כחלון על הותמ"ל: "מהלך דרמטי שיזרים עשרות אלפי דירות"

לאחר דיונים סוערים בוועדת הפנים בשבועות האחרונים אישרה היום הוועדה את החלק הקנייני של החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). נזכיר כי הוועדה עצמה, הותמ"ל, כבר הוקמה בימי הממשלה הקודמת והחלה לעבוד, לקדם ולאשר תכניות בהיקף נרחב אך רק על קרקע המיועדת לבנייה ותכניות שלא קודמו בשל חסמים שונים.

כעת, החלק הקנייני של הותמ"ל סולל את הדרך לקידום תכניות למגורים גם על קרקע שאיננה מיועדת נכון להיום לבנייה, כלומר קרקע חקלאית. בעוד באוצר מדגישים כי מדובר במהלך חשוב שיאפשר קידום מהיר של תכניות לבנייה אלפי דירות חדשות במגזר החקלאי, גופי ההתיישבות ממשיכים לטעון כי מדובר בתכנית דרקונית ולא נחוצה.

"תזכיר החוק של שר האוצר, משה כחלון לרפורמה משמעותית בהליכי פדיון וקרקע, אושר היום בוועדת הפנים של הכנסת, לקראת קריאה שנייה ושלישית", כך נמסר היום ממשרד האוצר. "החוק, הכולל את המלצות צוות 90 הימים בראשות הממונה על התקציבים במשרד אוצר, אמיר לוי, יצמצם את הביורוקרטיה המיותרת בנושא פדיון קרקע ויזרז מימוש של תכניות בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור. על פי המלצות הצוות, שהקים את מוסד הותמ"ל, יזורזו הליכי פדיון והשבת קרקע מחקלאים לטובת פרויקטים גדולים של בניית יחידות דיור. הרפורמה תסמיך את מועצת מקרקעי ישראל להגדיל את הפיצויים והתמריצים לחקלאיים תמורת השבת הקרקע למדינה. בנוסף, מינהל מקרקעי ישראל יהיה מצויד בכלים מנהליים לתפיסת חזקה בקרקע".

ברשות מקרקעי ישראל מעריכים כי כ-20 אלף יחידות דיור מצויות היום בהליכי פדיון ומוסיפים כי תיקוני החוק הנוכחיים יזרזו את השבתם לידי המדינה לטובת הקמת יחידות דיור. נציין כי החוק עתיד לעבור כעת לאישור מליאת הכנסת ולאחר מכן יאושר סופית. עם זאת, את גובה הפיצוי המוגדל לחקלאים על הקרקע צריכה עוד לקבוע מועצת מקרקעי ישראל בשלב מאוחר יותר.

נכון להיום עומד פיצוי לחקלאי על רף של בין 7,000 שקל לדונם ועד כ-50 אלף שקל לדונם, תלוי בסוג הגידול בין היתר, ועל פי הצעת החוק קרקע שתושב למדינה במסגרת הותמ"ל תהיה זכאית לפיצוי מוגדל. כעת, לאחר שהחוק יאושר יתחיל המאבק בין כל הגורמים על גובה הפיצוי.

שר האוצר משה כחלון אמר היום עם אישור הצעת החוק בוועדה כי: "מדובר במהלך דרמטי שיזרים עשרות אלפי דירות לשוק. הכסף שיתקבל מפדיון הקרקעות בקיבוצים יוקצה לסיוע לזוגות צעירים בפריפריה ולפתרון משבר הדיור". הממונה על התקציבים ויו"ר צוות 90 הימים, אמיר לוי, אמר: "הרפורמה שאושרה בוועדת הפנים תגדיל את היצע הדיור בישראל. אני משוכנע שפעילות הותמ"ל לצד העצמת תהליכי הפדיון, יאפשרו לממש בטווח הזמן הקרוב תכניות דיור בהיקף משמעותי ביותר".

"מדובר בחוק מיותר"

כאמור, בעוד במשרד האוצר מרוצים מנוסח החוק ומקידומו לקראת אישור, במגזר ההתיישבות והחקלאים עדיין סבורים שמדובר בטעות. "מדובר בחוק מיותר, שאין בו תרומה אמיתית לפתרון מצוקת הדיור, ולעומת זאת יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין, בחקלאים, בחקלאות ובריאות הירוקות של מדינת ישראל", כך אמר היום שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות.

