יו"ר מטה הדיור: אינטרסנטים מנסים לעצור הורדת מחירים

"אנחנו נלחמים במיליוני אינטרסנטים, כי הגדלת היצע הדירות בישראל משמעותה היא הורדת מחירים, ויש הרבה אינטרסנטים שמנסים לעצור אותנו בכל דרך אפשרית. זו לא בעיה של קרקעות ולא בעיה של תכנון. יש לנו מלאי תכנוני שממנו ניתן לחיות עשר שנים לפחות. יש לנו יחידות דיור שלא נבנות" - כך אמר הבוקר (ג') יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אביגדור יצחקי, בכנס השנתי לתכנון ובנייה של משרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

עוד אמר יצחקי בכנס: "מחירים גבוהים אינם משבר. הם תוצאה. בכל שנה נוספים משקי בית שצריכים דירה והמדינה יוצרת פחות מהביקוש. אין הצדקה לעליית המחירים חוץ מזה שיש חוסר בדירות. אחד החסמים לבנייה הוא העובדה שאין מספיק עובדים בשוק הבנייה. הסינים לא רוצים לשלוח לנו עובדים. זו עובדה. יצרנו קול קורא שבו הביעו עניין חברות בנייה ממדינות רבות, והתחלנו להשקיע במעבר לעובדים הפלסטינים כדי שיהיה להם קל יותר להיכנס לכאן. מלבד זאת יש כיום מצוקה מבחינת העיריות במתן היתרים ויש בעיה בסלילת כבישים. את כל אלה צריך לפתור".

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, השתתף גם הוא בכנס והתייחס לסוגיית הדיור הציבורי: "במדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון מסייע בכ-150 מיליון שקל כהשתתפות בשכר דירה ל-130 אלף משפחות שאין להן יכולת. לצד הדבר הזה יש תהליך מתמשך של טיפול באוכלוסייה הזו. פעם היו 150 אלף דירות. היום אנחנו מחזיקים ב-60 אלף דירות.

"היכולת שלנו לעזור קטנה. מצד שני הצורך של אנשים בעזרה גדלה. ישנן דירות שעומדות ריקות 20 שנה, ומשפחות שזקוקות לדירה. הדבר נובע מכך שהקריטריון לא מתאים לחלק מהמשפחות. אמרתי שאולי כדאי לשנות את הקריטריון. התוצאה היא שכתוצאה משינוי הקריטריון כ-500 או 600 משפחות נכנסו לדירות, ורבים פינו דירות קטנות ועברו לדירות גדולות", אמר גלנט. 

השר גלנט התייחס בדבריו גם לענף הבנייה ואמר: "רעיונות טובים וניתוחים טובים והחלטות נכונות היו כאן לאורך שנים. הבעיה היא בביצוע. אני רואה פה מציאות שבה אין בה ביצועים לאורך זמן. המצב שמצאנו כאשר נכנסנו לנושא הבינוי היה שמחירי הדיור עלו פי שניים. כאשר אתה מגיע לשכונה חדשה שאוכלסה, אתה יודע שתהליך התכנון החל לפני 15 שנה. בתוך הסבך הביורוקרטי ריכזנו את הסמכויות בידי שר האוצר. כל מה שקשור בתכנון, קרקע וכסף נמצא במקום אחד. הביצוע ברובו נמצא בידי משרד הבינוי והשיכון".

במקביל, הציב השר גלנט שוב את היעדים שנקבעו לשיווק קרקע במסגרת מחיר למשתכן ואמר: "עד היום שיווקנו 27 אלף יחידות דיור, ועד סוף השנה יהיו כאן 70 אלף". בסיכום דבריו אמר גלנט כי: "אנחנו ניצור פרויקטים בעלי עדיפות לאומית שיתחילו ויסתיימו בתוך ארבע שנים. אי אפשר לעבוד בקמעונאות. צריך לשנות את דפוס החשיבה".

בנקודה זו חשוב לציין כי בעוד נתוני השיווק בהם נקב השר גלנט נכונים, חשוב להבין שמדובר בשיווק קרקעות בלבד ולא בקרקע שכבר נמכרה הלאה ליזמים וקבלנים שיבנו את יחידות הדיור המוזלות. על פי מעקב "גלובס" אודות מספר יחידות הדיור שאכן נמכרו עד כה ליזמים והקבלנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, מדובר על 7,130 יחידות דיור בלבד ולא 27 אלף. למספר זה ראוי להוסיף גם את מספר הדירות המוזלות שעתידות להימכר במסגרת תוכנית מחיר מטרה, 978 דירות מוזלות בראש העין ועוד 524 דירות מוזלות במודיעין מכבים רעות.

את הכנס פתח עו"ד איל מאמו, מנהל מחלקת התכנון והבנייה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', שאמר כי "אני כלל לא בטוח שחסרות יחידות דיור. אני נתקל באלפי יחידות דיור מתוכננות, שחלקן החל להתממש. הבעיה היא שלא סוללים כבישים. הפתרון זה תחבורה ציבורית. הגידול באוכלוסייה הוא חצי מהגידול ברכישת מכוניות. כשקונים מכוניות צריך לסלול כבישים.

"הכבישים שלנו הם הצפופים בעולם. לממשלה אין עניין להוריד את המכוניות על הכבישים. משום שהיא מרוויחה ממסים על קניית מכוניות ועל דלק. לא סוללים את הכבישים כי משרד התחבורה לא סולל מספיק כבישים כי גם הם לא יעזרו. כיום יש הרבה נתיבי תחבורה ציבורית, ומעט מאוד תחבורה ציבורית בפועל ומי שנהנה מכך הן המכוניות הפרטיות ש'גונבות' את הנתיבים", אמר.