השווקים מתעוררים - זה שוב ייגמר ברע?

אם הם קיבלו כבר מספיק חבטות כדי להתעורר? זו השאלה של מנהלי השקעות רבים בעולם בחודש האחרון, לפני שהחלו להגדיל חשיפה למניות ואג"ח בשווקים המתעוררים. אחרי כמה שנים של תשואות שליליות, הפסדים ומפח נפש לא קטן, יותר ויותר משקיעים מוכנים לאחרונה לתת מחדש צ'אנס לשווקים המתעוררים בתקווה שהפעם זה ייגמר אחרת.

בחודש וחצי האחרונים זינק מדד השווקים המתעוררים של MSCI ב-16%, כשבחלק מהשווקים זינקו המניות בשיעורים חדים יותר, כמו למשל ברזיל (עלייה של 29% מאמצע פברואר, יחד עם התחזקות המטבע). מטבעות חלשים וריביות גבוהות גם משכו משקיעים לשוקי האג"ח במדינות האלה, כאשר מדד אג"ח שווקים מתעוררים של ג'יי.פי מורגן זינק מתחילת השנה ב-4% (פי 2 מהעלייה של קרנות אג"ח High Yield בארה"ב). עשר קרנות הסל המובילות על שווקים מתעוררים (מניות ואג"חים) גייסו מתחילת מרץ כ-3.5 מיליארד דולר.

בפעם הקודמת ההתלהבות הזו הסתיימה בהפסדים גדולים. בשלוש השנים האחרונות ירד מדד MSCI לשווקים המתעוררים ביותר מ-20%, בעוד שהשוק האמריקאי (S&P500) עלה בכ-30% והשוק האירופי (סטוקס 600) בכ-6%.

ירידת המניות בשווקים המתעוררים באה בעיקר על רקע חשש מהאטה בכלכלה העולמית ובמיוחד בשווקים המתעוררים ובראשם סין, קטר הצמיחה העולמי, שקצב הצמיחה שלו הולך ויורד בשנים האחרונות. קריסת מחירי הנפט, לצד ירידת מחירי סחורות אחרות, פגעו ברבות מהכלכלות המתעוררות המייצרות את חומרי הגלם האלה ומייצאות אותם. הפגיעה היתה קשה במיוחד במדינות כמו רוסיה, שהנפט מהווה מעל מחצית מהכנסותיה.

ההיערכות להעלאת ריבית בארה"ב בדצמבר 2015 פגעה גם היא באטרקטיביות של השווקים המתעוררים. זאת בעיקר בשל החשש מהשלכותיה ובשל ההתחזקות המתמשכת של הדולר מול המטבעות המתעוררים. מצד אחד ההתחזקות הזו החזירה משקיעים לארה"ב, שהוציאו כספים משווקים מתעוררים; מהצד השני, היא פגעה בחברות ובמדינות בשווקים המתעוררים שנטלו הלוואות במטבע האמריקאי.

עולים מהשפל

למה העליות הפעם יכולות לצייר תסריט שונה? ראשית, כי הירידות החדות של השנים האחרונות ובמיוחד של 2015 הורידו את מכפילי הרווח בשווקים מתעוררים רבים לרמות שפל, שספק אם יחזרו בשנים הקרובות. כך לדוגמה אחרי ירידה של 13% בבורסה בברזיל ב-2015 על רקע גל שערוריות פוליטיות, שחיתות בחברת הנפט הלאומית פטרובראס וירידת מחירי הסחורות בעולם, ירד מכפיל הרווח העתידי של מדד הבובספה ל-9.5 (עליות של כמעט 30% בבורסה מאז השפל בפברואר העלו אותו בינתיים ל-13.8). במקרה של טורקיה למשל, ירידה של כמעט 14% במדד איסטנבול 100 בשנה שעברה הוריד את המכפיל החזוי ל-8, לפני שעלייה של 13% במדד מאז אמצע פברואר העלתה אותו ל-9.2.

ירידת המכפילים באה במקביל להסרת שלושה איומים מרכזיים מעל השווקים המתעוררים. הנפט החל שוב להתרומם, כשמאמצע פברואר הוא כבר עלה ב-30%. במקביל, מאמצי הממשלה בסין לשדר איתותי הרגעה לשווקים, לימדו כי בידי השלטון עוד ארסנל של צעדים להתמודדות עם ההאטה בכלכלה, ועל היעדר תוכניות לפיחות משמעותי של היואן (צעד שיכול לסייע ליצואנים הסינים, אך הטריד את מנוחת השווקים בשל השפעות הדומינו שעשויות להיות לו).

