי ומנהל הלקוחות של החברה, פעלו בתרמית, הטעו אותם, יצרו מצגי-שווא, ונהגו בחוסר תום-לב במו"מ, טרם ההתקשרות עימם, בכך שהפרו את חובתם לגלות להם פרטים המהותיים לניהול ההשקעה. בין היתר, נטען, יצרו בפניהם מצג כוזב שלפיו עמלות המסחר מוגבלות בשיעורן, ולכל היותר אינן עולות על מאות דולרים בחישוב שנתי, בעוד שעיקר העמלות נגבו באופן נסתר, בדמות הפרשי שער של ציטוטי הקנייה והמכירה של חוזי המט"ח.

בנוסף, נטען, השלושה הסתירו מהתובעים את העובדה שהם זכאים, לכאורה, לגביית עמלות ו"החזרי עמלות" שהם חלק מן ההפרש שבין ציטוטי שערי הקנייה והמכירה של חוזי המט"ח והנכסים הפיננסיים שבהם "הושקעו" הכספים.

לטענת התביעה, "נושא העמלות, החזרי העמלות ושיעורם, היו גורם מהותי בעל השפעה מכרעת על החלטת התובעים להתקשר עם החברה", נטען בתביעה.

"זכאותם של הנתבעים להחזרי עמלות יוצרת ניגוד-עניינים מובנה וחמור בינם לבין התובעים, באופן בו לנתבעים תמריץ לבצע מספר רב מאוד של פעולות קנייה ומכירה של חוזי מט"ח, באמצעות התוכנה. התובעים לא ידעו על ניגוד-העניינים האמור".

בנוסף, נטען, פעלו קפיטל טרייד ולוצקי תוך הפרת חוק בכך "שניהלו", לכאורה, את חשבונותיהם של התובעים כשהם נדרשים לרישיון לניהול תיקי השקעות, ובלי שהיה להם רישיון, תוך התעשרות על גב התובעים ותוך הפרת חובותיהם על-פי החוק.

עוד נטען בתביעה, כי במהלך שנת 2015 פנתה החברה לתובעים, בטענה כי עליהם "להעבירם" מפעילות ניהול התיקים אל פעילות זהה, שתנוהל במסגרת קרנות. על-פי התביעה, לתובעים נמסר, בשיחות שקיימו עם נציגי החברה, באופן אישי, כי הסיבה למעבר הנה כי "החברה נכנסת לפיקוח של הרשות לניירות-ערך, וכי "שינתה את המבנה המשפטי של פעילותה למבנה של קרן".

לטענת התובעים, הסכם הקרן שעליו חתמו הוא למעשה חוזה אחיד, שלשונו אחידה וזהה, ולא נתונה לשינויים. בנוסף, הם לא קיבלו מהחברה כל אישור או אסמכתה לכך, כי נרשמו כדין כמשקיעים שותפים אצל רשם החברות והשותפויות, ועיון עדכני במרשם רשם החברות מעלה, כי "השותף" היחיד בקרנות, מלבד החברה, הנו קובי לוצקי.

ארבעת המשקיעים טוענים עוד, כי התברר להם שבמהלך תקופת ההתקשרות במסגרת הקרנות, נגרמו להם הפסדים כבדים, שבעקבותיהם ביקשו מן החברה, במועדים שונים, לסיים את ההתקשרות ולמשוך את יתרת כספם. ה' ביקש וקיבל את יתרת השקעתו; אולם מדובר היה בסכום המשקף הפסד של למעלה מחצי מיליון שקל: הוחזר לו ע"י החברה סך של 291,000 שקל, כאשר סה"כ הוא הפסיד 532,200 שקל.

א' ו-ש, נטען, זכאים לקבלת יתרת ההשקעה, כפי שרשומה אצל החברה, אך לא קיבלו אותה; ו-מ' לא קיבל דבר, שכן לטענת החברה הוא הפסיד את כל השקעתו.

כנטען בתביעה, סכום היתרה בחשבונו של א', נכון למועד בקשת המשיכה, עמד על סך של 280,870 שקל, ושיקף הפסד של 517,795 שקל, אך לפני שלושה ימים הוא קיבל מכתב מקובי לוצקי, שממנו עולה, כי הקרן שבה השקיע נסגרת, ולא נותרה יתרה לחלוקה לשותפים בקרן.

ה' טוען, כי בנוסף להפסדים שנגרמו לו, חרגה החברה מן ההסכמות עימו בנוגע להגבלת העמלות, וגבתה ממנו עמלות ביתר, בסך של 21,394 דולר.