"אנו מברכים על הטמעת חלק מההסתייגויות הרבות שהעלינו בישיבות וועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדיין יש בנוסח הקיים חריגה מסיכומים שכבר הושגו ופגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד של החקלאים. הוכחנו שרק בשיתוף פעולה ובדרך של יצירת הסכמות ניתן לקדם פתרונות. אם לא יתקיים תיאום בשטח בין הוועדות ובין השלטון המקומי, בכל תכנית ותכנית, נפעל להכשלתן".

עו״ד עמית יפרח יו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים הוסיף ואמר כי "התנועה וחבריה אינם מעוניינים בפיצוי כספי. התנועה רואה בחקלאות ערך יסודי, מרכזי ומהותי בהוויית המרחב הכפרי ולא רק קישוט נופי. העיסוק בחקלאות הוא אורח חיים ופרנסה ליישובים החקלאיים. המושבים נשענים על שטחי החקלאות שברשותם כמקור פרנסה חשוב. החקלאות היא מקור פרנסתם של חברי המושבים העוסקים בכך, אשר חלקם בגיל מבוגר ואין להם מקור הכנסה נוסף. כל גריעה משטחי המושבים מהווה פגיעה באמצעי הייצור של החקלאים. ואנו נשקול האם לעתור לבג״צ עם סיום הליך החקיקה", כך יפרח. 

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, התייחס אף הוא לאישור הצעת החוק ואמר: "מדובר בחוק מיותר שלא יתרום במאום למצוקת הדיור. תכנון שמטרתו להביא לחיסולו של ישוב לא רק שאינו ראוי גם אינו נחוץ. 93% מהקרקעות מנוהלות על ידי המדינה ויש היום מספיק כלים לו רצתה בכך המדינה כדי לטפל במצוקת הדיור האמיתית, אלא שהאמת היא שהמדינה ממכרזת את עצמה לדעת והיא המספסרת העיקרית בקרקעות. כמעט כל המתכננים במדינת ישראל סבורים שיש די שטחים בעיר הזמינים לבניה ומתנגדים ליוזמות הממשלה להפשרת קרקעות חקלאיות ולהרחבת שטחי החיפוש.

מסגרת הותמ"לים מתכננים תכניות על יותר ממאה אלף דונם חקלאים כשמנגד של שטחים עירוניים עם פוטנציאל בינוי לעוד עשרות שנים. במקום לכונן תכנית לאומית להתיישבות שיש בה ראיה גם של חשיבות המרחב הכפרי, המדינה יוצרת מציאות שתהיה בכיה לדורות. הפקעה של קרקעות לצורך קידום בינוי בשטחים הפתוחים מבלי לקחת בחשבון את חשיבותו של המרחב הכפרי לכלכלה, לתיירות ולשמירה על איכות הסביבה, תיצור מציאות תכנונית לא הגיונית מבחינה כלכלית וחברתית". 

עו"ד גלי פלד ממשרד חגי שבתאי, שפירא, המלווים קיבוצים ומושבים הוסיפה: " הרצון למצוא פתרון למצוקת הדיור לא מצדיק את רמיסת הזכויות של החקלאים, המחזיקים בקרקע עשרות ואף מאה שנים. אין כל הצדקה לפגוע בקניינם של אנשים שכל חטאם הוא שאדמתם צמודה לעיר שכנה. נראה, כי החקלאים הפכו לשעירים לעזאזל של מדינת ישראל, ששכחה את העבר ובועטת במי שהיו מייסדיה ויקיריה. מן הראוי היה לכל הפחות, להורות לרשות לתת לחקלאים קרקע חליפית בעת שינוי יעוד, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל הקיימות, ורק אם לא ניתן - להורות על פיצוי.

"החקלאים זקוקים לקרקע לפרנסה, לא פחות מאשר המדינה זקוקה לשטחים. לא יעלה על הדעת לקדם אינטרס אחד, תוך פגיעה באינטרסים חשובים אחרים של המדינה. כמו כן, המדינה מבקשת בחוק זה לגזול לחקלאים את קניינם, תוך שהיא אינה קובעת בכלל את תנאי הסכם ההשבה שייכפה על החקלאים, אלא מותירה עניינים אלה, כמו גם את שיעור הפיצוי, לקביעת מועצת מקרקעי ישראל. כך, מבקשת המדינה לקבל את עזרתו של המגזר החקלאי מבלי שהמגזר בכלל יודע את התנאים שיוטלו עליו. כך גם לא ניתנת שום זכות שימוע לחקלאי והוא נדרש לפנות את הקרקע בתוך ימים מבלי שניתנת לו כל זכות השגה, אף לגבי מועד הפינוי. ומה קורה עם יש גידולים בשטח? אף אחד לא שומע את החקלאי. המהירות הזו עוד תביא לבכייה לדורות".