המשפחות העשירות בתבל מתעניינות בהיי-טק הישראלי

דני חרד, הבעלים של חברת DC Finance, אשר מארגנת כנסים לפמילי אופיסס ולמשפחות ואנשים עשירים במיוחד (High net worth individuals) משוכנע שחברות הטכנולוגיה בישראל לא גילו עדיין עורק נסתר של הון לגיוס, והוא יעשה הכל כדי לחשוף אותן לממון הזה.

"70 אחוז מההון בעולם נמצא בידיים פרטיות ולא ציבוריות, ומחצית משבעים האחוזים האלה מרוכזת בידיים של אחוז או שניים מהאנשים. זה קהל שקשה מאוד לאתר אותו. אין רשימה של בעלי הון עם מספרי טלפון ואימיילים, כמו במקרה של משקיעים מוסדיים. השוק הזה אינו מתועד. אף אחד לא יודע מי הבן של מי, מי נשוי למי, וכמה כסף יש לאנשים האלה. וזה חבל, כי האנשים והגופים האלה יכולים להשקיע בכל חברה, בכל סקטור, בכל טווח השקעה, קצר או ארוך. אלה לא מוסדיים שצריכים להראות תשואות על בסיס שנתי. אלה אנשים שיכולים לקבל החלטה מעכשיו לעכשיו, פשוט ככה, בלי ועדות ובלי תהליכים מורכבים".

- מה יש לאנשים האלה לחפש בישראל?

"ישראל מעניינת קודם כל כי יש בה ציבור משמעותי של האנשים האלה. יש שלושה סוגים של High net worth individuals: האחד הוא אנשים שהקימו חברות והגיעו לאקזיט - ברור שיש רבים כאלה בישראל. הסוג השני הן משפחות עם הון בדור השלישי לאחר ההתעשרות, ויש רבות כאלה בישראל והאוכלוסייה השלישית הם אנשים עשירים במיוחד - Ultra high net individuals - שהם גם יהודים, ושיש להם סיבות טובות לבוא לפה, כמו אנטישמיות למשל, אבל גם הטבות מס.

"צריך להבין שעבור אנשים כאלה, תחומים שהם מחוץ לתחום לחלוטין עבור משקיעים מוסדיים הופכים במקרה שלהם לפלוס ברור. למשל, התחומים של מדעי החיים, מכשירים רפואיים ותרופות, נחשבים למסוכנים מאוד עבור מוסדיים, והם מתרחקים מהם. לאנשים האלה לא פעם יש אלוקציה מיוחדת לתחומים הללו. מצד אחד זה חדשנות, מצד שני זה ברור וכל אחד יכול להבין את זה, להבדיל מאיזה צ'יפ או פיתוח בתחום התקשורת, ומצד שלישי, זה הרבה פעמים פוגש אנשים שקרובים והיו חולים והיו זקוקים לפיתוח כזה".

- יש קרחונים עצומים של כסף שהם לא נגישים לתעשייה. זה יופי. איזה השפעה יכולה להיות לזה על ההיי-טק הישראלי?

"יכולה להיות לזה השפעה אדירה על התעשייה. אצלנו למשל, כל ועידה נפתחת במושב חדשנות. עכשיו החלטנו לעשות ועידה שלמה שהיא רק חדשנות, עם מושבים על מדעי החיים, פינטק ואפילו מושב על חדשנות בסרטים, שבו מדברים הבמאים של קפטן אמריקה והנוקמים.

"האנשים האלה יודעים מה זה 'סטארט אפ ניישן'. זה מושג שמשווק מצוין, אבל הם לא באים ל-DLD ולוועידות חדשנות. אם אני אדע לבחור להם חברות סקסיות ולהציג אותם - אפילו בכנס שמטפל בכל מיני נושאים ולא רק חדשנות - אז יש סיכוי שאצליח לעניין אותם. הבאתי לכנס שלי את יוסי ורדי. הוא אמר לי שזו הפעם הראשונה שהוא מדבר בכנס שבו הוא לא מכיר אף אחד ואף אחד לא מכיר אותו".

 לו הייתי רוטשילד

דור שישי לאופנה

- איך זה שאחרים לא מביאים את האנשים האלה לכנסים שלהם? איך הם לא מכירים את התעשייה בישראל?

"דיברתי עם אנשים בישראל שמעורבים בכנסים. התאכזבתי מאוד מאיגוד ההיי-טק. אמרו לי שם 'כולם רודפים אחרינו'. לא סופרים אותם ממטר. אני מדבר איתך על רוקפלר, פיירסטון. משפחות של מיליארדים. משרד הכלכלה משחק באותו מגרש של הון סיכון ופרייבט אקוויטי. הם לא מתעסקים עם שוק של מאות מיליארדים שאף אחד לא רואה אותו.