נתונים סותרים על הוצאותיה של הקרן

עוד נטען בתביעה, כי כאשר מ' ביקש למשוך את כספו, נמסר לו כי הקרן שבה השקיע נסגרת בשל הפסדים כבדים, וכי היתרה שעומדת לזכותו היא 3,275 דולר, אך הוא לא יקבל דבר, שכן סכום זה ישמש לכיסוי "הוצאות" הקרן.

ש', מצידו, קיבל בתשובה לבקשתו למשוך את כספו דוא"ל, ובו "חישוב" של הסכום המגיע לו, שממנו עולה כי יתרתו מסתכמת בסך של 93,688 שקל, כשמתוך יתרה זו החברה תקזז סך של 33,464 שקל כ"הוצאות".

מהתביעה עולה עוד, כי עם סיום ההתקשרות, לכל אחד מהתובעים נמסר נתון אחר בנוגע להוצאות הקרן. כך למשל, בעוד של-ה', שהשקיע כ-800,000 שקל בחברה, נמסר כי יחויב בשל חלקו היחסי בהוצאות הקרן בסך של כ-750 דולר בלבד (0.4% מההשקעה), הרי של-מ' נשלח "החישוב" שלפיו סך הוצאות הקרן הם כ-400 אלף שקל, וחלקו היחסי בהוצאות הוא כ-30% מהשקעתו; ואילו ל-ש' נמסר על-ידי לוצקי באופן אישי, כי הוצאות הקרן הן כ-2.5 מיליון שקל, ולכן חלקו היחסי בהוצאות עולה על 300 אלף שקל (יותר מ-40% מההשקעה), ולכן הוא לא יקבל דבר מהיתרה הרשומה לזכותו.

לדברי התובעים, "אין ולא יכול להיות ספק, כי מספרים אלו הנם פרי מוחו הקודח של קובי לוצקי ואין בינם לבין האמת ולו דבר". לטענתם, כספם "התערבב" בחשבונות עם כספים של משקיעים אחרים, כלל לא הושקע בקרנות, ובפועל, הכספים הוחזקו ולכאורה "הושקעו" אצל קפיטל טרייד, ולא במסגרת הקרנות.

עוד נטען בתביעה, כי לוצקי והחברה שךו, קפיטל טרייד, הציגו בפני התובעים רישום כוזב של פעולות מסחר וירטואליות בחוזי מט"ח ובנכסים פיננסיים, שלא היו אלא רישום פנימי של "פעולות" אצל קפיטל טרייד. "פעולות אלו לא הועברו לברוקר חיצוני ולא בוצעו בפועל בזירת מסחר כלשהי. בכך פעלו הנתבעים בתרמית", נטען בכתב התביעה.

מתפתים להשקיע סכומי עתק

בחודשים האחרונים נדמה כי רשות ניירות ערך הגבירה הילוך במאבק נגד בתי ההשקעות הפועלים בזירת האלגו-טריידיניג. בין היתר, כאשר שיגרה למספר רב של בתי השקעות הפועלים בתחום דרישה כי יחדלו מפעילותם בזירה ללא רישיון.

לרשות ני"ע אין נתונים לגבי היקף הכספים שמנוהל בבתי ההשקעות הפועלים בזירה, כיוון שאין עליהם כל פיקוח, ואולם, בשנים האחרונות, במסגרת קריסות של חברות שונות, נחשפו סכומי עתק שהושקעו בה, בהיקפים של מיליוני ועשרות מיליוני שקלים.

כבר באוגוסט אשתקד פרסמה רשות ני"ע אזהרה לציבור "בדבר ניהול השקעות ממוחשב", באמצעות פעילויות ניהול השקעות שמשווקות לקהל הרחב כ"מסחר רובוטי" או "אלגו-טריידינג". אזהרה זו הגיעה בהמשך לאזהרה שפורסמה על-ידי הרשות שנה וחצי קודם לכן בנוגע להשקעה באמצעות גופים והשקעות שאינם מפוקחים על-ידי רגולציה. ואולם, לאור ריבוי המקרים המתפרסמים על אובדן כספי משקיעים בחברות אלגו-טריידינג, נראה כי האזהרה לא הצליחה להרתיע משקיעים או לא הגיעה לרבים.

ברבים מהמקרים פונות החברות הללו לציבור הרחב עם הבטחות לתשואות שלא ניתן להשיג כיום באפיקים סולידיים, בשל הריביות האפסיות ששוררות בארץ ובעולם כבר כמה שנים. משקיעים רבים מתפתים, ובמקרים שונים שנחשפו לאחרונה, מגלים במהרה כי אין כיסוי להבטחות שהובטחו להם ולעתים הם אף מאבדים את כל כספם. כיום, משקיעים שונים מפנים את האצבע המאשימה כלפי רשות ניירות ערך בטענה כי לא עשתה מספיק כדי לפקח על השוק הפרוץ, ושני משקיעים של חברת יוטרייד שקרסה אף הגישו לאחרונה תביעה נגד הרשות בטענה כי היא אחראית להפסדיהם לאחר ש"נרדמה בשמירה".

