ב"י יעניק לחברות כרטיסי האשראי היתר עקרוני לבנק בתוך 3 חודשים

בנק ישראל יעניק לרוכשי חברות כרטיסי האשראי היתר עקרוני להפוך לבנק בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה - כך סוכם בוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בראשות דרור שטרום. ההסכמות הוגדרו "פריצת דרך" על ידי גורמים בוועדה ששיבחו את המפקחת על הבנקים חדוה בר על "רוח חדשה" שהביאה עמה ביחסים בין בנק ישראל לשר האוצר ויו"ר הוועדה.

ההיתר העקרוני יאפשר לרוכש להתחיל בהקמת הבנק ובגיוס המשאבים הנדרשים עד לקבלת רישיון הקבע. למעשה, ההיתר יאפשר לישראכרט ולאומי קארד לשדרג את התשתיות שלהן כדי לגייס פיקדונות, וכמו כן יעניק להן אישור לגייס כוח אדם לצורך ניהול הפיקדונות בהמשך.

בשורה התחתונה, חברות כרטיסי האשראי יוכלו להפוך לבנק לכל דבר בתוך עד שנה מרגע הגשת הבקשה. מדובר בקיצור דרמטי שכן הליכי בדיקת נאותות הרוכש (Fit and Proper) לבדם נמשכים היום חצי שנה עד שנה ואף יותר מזה. האפשרות לגייס פיקדונות מהציבור תוזיל מאוד את עלויות ההון של הבעלים החדשים של ישראכרט ולאומי קארד, ותאפשר להם להציע אשראי במחירים נמוכים יותר. בנוסף ייהנו בעלי הבנקים החדשים מהגנות ינוקא בנושא יחס הלימות ההון וההון הראשוני הנדרש, ביטוח פיקדונות ואפשרות לשיתוף תשתיות מחשוב או שימוש בתשתית המחשוב של בנק יהב הממשלתי.

יתרה מזאת - ההיתר העקרוני יעניק לחברות כרטיסי האשראי ודאות ויקל עליהן בהתקשרות בחוזים עם הגופים הנדרשים לשם הפיכה לבנק. מלבד קיצור הזמנים, בבנק ישראל מכינים לחברות כרטיסי האשראי "סוכרייה" נוספת בדמות הקלה בדרישות הלימות ההון. הסיבה לכך היא שלחברות כרטיסי האשראי יש כבר היום את התשתית והיכולת להפוך לבנק במהירות יחסית. כך, למשל, הלימות ההון שלהן עומדת כבר היום על כ-15%. עדיין לא ידוע איזו הלימות הון ידרוש בנק ישראל מישראכרט ולאומי קארד, אך ההערכה היא כי היא תהיה נמוכה באופן משמעותי מהדרישה הבנקים.

הקלה נוספת של בנק ישראל לחברות כרטיסי האשראי היא בתחום המחשוב. עד היום דרש בנק ישראל תשתית מחשוב עצמאית מכל בנק. הדבר כרוך בעלויות גבוהות מאוד ומהווה חסם כניסה לענף. כעת, בנק ישראל מתכנן לאפשר הקמה של מרכז משותף שיוקם על ידי חברת IT, אשר יספק את המערכות הנדרשות לניהול פיקדונות ואת שירותי התפעול ההכרחיים עבור חברות כרטיסי האשראי. בהמשך ישנה תוכנית להשתמש גם בטכנולוגיית ענן.

בוועדה טוענים כי גם הבנקים ירוויחו מהמהלך משום שהרישיון לפתוח בנק ישביח את ערכן של חברות כרטיסי האשראי ויגדיל את התמורה שיקבלו הבנקים עבורן. "שימו לב לפרמיה שמתרחשת פה", אמר היום (ד') שר האוצר, משה כחלון, בהתייחסו לרוכש העתידי של חברת כרטיסי האשראי. "הוא קיבל גם חברת כרטיסי אשראי, גם דאטה בייס, גם לקוחות וגם רישיון לבנק".

שר האוצר, שדיבר בכנס כלכלי, הוסיף כי "אני בעיני רוחי רואה בשנתיים הקרובות (בנק - ע"ב) אחד-שניים נוספים, כמובן על בסיס טכנולוגיה וחדשנות, לא עם הרבה עובדים וסניפים. אני רואה את חברות כרטיסי האשראי ואולי רשת שיווק אחת או שתיים שיכולה להשתלב כבנק".

בבנקים, לעומת זאת, טוענים כי הרוכשים לא יהיה מעוניינים להפוך את חברות כרטיסי האשראי לבנקים. "הנחת העבודה שכולם ישמחו להיות בנקים לא נכונה", אמרו ל"גלובס" גורמים בנקאיים, "בכלל לא בטוח שסלקום או שופרסל מעוניינים להיות בעלי בנק, עם ההשקעה הנדרשת בהקמה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, עם הקפיצה הדרמטית בדרישות הרגולטוריות ובחשיפה הציבורית שמתלווה לכך".

בעקבות הסיכום בנושא הרישיונות נפתרה המחלוקת המרכזית בין כחלון ובנק ישראל סביב השאלה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן. כחלון הבהיר בעבר כי אין לו התנגדות שהחברות יישארו בפיקוח בנק ישראל אם יהפכו לבנקים ויתחרו בבנקים הקיימים. בנוסף מסתמנת פשרה במחלוקת בנושא הפרדת חברת כרטיסי האשראי השלישית כאל, וככל הנראה בנק ישראל יסכים כי הפרדתה מבעלות הבנקים תיבחן בפרק זמן מסוים לאחר הפרדת ישראכרט ולאומי קארד.

ואולם, נקודת מחלוקת אחת מעכבת את השלמת הדוח הסופי והגשתו: בנושא הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים. כזכור המליצה הוועדה בדוח הביניים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים במשך ארבע שנים מתום מסגרות האשראי הקיימות - כלומר שבע-שמונה שנים מרגע ההפרדה. בבנק ישראל מתנגדים בחריפות למגבלה הזו בנימוק שמדובר בהוראה שאין לה תקדים בעולם ומוציאה מהתחרות בשוק האשראי את הגורמים היעילים ביותר. האוצר ורשות ההגבלים, לעומת זאת, דרשו להאריך את משך איסור ההנפקה לעשר שנים.