"הפוטנציאל הוא אדיר, ואלה משפחות שישמחו לשמוע על טכנולוגיה ישראלית. דיברו אצלי השנה אנשים כמו משפחת ספילברג, סילברסטין, אורי לוין, משפחת אריסון, ברונפמן, המייסד של hotels.com, שהוא גם יהודי, פיירסטון, מרס (מהשוקולדים), רוקפלר.

"קורים כמה דברים מעניינים אצל המשפחות האלו. בתוך העוגה של ה-70 אחוז הון פרטי שהזכרתי יש נתח קטן שאנחנו מכירים בתור אנג'לים. ויש להם תור אורך של חברות שרוצות את הכסף שלהם. אבל רוב הכסף הפרטי נמצא אצל משפחות שלא קשורות להיי-טק בכלל. הן לא באו מהיי-טק, ולא מעניין אותן היי-טק. הן דור חמישי לנדל"ן, דור שישי לאופנה, דור שביעי למרצדס או לואי ויטון. הדור המבוגר נמצא בעסק, אבל הדורות הבאים הרבה יותר פתוחים לכך שהון נוצר בחדשנות.

"בני הדור השני, למשל, הם תמיד בצל של הדור המייסד. הם תמיד צריכים להוכיח את עצמם מול ההורים שלהם, שהם אנשים שהצליחו למרות שהם גדלו לא פעם במשפחות עניות. אנשים שבנו את עצמם מאפס. הדור השני נולד עם כפית זהב בפה. אז גם הם רוצים להשאיר חותם. דרך אחת היא להשקיע רחוק מעסקי הליבה של המשפחה. הם חושבים לעצמם, 'מקסימום נפסיד משהו, אבל אם נשקיע בהיי-טק ולא בנדל"ן, כמו אבא או סבא שייסדו את העסק המשפחתי, אז נשאיר חותם משלנו'".

אפליקציה לדייגים

מרשה דייווד, שתדבר בכנס של די.סי פייננס בניו יורק, מעידה כי היא מעורבת בהשקעות כאנג'לית מזה כחמש שנים, ומשמשת כחברת הנהלה באיגוד האנג'לים המעיד על עצמו כי הוא הגדול בארה"ב, ACA. לדבריה רוב קבוצות האנג'לים בארה"ב מעורבות באיגוד.

בשיחת טלפון, דייווד מספרת כי עדיין לא השקיעה בחברות ישראליות, אולם כבר התעניינה ב-Ourcrowd, רשת מימון ההמונים של ג'ון מדבד. לדבריה, היא אמנם טרם השקיעה באמצעות הפלטפורמה, אך היא בודקת מדי פעם את העסקאות המוצעות.

דייווד משקיעה בחברות טכנולוגיה ומדעי החיים, ומעידה כי היא אוהבת חברות שמתרכזות מאוד בתחום הפעילות שלהן. כך למשל, היא השקיעה בחברה שפיתחה אפליקציה לדייגים, אשר מטרתה להפוך את חוויית הדיג יעילה יותר, ולחסוך מדייגים את בזבוז הזמן הכרוך באיתור התנאים הנכונים והמתאימים ביותר לדיג.

היא מוסיפה כי היא מחפשת גם חברות שמתמחות בטכנולוגיה חקלאית. "לפעמים יש גופים פחות סקסיים אבל מאוד אטרקטיביים", היא אומרת, "אנחנו מחפשים מקומות פחות צפופים".

- מה את יודעת על ישראל?

"אני לא בטוחה שאני מכירה מספיק חברות ספציפיות בישראל. ממה ששמעתי, יש הרבה חדשנות והרבה דברים מעניינים שמגיעים מישראל".

קספר פון וינטרפלדט, גם הוא בן למשפה עשירה מאוד שישתתף בכנס, עוסק כיום בעיקר בתחום המציאות הווירטואלית, ובפיתוח תוכן לתעשיית הסרטים. הוא מוביל חברה בתחום ומעיד כי משפחתו עסקה במשך מאות שנים בשילוח, יבוא וייצוא, ובייחוד טקסטיל וסחר בצמר. לדבריו, החברה המשפחתית נמכרה בשנות השמונים אחרי ששרדה עשרה דורות.

הוא מעיד כי ההשקעות שביצע עד כה בטכנולוגיה הן על רקע העובדה שתמיד התעניין בחדשנות ובטכנולוגיה.

- אתה משקיע רק בסרטים או גם בתחומים אחרים?

"אני מתעניין בכל תחומי המדיה. הרקע שלי הוא כבוגר מכון הסרטים האמריקאי, כך שסרטים הם אכן נקודת המוצא שלי".

- איזה תחומים טכנולוגיים מעניינים אותך?

"אני לא חובב השקעות בחומרה. ראיתי יותר מדי חברות שהתחרות הרגה אותם לאחר השלמת מעגל הפיתוח. אני מעדיף להתעסק בתוכנה ובתוכן".