האב שזכה לפיצוי

אבות רבים הנמצאים בהליכי גירושים חשים שפקידות הסעד ברשויות הרווחה גורמות להם עוול, בהתייחסותן לאבות כהורה משני בחשיבותו לאם, וכתוצאה מכך האבות נדרשים לנהל מלחמה של ממש על זכויות המגיעות להם על-פי חוק ודין. מרבית האבות מסתפקים בשחרור קיטור ברשתות חברתיות או באתרים העוסקים בנושא באינטרנט, אך אב אחד אזר אומץ להגיש תביעת נזיקין נגד רשויות הרווחה - ואף זכה ב-15,000 שקל.

תחילת מעורבותן של רשויות הרווחה בסכסוך בין האב לגרושתו על הסדרי הראייה שלו עם הבת נבע מבקשה לצו הגנה ותלונה במשטרה שהגישה האם נגד האב, בטענה כי הוא מכה את בתם הקטנה. בית המשפט, אשר דן בעתירת האם, הורה לרשויות הרווחה לקבוע באופן מיידי הסדרי ראייה שבועיים לאב עם בתו במרכז קשר, עד לגמר בירור התלונה במשטרה, וכן להעביר לבית המשפט תסקיר דחוף על ההורים והילדה בתוך 45 יום.

בפועל רשויות הרווחה הגישו לבית המשפט תסקיר רק לאחר 8 חודשים, וגם אז, לטענת האב, נכתבו בו פרטים שגויים רבים. לגבי הוראת בית המשפט על קיום הסדרי ראייה בינתיים במרכז הקשר, רשויות הרווחה טענו בפני האב כי אין זה אפשרי בשל העומס הרב, וכך הוא נאלץ להמתין שבועות רבים למקום פנוי במרכז הקשר, במהלכם נמנע ממנו להיפגש עם בתו.

לאחר שהאב כבר החל סוף-סוף במפגשים עם בתו במרכז הקשר, הוא גילה כי לא רק שקשה להיכנס למרכז - קשה גם לצאת ממנו. למרות הוראות בית המשפט לפיהן המפגשים במרכז הקשר יימשכו רק עד לסיום בירור התלונה במשטרה - רשויות הרווחה הגבילו את מפגשיו עם הילדה למרכז הקשר למשך 3.5 שנים, כלומר זמן רב לאחר שהתלונה נגדו כבר נסגרה בהיעדר ראיות.

רשויות הרווחה לא סתרו את טענותיו העובדתיות של האב, אך הגנו על התנהלותן בטענה כי הן פועלות בתום-לב ולמען טובת הילדה בלבד. האיחור בהגשת התסקיר הוסבר בעומס המוטל על רשויות הרווחה, המאלץ אותן לתת עדיפות לפעילות בשטח לטובת הילד על פני הגשת דוחות אינטנסיבית במועדים הקבועים.

בית המשפט לא קיבל את עמדת רשויות הרווחה, וקבע כי עיכוב בהגשת תסקיר, העוסק באב אשר נמנע ממנו להפגש עם בתו, מצריך נימוק חריג, רציני ומתועד - ולא תירוצים כלליים.

בית המשפט לא קיבל גם את הסבריה של פקידת הסעד, שהחליטה על דעת עצמה להמתין עם הוצאת המפגשים ממרכז הקשר לסיום ההליך בפרקליטות, ולא רק לסיום התלונה במשטרה כפי שהורה בית המשפט, לטענתה מכיוון שהיא רואה את טובת הילד. כשבית המשפט לענייני משפחה נתן בזמנו את החלטתו, גם הוא ראה את טובת הילד, קבע כעת בית המשפט השלום, ופסיקתו גוברת על שיקולי פקידת הסעד, שמחויבת לציית להוראות בית המשפט.

עוד דחה בית המשפט את טענת רשויות הרווחה כי נבצר מהן לקיים את הוראות בית המשפט במשך מספר שבועות בשל העומס במרכז הקשר, וקבע כי כלל לא הוכח עומס, ובכל מקרה היה על רשויות הרווחה לדאוג שהאב יוכל להתראות עם בתו.

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי בשל התנהלותן הרשלנית של רשויות הרווחה, שובשו הסדרי הראייה של האב עם בתו באופן שהסב לאב עוגמת-נפש ברת-פיצוי.

אמנם הסכום שנפסק רחוק מאד מהסכום שנתבע בסך 300,000 שקל, אך לפסק הדין, אם לא ישונה בערכאת ערעור, יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת משרד הרווחה. כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע היטב כי לא מדובר במקרה חריג, ובפועל אין כל מתאם בין לוחות הזמנים הנקבעים בהחלטות בתי המשפט, לעומס המוטל על רשויות הרווחה. עקב כך, במרבית התיקים המופנים לרשויות הרווחה מוגשת מטעם פקידת הסעד הודעה כמעט אוטומטית על אי-יכולתה לעמוד בזמנים, ובקשת אורכה.

כבר לפני 10 שנים הוגש לכנסת דוח על "המחסור בפקידי סעד לסדרי דין", ובו צוין כי על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2006 נכתבו בידי פקידי סעד לסדרי דין 18,862 תסקירים, לעומת 8,867 תסקירים בלבד בשנת 1995, וכתוצאה הזמן להגשת תסקיר נע בין חצי שנה לשנה.

משרד הרווחה טען אז כי כדי לעמוד בעומס נדרשים 100 תקנים מלאים נוספים עבור פקידי סעד לסדרי דין, ומאז חלף עשור נוסף, במהלכו אין ספק כי העומס הכפיל ואולי אף שילש את עצמו. בתי המשפט למשפחה מפנים כיום כמעט כל תיק משמורת לקבלת תסקיר רשויות הרווחה, יהא מצבם הכלכלי והמשפחתי של הצדדים אשר יהא, והתוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה הן בזמינות של רשויות הרווחה והן באיכות ובעומק של התסקירים.

דוח ועדת סלונים-בו שמינה שר הרווחה התריע כבר לפני 7 שנים על התוצאות ההרסניות של התעלמות ממצוקת כוח-האדם ברשויות הרווחה, תוך מגמה של "ייבוש" גובר של המנגנון הציבורי, באופן שעלול להביא בסוף להפרטת המנגנון והתפרקות המדינה מאחריותה למתן שירותי הרווחה.

המלצות דוח זה, כמו רבים וטובים לפניו, לא הביא לשינוי דרמטי, אך אולי הצפה של פסקי דין, שיזכו בפיצויים הורים וילדים שנפגעו מהתנהלות הרשויות, תזעזע בכל זאת משהו במערכת, כפי שקורה בדרך-כלל כשהדברים מגיעים לפגיעה בכיס. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il