האיום השלישי שהוסר, היה החשש מעליית ריבית מהירה בארה"ב. הבנק המרכזי האמריקאי הוריד באופן רשמי את צפי הריבית שלו לשנה הקרובה ל-2 העלאות ריבית (לעומת תחזית קודמת ל-4 העלאות השנה). יחד עם הגדלת חבילת התמריצים המוניטאריים באירופה והצפי להגדלה גם בהרחבה המוניטארית ביפן בהמשך השנה, נוצרה קרקע פורייה להתחזקות מחודשת של המטבעות המתעוררים, שצפויה להוביל גם לירידת האינפלציה בהם. הצעד הבא עשוי להיות גם ירידה של הריביות הגבוהות בחלק מהשווקים המתעוררים - ומכאן גם הציפיות לרווחי הון נוספים באג"ח בשווקים אלה.

ככל שתימשך הנכונות של משקיעים להגדיל חשיפה לשווקים מתעוררים, הם גם יהיו מוכנים לראות את הנקודות החיוביות שבהם - עושר במחצבים טבעיים, פוטנציאל צמיחה גבוה, ריכוז עצום של אוכלוסייה מתפתחת, כוח עבודה זול יחסית ומעמד ביניים עם פוטנציאל דרמטי לגידול בצריכה.

ואולם, ההשקעה הזו היא בעלת סיכון, במיוחד למשקיעים לטווח הקצר. זאת לנוכח הסיכויים הגדולים לאי יציבות פוליטית, פרשיות שחיתות, היעדר שקיפות וקושי בהשגת מידע רלוונטי למשקיע בזמן אמת. בטווח הקצר ההשלכות של כל אלה עלולות להיות הרסניות, אך למשקיעים בעלי אורך רוח זה עשוי להשתלם.

אמנם בשנים האחרונות הביצועים של השווקים המתפתחים עלובים בהשוואה למפותחים, אך במבט ארוך טווח התמונה שונה. ב-15 השנים האחרונות הניב מדד MSCI של השווקים המתעוררים תשואה של כ-150%, לעומת 85% בלבד ב-S&P500 ו-75% ליורוסטוקס 600 (אגב, ת"א 100 הניב בתקופה זו כ-140%, מה שתומך בגישה שגם ישראל היא עדיין סוג של שוק מתעורר).

ברזיל ורוסיה מזנקות

השווקים המתעוררים אמנם מתוארים לרוב כיחידה אחת, אך בעיתוי הנוכחי, ההפרדה ביניהם הופכת חשובה יותר. התאוששות בשווקים המתעוררים אמנם לא תוכל להימשך ללא רגיעה בסין, אבל על רקע ההאטה בצמיחה שם והבעיות המבניות בכלכלה, קשה לראות את שוק המניות הסיני משחזר את ביצועי השנים האחרונות.

הבעיה היא שבכל מדדי המניות הכלליים לשווקים המתעוררים המשקל של סין הוא כ-25%, בעוד שהמשקל של השווקים שרושמים את העליות החדות ביותר בתקופה האחרונה הוא דווקא נמוך. כך למשל המשקל של ברזיל (שעלתה 27% מהשפל באמצע פברואר) במדד MSCI לשווקים המתעוררים הוא כ-6.5%, המשקל של רוסיה (שעלתה בכ-30%) הוא כ-3.7% ומשקלה של הונג קונג (שעלתה 11% מהשפל) הוא כ-4%.

כך, שאמנם ניתן להיחשף לשווקים המתעוררים דרך קרנות סל כלליות כמו EEM (העוקבת אחד מדד MSCI לשווקים המתעוררים) או VWO (העוקבת אחר מדד של FTSE לשווקים אלה), אך כנראה כדאי להיחשף דרך תעודות או קרנות סל על מדינות ספציפיות או דרך קרן נאמנות שבה מקצה מנהל הקרן את המשקלות למדינות לפי שיקולים שונים ולא לפי משקלן במדד מסוים.

כך לדוגמה, הוא יכול לתת משקל יתר לברזיל, למשל, אם יחשוב שלקראת האולימפיאדה בריו השנה היא תתפקד טוב יותר, או למדינה כמו אינדונזיה שבה עלתה הבורסה ב-9% מתחילת השנה (יחד עם התחזקות המטבע). כך או כך, חשוב להדגיש כי בשווקים המתעוררים הפיזור בין מדינות הוא הכרחי והסיכון בלהניח את כל הביצים בסל של מדינה אחת גדול מדי עבור משקיע בודד.

* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

 ביצועי השווקים המתעוררים