קובי לוצקי: "סיימתי עם אלגו-טריידינג. התחום הזה מוכפש"

קובי לוצקי, הבעלים של חברת קפיטל טרייד, כבר סגר את הפעילות של קרנות הגידור שלו, ואינו פעיל עוד בתחום האלגו-טריידינג. לשאלתנו, מדוע החליט להפסיק לפעול בזירה הזאת, השיב לוצקי: "החלטתי לסיים את השותפויות, את קרנות הגידור שעסקו בתחום הזה, מכיוון שהגעתי למסקנה שהתחום הזה מוכפש שלא לצורך, ואין לי שום רצון להיות במקום כזה".

על רקע ההתרחשויות האחרונות בזירת האלגו-טריידינג הסוערת, אפשר להבין את החלטתו של לוצקי. בתקופה האחרונה התרחשו כמה דרמות שעשו כותרות בזירת המסחר הרובוטית. תביעות משקיעים נגד חברות שונות שניהלו, והפסידו, את כספם.

אזהרות של רשות ניירות-ערך שלא להשקיע בבתי-השקעות לא מפוקחים, ובקשות של הרשות להפסקת פעילותן של מספר חברות הפועלות בזירה, המלוות לעיתים בהליך משפטי שנפתח נגד בית-השקעות זה או אחר - הן רק חלק מהעניינים המעסיקים את השחקנים בה. הכול התחיל בקריסתה של חברת יוטרייד (שפורקה אתמול, ד', על-ידי ביהמ"ש), והחשדות לתרמית פונזי שביצע לכאורה בעליה, אביב טלמור. טלמור שוהה בימים אלה במעצר, בחשד לביצוע עבירות ניירות-ערך ואחרות.

אולם סיפורה של הזירה הזו כבר מזמן אינו סיפורו של טלמור בלבד, אלא סיפור של זירה שמשכה אלפי משקיעים כמהים לרווחים מהירים ומשמעותיים, שהמציאות - והפסדיהם - טפחו להם בפנים.

בהקשר הזה, הוגשו כבר נגד לוצקי עצמו, והחברה בבעלותו, קפיטל טרייד, ארבע תביעות. בתגובה לתביעה החדשה שהוגשה נגדו אתמול, אמר לוצקי ל"גלובס": "טרם קיבלתי את כתב התביעה, ולכן לא אוכל להגיב לשלל הטענות. בנוסף, אין בכוונתנו להגיב לגופו של עניין בתקשורת אלא בבית-המשפט".

עם זאת, אמר לוצקי, כי "הטענות של עו"ד דן צוק הן חצאי טענות המבוססות על חצאי מידעים, ואף על מידע שגוי לחלוטין. לדוגמה, הלקוחות המדוברים (התובעים) היו בזירת מסחר FCIG אשר הייתה בהתכסות מלאה (STP). באוגוסט אשתקד היו ירידות חדות בשווקים, וגם הלקוחות, גם זירת הסוחר וגם אנחנו, הפסדנו כספים כתוצאה מכך. זאת-אומרת, אין פה ניגודי-עניינים. נהפוך הוא. טענות ההפסדים שנגרמו בכוונה תחילה אינן נכונות, הן משוללות יסוד ואינן עולות בקנה אחד עם המציאות.

"יצוין, כי במקרה של לקוח אחר, שהעלה טענה דומה לטענות העולות בתביעה זו, כבר התקיים דיון ראשון בתביעתו, וביהמ"ש הפנה אותו לבוררות, תוך שהוא מבהיר לו כי לא מדובר בתרמית. תרמית מבטלת בוררות, וההפניה לבוררות מבהירה כי לא הייתה פה שום תרמית".

עוד בעניין הטענות שהעלו הלקוחות השונים של חברת קפיטל טרייד בתביעות השונות שהגישו, ובעניין הטענות שנשמעות באופן כללי בזירת האלגו-טריידינג - הוסיף לוצקי, כי "תמיד מדברים על מה שלא טוב, על הפסדים, אבל הייתה לנו כמות לא מבוטלת של לקוחות שיצאו ברווח, רווח יפה, ועליהם אף אחד לא מדבר".

לדברי הבעלים של קפיטל טרייד, "השוק מאוד רדיקלי בדברים האלה, הוא שוק מסוכן וממונף, ומי שנכנס אליו יודע את זה. יש אפשרות להרוויח בגדול, אך גם להפסיד - ותמיד מדברים רק על ההפסדים".