בג"ץ הכשיר המונופול ומחירי הגז המופרכים

לשלושה קהלים דיברה אתמול (א') פסיקת בג"ץ, שפסלה את סעיף היציבות במתווה הגז הטבעי, אך אישרה, באורח תקדימי, את עקיפת סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים על-ידי שר התעשייה, באמצעות חתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.

הקהל הראשון היו אותם עשרות אלפים אזרחים, שנאבקו למען ביטולו של מתווה הגז הטבעי. הללו מיהרו מיד אחרי ההודעה לפאב הקרוב, לחגוג את ניצחונם על כוס בירה.

הקהל השני, מצומצם הרבה יותר, היו טייקוני הגז בישראל ובארה"ב ומקורביהם, שמיהרו כל הדרך אל הבנק, להמשיך ולספור את רווחי-העתק שהם מפיקים היום מתמר ולחשב את סכומי הכסף וכאבי הראש שהחלטת בג"ץ חסכה מהם. 

הקהל השלישי מורכב ממשפטנים ומפרשני המשפט, שיתעמקו בימים ובשבועות הקרובים במורכבותה ודקויותיה התיאורטיות של החלטת בג"ץ, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהמציאות בשטח, בדיוק כפי שעשה הרכב בג"ץ.

אל תתבלבלו

וזו הרי התוצאה הפרקטית של ההחלטה מאתמול: המונופול האימתני, שלמדינה אין יכולת לרסנו, אושר על-ידי בג"ץ - ובענק. מחירי הגז המופרזים לא זכו להערה אחת מצד השופטים, מה שאומר שהם יישארו שרירים וקיימים לתקופה ארוכה. הדמוקרטיה המעשית המיושמת בשטח, לא זו התיאורטית המיושמת בבתי המשפט, ספגה מכה ממנה תתקשה להתאושש.

אל תתבלבלו: החלטתו של בג"ץ חסכה לחברות האנרגיה, ונובל אנרג'י בראשן, הוצאות כספיות כבדות וכאבי ראש מרובים. אם בג"ץ היה מאשר את המתווה, היה על חברות האנרגיה למצוא לקוחות רציניים יותר לגז הטבעי מהישות המסתורית דולפינוס הולדינגס, מהרשות הפלסטינית, משלטון החמאס ברצועה ומממלכת ירדן. היה עליהם גם להשקיע מיליארדי דולרים, שלנובל אין בקופתה, בפיתוח "לוויתן". 

כעת, בעקבות החלטת בג"ץ, נמצא לשותפות "לוויתן" המוצא לדחות את פיתוח שדות הגז הטבעי ולהנציח את מחירו המופרז בעשרות אחוזים.

הדמוקרטיה הישראלית ניצחה אתמול במובן המשפטי, אבל הובסה בשדה הקרב המעשי, שהוא המישור שבו מתנהלים חיי היום-יום. בג"ץ קיבל את טענתה של המדינה שהפעלת סעיף 52 הייתה תקינה, ובכך במו-ידיו הנציח מונופול דורס דמוקרטיה, שימשיך לגבות מחירים מופרזים בעשרות אחוזים עבור הגז הטבעי ויגביר את שליטתו והשפעתו במדינת ישראל. לאורך השנים, השפעתו על הדרג הפוליטי ובמסדרונות הביורוקרטיה תלך ותתעצם.

יצוא הגז? פיתוח "לוויתן"?

ואשר לסעיף היציבות? הוא היה רק העז שנדחפה דרך דלתות האורווה הפתוחות, אחרי שהסוסים כבר דהרו ממנה. הוא התקבל רק אחרי שהמדינה כבר העלתה את המיסוי על הגז הטבעי, שמונופול הגז הטיל בתורו על הצרכנים.

אם חברות הגז יחליטו לוותר על סעיף היציבות, הן יוכלו, החל מהיום, ליישם את המונופול באופן מושלם: להרחיב את היצוא מ"תמר" לפני שיהיה חיבור נוסף לחוף הישראלי, ובכך להגביר את פרופיל הסיכון האנרגטי של המדינה; ולמכור את "תנין" ו"כריש", אף שאין מי שירכוש אותם, ואין הצדקה כלכלית בפיתוחם.

בהיעדר רוכשים לגז הטבעי - לאן נעלמה יוניון פנוסה, מה קרה לשל? - ובהתחשב בשינויים הגיאופוליטיים התזזיתיים במזרח התיכון, בקושי להפשיר את היחסים עם טורקיה וביציבות המעורערת של שלטון אל-סיסי במצרים - יצוא הגז הטבעי מישראל יישאר בגדר חלום רחוק. פיתוח "לוויתן" יידחה, אבל אזרחי ישראל ימשיכו לשלם למונופול הגז הטבעי מחיר המתקרב ל-6 דולר ליחידת חום, המחיר הגבוה בעולם. והכול באישור בג"ץ.

עוד על החלטת בג"ץ בעניין מתווה הגז: 

■ בג"ץ ביטל את מתווה הגז - "סעיף היציבות נקבע בחוסר סמכות"

■ הבוקר שאחרי: ירידות חדות במניות הגז בת"א

■ נתניהו: החלטת בג"ץ תמוהה, גורמת נזק לכלכלת ישראל

■ שותפויות לוויתן: נפעל עם הממשלה לפיתוח המאגר עד סוף 2019 

■ בכיר בחברות הגז: "בג"ץ נכנע ללחצים פופוליסטיים מהשמאל"

■ שטייניץ: "החלטת בג"ץ אומללה - ההשלכות יהיו קשות ביותר"

■ תגובות לבג"ץ: "שוד הגז בוטל - יש שופטים בירושלים"