הפתרון: שיפוי לחברות הגז במקום סעיף יציבות

1. החלטת בג"ץ - מה הלאה. זו השאלה הקריטית והיחידה ביום שאחרי הצהלולים משמאל והדיכאון מימין, תחושות הרדיפה בימין והצדק המוחלט בשמאל.

כדי להעלות את האפשרויות העתידיות חשוב להדגיש כי בג"ץ לא ביטל את מתווה הגז. בג"ץ כן אישר וכן קיבל את כל הסעיפים הבעייתיים: ההליך, השימוש בסעיף 52, נימוקי הביטחון ויחסי החוץ, היצוא המוקדם מ"תמר", המחיר, מנגנון השינויים במחיר ועוד. בג"ץ כן התערב וכן ביטל סעיף אחד, קריטי, את "סעיף היציבות".

זו המציאות מאתמול בערב - לא משנה אם מדובר ב"ניצחון הצדק" או "ניצחון הפופוליזם".

2. בזמן שאנחנו מתברברים (בעצם מאז חורף 2011 כשפוצץ צינור הגז ממצרים. 3-4-5 שנים שבהן התעצם כוח הסחיטה של מונופול נובל ודלק, הממונה על ההגבלים דשדש ולא מצא דרך לפתור את זה, המשק המתין והשרים והמנכ"לים ברחו מזה, עד לפני חצי שנה) - הפכה המציאות העולמית לבעייתית במיוחד. ירידת מחירי הנפט והגז יצרה משבר עולמי; בשנים האחרונות התבטלו פרויקטים עולמיים של נפט וגז בהיקף של 400 מיליארד דולר; בוטלו יותר ממחצית הפרויקטים היקרים במים עמוקים (בסגנון "לוויתן", "כריש" ו"תנין"). את תוצאות המצב הזה ניתן לראות בדוחות הכספיים וגרף המניות של חברות הנפט העולמיות, כולל נובל אנרג'י האמריקאית.

האם נובל תנצל את המצב הנוכחי ותתעקש על סעיף יציבות בין בחוזה ובין בחקיקה (כפי שתמיד דרשה) כדי לשבור את הכלים ולצאת החוצה עם תביעה בינלאומית ודרישה לפיצויי עתק? אולי. כרגע זה לא נראה כך. יותר נכון לא בטוח שזה כך.

ככל שהתעשייה הזו הפכה ליותר מסוכנת - כך בעיות גיוס המימון לקידוחים הפכו לכמעט בלתי אפשריות. האם נובל ודלק יוכלו לגייס מימון בינלאומי לקידוח לוויתן בהיעדר סעיף יציבות רגולטורית? גם ללא השם הרע שיצא לרגולציה ההפכפכה בישראל, התשובה היאזה מאוד קשה עד בלתי אפשרי. האם ניתן יהיה לחתום חוזי יצוא עם מדינות אחרות, למשל ירדן או טורקיה, כדי לבסס את הגיוסים הנדרשים בלי שהמתווה סגור, מאושר וחתום? נראה שלא. האם חברות זרות אחרות יבואו להחליף או להצטרף לנובל ודלק בתמר ולוויתן? בלי שההסדרים יהיו ברורים - אין טיפת סיכוי.

3. יש שאומרים: די, לא רוצים - לא צריך. ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, שהוביל את כל המתווה הזה, יכולים לקום ולומר: שופטי בג"ץ נתנו ליחימוביצ'ים לנצח, אז אנחנו זזים ואתם תשברו את הראש. הגז מתמר הרי מספיק לימי הממשלה הזו וגם לבאה אחריה - שהממשלות הבאות יטפלו בהמשך הדרך. אנושי? כן. אפשרי? אולי. כרגע זה לא נראה כך. הם לא נבחרו כדי להיעלב. אם השניים מאמינים במתווה - חובתם להילחם עליו. עוד יום, עוד יומיים - זה מקסימום הזמן האפשרי להמשיך ולהתבכיין נגד החלטת בג"ץ. מיום ראשון חוזרים לעבודה.

4. הפתרון הפוליטי: להעביר את המתווה כמו שהוא בכנסת בכוח הקואליציה. בשביל זה צריך לשכנע ולאלץ את משה כחלון, חיים כץ ויואב גלנט לרדת מטענת החברות וניגודי העניינים ולהצביע בעד. יקרה? נראה שלא (לא בגלל שהם צדיקים גדולים, אלא בגלל שלכל אחד מהם יש חשבונות משלו).

יש אפשרות לגיוס הבטחות, תמיכה מהאופוזיציה, למשל אביגדור ליברמן וחברי הכנסת שלו, ולתת לו תמורה מתאימה ויקרה במקום אחר. אפשרות סבירה אלמלא השאלה האם נתניהו מסוגל בכלל לסמוך על ליברמן, שמסוגל בכלל לסמוך על נתניהו? נראה שלא. וחוצמזה - במקרה של חקיקה הופך סעיף היציבות לחוק. חוק מדינה. מישהו באמת רוצה את זה? (חוץ מנובל שכל הזמן חלמה על חקיקת יציבות).

5. הפתרון הנדרש הוא להחליף את סעיף היציבות במשהו אחר עם אותה משמעות, אותה מחויבות ואותה תוצאה: להתחיל לעבוד בלוויתן.

דרך אחת: הממשלה תשתתף במישרין בהוצאות הקידוח ו/או לתת ערבויות מדינה לבנקים המממנים הזרים. הבעיה: מדובר בכסף ענק שממשכן את תקציב המדינה ויחס החוב שלה למשך שנים רבות. ובכלל, מי שבפועל ישלם את זה יהיו תושבי ישראל והיצואנים שהערבויות הללו יילקחו מהם.

לכן, הפתרון שיתחילו לדבר בו נכבדות, בקרוב מאוד, יהיה כזה: המדינה תוציא את סעיף היציבות מהמתווה, ובמקום זה תקבע, תוסיף, סעיף חדש שאומר שהממשלה והממשלות הבאות שומרות לעצמן את הזכות להחליט ולבצע שינויים, אבל במקרים כאלה ייבדקו המשמעויות הכספיות של השינויים בהסכם-מתווה המקורי - על החברות, על ההחזר לבנקים ועל מדינות היצוא - והמדינה תתחייב מראש לתת פיצוי בהתאם למשמעויות הללו.

זה הופך את הסכם הגז לסוג של פרויקט BOT, כמו כביש חוצה ישראל וכמו הרכבת בירושלים. הממשלה מתחייבת לוודאות למשך תקופת ההסכם. זה הופך את התחייבות הממשלה לפיצוי מותנה בגודל הפגיעה לסוג של שיפוי.

6. ממשלה יכולה לתת ודאות למשקיעים. ממשלות בארץ ובעולם עשו את זה ועושות את זה לאורך הדרך. זו מהות שיתוף הפעולה בין העסקי לממשלתי. להסכם כזה יש כוח משלו, כוח כספי.

אפשר גם, במקביל, שהמשבר הנוכחי יוביל לקבלת ההצעה שבאה לא מזמן מצד נובל: תוכנית פיתוח מודולרית. בשלב ראשון תתבצע השקעה וגיוס אשראי רק בעבור פיתוח למשק הישראלי. במקביל, ככל שיהיה צורך, כשהמצב העולמי ישתנה, מחירי הגז יעלו, ייחתמו חוזי יצוא עם מדינות שכנות - יתקדם הפיתוח בהתאמה.