ייצוגית: בנק הפועלים מחייב ביתר על פירעון מוקדם של משכנתאות

בנק הפועלים מחייב ביתר בגין עמלות פירעון מוקדם של משכנתאות בריבית קבועה, כשלקוח מסלק כמה סכומי הלוואה תוך זמן קצר - כך נטען בתביעה ובבקשה לאשרה כייצוגית בהיקף של 20 מיליון שקל, שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז. לטענת התובע הייצוגי בתיק, הוא עקב אחר התנהלות הבנק ב-4 השנים האחרונות ואף הקליט פקיד שמודה בתקלה.

כשבעל משכנתא פורע בבת-אחת סכום גדול, הרי הסכום החדש לפירעון הוא קטן יותר, ותקופת ההלוואה אמורה בדרך-כלל להתקצר. לפי הוראות בנק ישראל, אחד הפרמטרים לחישוב עמלת פירעון מוקדם הוא מספר החודשים שנותרו לפירעון המשכנתא.

לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמית בן-ארויה, הבנק "נזכר" לקצר בפועל את תקופת ההלוואה רק בחודש העוקב. בהתאם, אם בעל משכנתא רוצה לפרוע שני סכומים גדולים או יותר באותו חודש, הרי עמלת הפירעון המוקדם בתשלום השני ואילך תהיה גבוהה מהקבוע בהוראות בנק ישראל.

לפי התביעה, בשנת 2000 נטל יעקב אפלבלט, איש היי-טק, משכנתא מבנק משכן (טרם מיזוגו לבנק הפועלים). בשנים האחרונות, נטען, היו לו כמה הזדמנויות לפרוע סכומי כסף אחדים בהפרשי זמן קצרים, ומהתביעה עולה כי ב-2012 פרע התובע פעמיים סך של 50,000 שקל בכל פעם. ואולם, נטען, לתדהמת אפלבלט, הבנק גבה ממנו עמלת פירעון מוקדם מוגזמת. לטענתו בתביעה, הוא גילה זאת על דרך של חישובים שביצע באמצעות מחשבון בנק ישראל, וזאת משום שהבנק כלל לא הציג בפניו את דרך החישוב או טרח לשלוח לו הודעה על העמלה.

בתביעה נטען כי משאפלבלט הסב את תשומת-לב הבנק, הוא זכה בסופו של דבר להחזר בסך של כ-1,300 שקל. ואולם, לטענתו, ב-2013 חזרה גביית היתר על עצמה. אפלבלט, נטען, הפקיד בשתי הזדמנויות סמוכות 20,000 שקל בכל פעם, אך לפי חישוביו, הבנק גבה ביתר סך של 246 שקל. הפעם, צוין בתביעה, החליט אפלבלט לפנות לאפיק של תביעה ייצוגית.

בתביעה מציין עו"ד בן-ארויה כי מסיבות לא ברורות הבנק אינו ממהר לעדכן את מספר החודשים החדש שנותר לסילוק המשכנתא בהתחשב בסכום החד-פעמי ששולם. פעולה זו של עדכון מספר החודשים העדכני שנותר לפירעון המשכנתא מבוצעת בפועל, כך נראה, רק במועד התשלום העתי של המשכנתא. פועל יוצא מכך, נטען, הוא שלקוח שמעוניין לבצע החזר חלקי בסכום משמעותי פעמיים באותו החודש או יותר מכך נדרש לשלם עמלת פירעון מוקדם ביתר.

עוד צוין בתביעה כי הבנק מודע לתקלה, וכי ניתן ללמוד זאת אף מכך שהחזיר לתובע את ההפרש ב-2012 (כאשר הגדיר זאת "עודף אחרי סילוק"), אך משום מה הוא ממשיך לגבות ביתר. באחרונה פנה שוב התובע לאותו פקיד שאישר ב-2012 את החזר העמלה שנגבתה ביתר וניסה לברר אם גם כיום צריך להמתין לחודש העוקב. התובע הקליט את השיחה, ובתמלול הקלטה שצירף התובע לתביעתו, תועדה השיחה כך:

התובע: "אה, זאת אומרת אני יכול להגיד לחבר שלי, אם הוא רוצה, יש לו שני מקורות להחזיר, אז הוא, כדאי לו לשלם בחודש, ואחר-כך לחכות לחודש הבא, ואז הוא מחזיר את הסכום הנוסף בשביל לקבל..."

פקיד הבנק: "אני לא יודע איזה יום חיוב יש לו, אם הוא רוצה שהעמלה, בפירעון השני שיהיה לפי התקופה החדשה, ש.. הוא רוצה, הוא צריך לחכות ליום הראשון של החודש".

יצוין כי בכנסת הוצע לא פעם לבטל את עמלת הפירעון המוקדם, ועל הפרק עומדת הצעת חוק לפיה פירעון מוקדם במסגרתן של משכנתאות בריבית קבועה לא יישאו כל עמלת פירעון מוקדם ללווים.